שיגור לווין. אילוסטרציה
שיגור לווין. אילוסטרציהפלאש 90

בדיון שהתקיים היום (ג) בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא עתידה של תעשיית החלל הישראלית השתתפו שר המדע, ח"כ פרופ' דניאל הרשקוביץ, ח"כ מאיר שטרית, יו"ר הוועדה, פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, ד"ר צבי קפלן, ראש סוכנות החל הישראלית, ד"ר חיים אשד, ראש תוכנית החלל הצבאית, משה אור-טס, חבר המולמו"פ, וכן נציגי משרד הבטחון, תמ"ת, משרד התשתיות, המולמו"פ, התעשייה האווירית, מכון פישר לחקר החלל, נציגי מרכז שמואל נאמן בטכניון, נציגי ISERD, ממ"ג שורק, רפא"ל, נציגי האוניברסיטאות ועוד.

שר המדע, ח"כ פרופ' דניאל הרשקוביץ' אמר כי ישראל חברה במועדון האקסקלוסיבי של המדינות שיש להן יכולת ייצור ושיגור לוויין ועיבוד וקליטת המידע המתקבל ממנו. מקום התעשייה גדל והיקף המכירות הוא עצום, אולם הפוטנציאל העסקי אצלנו לא ממוצה. ישראל יושבת על מכרה זהב ואנו איננו כורים אותו ביעילות מספקת.

יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר שטרית, פתח ואמר כי יש 'לשים את המדע על המפה' וציין את חתימת הסכם שיתוף הפעולה עם איטליה בתחום החלל, שנחתם ע"י שר המדע לפני מספר שבועות.

פרופ' בן ישראל סקר את תעשיית החלל בישראל שנבנתה בראשית על הצורך הבטחוני, אולם יש לה משמעות תעשייתית, מדעית וטכנולוגית רבה. בן ישראל ציין כי ההשקעה הממשלתית עומדת על כ- 60 מליון דולר בחלל האזרחי בשנת 2008 וכי על ישראל, שהיא אחת מ- 7 יצרניות לוויינים צריכה להעמיד את סכום ההשקעה על סך 150 מליון $ בשנה.

ד"ר חיים אשד, אמר כי תוכנית החלל הישראלית, שהוקמה לפני כ- 30 שנה היתה בזמנו נועזת ושאפתנית ותרמה לפיתוח הטכנולוגי, המדעי והכלכלי של ישראל. ישראל היא מובילה עולמית, אולם, לצערנו, התעשייה שרויה במשבר עמוק. התשתיות ישנות ושחוקות, אין תמיכה ממשלתית במו"פ ויש גל פיטורין. אין השקעה בדור הבא ודבר זה מונע התקדמות ותחרות. על המדינה לסייע, בייחוד במחקר תשתיתי. מתחוללת לנגד עיננו פגיעה ביכולת הכשרת מהנדסי החלל של הדור הבא, תחום זה מתכווץ ויש ירידה מתמשכת במספר הסטודנטים. אנו בתהליך מהיר של אבדן יתרון בעולם בשל הירידה בתמיכה הממשלתית באקדמיה והתעשייה אינה יכולה לשאת לבדה בעלויות הכבדות. אשד סיים ואמר כי נדרשת הסתכלות חדשה על מקומה של ישראל בחלל תוך ראיה לאומית היום וכי על ישראל לאמץ את תוכנית החלל כתוכנית לאומית.