קבלת אזרחות פלסטינית, התייצבות לימין הצד הפלסטיני בסכסוך וביקורת נוקבת על ישראל ומדיניותה אין בהם כדי להבטיח תמיכה ואהדה של הפלסטינים, כך למד על בשרו הפסנתרן והמנצח הישראלי הנודע דניאל ברנבוים. הופעתו ברמאללה (אל-אח'באר, 15 ביולי 2009) עם התזמורת היהודית ערבית בניהולו גרמה לסערה ברמאללה ולקמפיין להחרמת ההופעה.
החזית נגד המנצח הישראלי הפרו פלסטיני הייתה מקיר לקיר ושותפים לה התאחדות הסופרים והמשוררים הפלסטיניים, התאחדות האומנים, חזית המשכילים והקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל. גורמים אלה פרסמו הודעה רשמית בה ציינו, כי התנגדותם לברנבוים אינה נובעת מיהדותו, אלא משום עמדותיו המדיניות והתנגדותם לנורמליזציה עם ישראל. החותמים על ההודעה טענו, כי "מוסד ברנבוים סעיד" הינו מיזם פלסטיני ישראלי משותף שאינו חותר בכנות להיאבק "נגד הכיבוש על כל צורות האפליה והדיכוי המופעל נגד העם הפלסטיני" ואדרבא הוא קורא להתגבר על האיבה והשנאה בין העמים באמצעות מוזיקה ודיאלוג "מבלי להזכיר את הכיבוש והגזענות כלפי העם הפלסטיני".
עוד נטען בהודעה, כי עמדותיו של ברנבוים עולות בקנה אחד עם התרבות הציונית השלטת בישראל אותה ניסה לשווק מזה כעשרים שנה בכיסוי של פעולה למען תרבות השלום ללא אזכור הצדק וזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית. ברנבוים מואשם גם כמי שמגן על ההנהגה הציונית, ביחס קרוב לרה"מ הראשון בן גוריון, בתמיכה בזכות ישראל להגן על עצמה ובחזרה על טיעוני "התעמולה" הישראלית המבחינה בין העם הפלסטיני וההתנגדות במהלך המלחמה האחרונה בעזה. מטרה של התזמורת, הם טוענים, הינה להחליש את חזית ההתנגדות לנורמליזציה ואת מאמצי המאבק בחרם במישור הערבי.
ברנבוים הוא מבקר חריף של מדיניות ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה, ולדבריו המדינה "מאבדת את יתרונה המוסרי בכך שהיא נלחמת נגד הזהות של האנשים". בראיון למבקר המוזיקה נורמן לברכט בשנת 2003 האשים ברנבוים את ממשלת ישראל בהתנהגות שהיא "תועבה מוסרית וטעות אסטרטגית" ובכך שהיא "מעמידה את עצם קיומה של מדינת ישראל בסכנה". כמחווה של סולידריות עם הפלסטינים, הופיע ברנבוים בשטחים, בעיקר בגדה. בשנת 1999 מימן ברנבוים, יחד עם אדוארד סעיד, שעימו היה בידידות קרובה, את תזמורת דיוואן מזרח-מערב. התזמורת היא יוזמה לקבץ בכל קיץ קבוצה של מוזיקאים צעירים מוכשרים מישראל וממדינות ערב. תזמורת זו מוחרמת עתה ברמאללה.
