בנימין פרנקל לא תאר לעצמו כשהגיע לעמונה כמפגין צעיר, שיצא משם במסוק ושבעקבות הארוע יסבול מנכות לכל ימי חייו. הוא עמד עם מפגינים אחרים באופן פסיבי סביב אחד הבתים, והוכה באמצעות אלה בעורפו ע"י פרש משטרתי. כתוצאה מכך התמוטט, הובהל במסוק לבית החולים, ובהמשך סבל מבעיות רפואיות שונות ונקבעה לו נכות אורטופדית צמיתה של 10%. פרנקל הגיש תלונה במח"ש, אך התיק נסגר בעילה של "עבריין לא נודע". פרנקל לא ויתר, ופנה למרכז הזיהוי של ארגון זכויות האדם ביש"ע, שם זיהו עבורו את הפרש המכה: דודו אדרי, מכוח הפרשים הירושלמי. מצויד בזיהוי זה חזר פרנקל למח"ש, שם זימנו את הפרש אדרי לחקירה תחת אזהרה, ואימתו את הזיהוי. ואולם, את התיק הפלילי סגרו שוב – הפעם מחוסר ראיות. ואולם פרנקל לא ויתר, ובסיוע עו"ד יעקב מנקין מארגון זכויות האדם ביש"ע הגיש גם תביעת נזיקין נגד הפרש ונגד המשטרה. שופטת בימ"ש השלום בנתניה, גלית ציגלר, נתנה תוקף של פסק דין להסכם שהושג בין הצדדים, ולפיו יקבל פרנקל 35,000 ₪ על הנזק שנגרם לו. נגד הפרש המשטרתי דודו אדרי מתנהלים במקביל 2 הליכים משפטיים נוספים על התנהגותו האלימה בעמונה: תביעת נזיקין של נער שעמד ליד פרנקל והוכה אף הוא בראשו ע"י הפרש, וכן תיק פלילי בו נתבע אדרי על רמיסתו של יהודה עציון תחת פרסות הסוס שלו. בתיק האחרון טרם ניתן פסק דין, למרות שהסיכומים הוגשו לפני יותר מחצי שנה. פרט פיקנטי נוסף: הזיהוי של דודו אדרי התקבל בתחילה בפליאה ע"י צוות התחקירנים של הארגון, במיוחד לאור העובדה שבמסגרת השימוע שנערך לאדרי בתיק בו הואשם ברמיסת יהודה עציון, טען עורך דינו כי הרמיסה חמורה פחות מאשר הכאת מפגינים באמצעות אלות ע"י פרשים "אחרים": "אני רוצה לשאול: מה יותר חמור באירועי עמונה: שמכים בעזרת שוט, או שאזרח נופל כאשר סוס פוגע בו?...למה מעמידים את הפרש לדין פלילי, ואת השוטר שמכה באמצעות שוט או אלה לא מעמידים לדין כלל?!" – טען עו"ד אור תמיר, המייצג את אדרי. התיק החמור (לדברי עו"ד אור) נגד אדרי הסתיים, התיקים האחרים ממתינים לתורם.