מדינת ישראל תשקיע בקרוב מאה מיליון שקלים, כדי להעביר את מעברי קו התפר על הקו הירוק מצה"ל לגורמים אזרחיים. כך מגלה עיתון "במחנה" בגליונו האחרון.
על פי הדיווח, ארבעה מעברים נוספים ביהודה ושומרון יועברו מצה"ל לידי מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון כבר השנה. המעברים המדוברים הם מצדות יהודה, מכבים, מעבר הל"ה וחוצה שומרון. הם יתווספו למעברי הבקעה, גלבוע, ריחן, שער אפרים, תרקומיא, מיתר, ביטוניה ומעבר אייל, שכבר מאוישים על-ידי מאבטחים אזרחיים.
"עלות האיזרוח של כל מחסום" – מדווח "במחנה" – "נעה בין 12 ל-25 מיליון שקל". לפי חשבון זה, איזרוחם של ארבעת המעברים יעלה למדינת ישראל בין 50 למאה מיליון שקלים.
זו רק תוספת לעלות הגבוהה של המעברים. מינהלת המעברים, שהוקמה ב-2005, מתוקצבת כיום על-ידי משרד הביטחון בכ-200 מיליון שקל בשנה. עם הרחבת מספר המעברים המאוישים על-ידי אזרחים, יתווספו לתקציבה עוד כ-70 מיליון שקל.
ולמה העלויות הנוספות? על פי "במחנה", "כחלק מתהליך האזרוח מכשירה המינהלת כוח אדם ייעודי, ושוקדת על התאמת תנאי המחיה במעברים בעבור האזרחים, שלא יוכלו להסתמך על התשתיות בבסיסי צה"ל הממוקמים בסמוך, כפי שעשו החיילים".
למעברים הללו, חשוב לציין, יש שתי מטרות: הראשונה – לטרטר מתנחלים, לשגע להם את החיים. יעידו כל תושבי חבל בנימין שצריכים להמתין מדי יום בין עשרים דקות לחצי שעה כדי לעבור במחסום חיזמה. יעידו תושבי הר-חברון ותושבי קדומים וקרני-שומרון הנדרשים לעצור מדי יום בדרכם לעבודה ולהציג תעודות זהות בפני החיילים, כאילו היו נתינים של מדינה זרה. אין מי שלא עובר במחסומים ואינו מתפלץ למרבה מפלצות הבטון המגלומניות, המכוערות מבחינה ארכיטקטונית, שהוצבו על גבולות הקו-הירוק.
המטרה השניה היא לבדוק את הפלשתינים הנכנסים לישראל –אלו שאינם נכנסים ללא בדיקה במקומות בהן אין גדר. מדובר במעבר של כמיליון הולכי רגל פלשתינים ו-35 אלף משאיות עמוסות סחורה במחסומים השונים.
ראש מינהלת המעברים בצלאל טרייבר, הסביר בראיון לעיתון את חשיבות המעברים: "אנו שמים לעצמנו למטרה להעביר את כל הפועלים במחסום במהירות כדי שיוכלו להגיע לעבודה בזמן, ולאפשר למשפחות האסירים להספיק להגיע לשעות הביקור בבתי-כלא".
כן, זאת האמת. למען הפועלים הפלשתינים, ולמען משאיות הסחורות שלהם, ובעיקר כדי שמשפחות המחבלים הרוצחים היושבים בכלא הישראלי יגיעו לשעות הביקור בזמן - מערכת הביטחון משקיעה כ-300 מיליון שקלים בשנה מכספי משלם המיסים הישראלי, על חשבון עיירות הפיתוח, על חשבון זוגות צעירים, על חשבון השכבות החלשות במדינת ישראל.