משלחת חפירות מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בראשות פרופ' אהוד נצר השלימה באחרונה את חשיפתו של תא מלכותי הממוקם בראש התיאטרון המלכותי באתר ההרודיון. באוניברסיטה מציינים כי התיאטרון שנחשף שוכן בסמוך למאוזוליאום של הורדוס והוא מהווה הוכחה נוספת לסגנון החיים הראוותני שהיה נפוץ בממלכת יהודה בתקופת הורדוס.
התיאטרון עצמו, אשר יכול להכיל עד ל-400 איש, נחשף לראשונה בשנת 2009-2008 על ידי פרופ' נצר, בסיוע הארכאולוגים יעקב קלמן, רועי פורת ורחל צ'אצ'י. "מדובר בתיאטרון מלכותי קטן אך מפואר שנבנה כנראה בשנת 15 לפנה"ס, בסמוך לביקורו של מרקוס אגריפה, המשנה לקיסר הרומי, בממלכתו של הורדוס", מסביר פרופ' אהוד נצר שחופר בגן הלאומי הרודיון במזרח גוש עציון מאז שנת 1972 .
בראש אזור מושבי התיאטרון נחשפו מספר חדרים שהמרכזי והגדול מבניהם הפונה לכיוון הבמה שימש להערכת פרופ' נצר את המלך ואת ידידיו הקרובים ביותר. החדר, שזכה לכינוי "התא המלכותי", מעוטר בציורי קיר שכמותם נחשפו בעבר גם ברומא ובשמפניה שבאיטליה, אך לא נראו כדוגמתם עד כה בישראל. לדברי פרופ' נצר, "הציור נעשה בידי אמנים שנשלחו במיוחד מאיטליה, ייתכן שבידי מרקוס אגריפה, חתנו ויד ימינו של הקיסר, אשר פגש כשנה לפני ביקורו הממלכתי ביהודה את הורדוס באי היווני לסבוס".
על קירות התא המלכותי נחשפו קבוצת ציורי קיר ייחודיים, שצוירו כ-4 מ' מעל לרצפה, ובהם דגמים של תמונות תלויות של חלונות עם מעין תריסים שמתקפלים בצדדים ומראות נוף ניבט דרכם. המראות כוללים נוף כפרי, נוף נהר הנילוס, נוף ימי וכן דמויות של חיות ובני אדם, אשר נעדרו עד כה מכל עיטורי ארמונותיו המוכרים של הורדוס. חלק מהציורים נחשפו בשלמותם וחלקם נמצאו בחלקים על הרצפה ושוחזרו במעבדות מוזיאון ישראל.
החלונות המצוירים דומים לאלו שנמצאו ב"וילה אמפרילה" בפומפיי, המעוטרת במה שמכונה "הסגנון הפומפיאני השלישי" המוקדם המתוארך לשנים שבין 15 ו-10 לפנה"ס, ומהם נשקפים מראות נוף של טבע.
הממצאים מהחפירות מצביעים על כך כי חייו של התיאטרון היו קצרים ביותר, פחות מעשר שנים. כחלק ממפעל ענק של הקמת הר מלאכותי, במקום אשר נועד לשמש כמצבה וכמונומנט אדיר מימדים השולט על אתר קבורתו של הורדוס והנצפה למרחקים, פורק התיאטרון שניצב סמוך למאוזוליאום וכוסה בעפר. דווקא בזכות ההרס המכוון והכיסוי שרד יותר ממחציתו של התא המלכותי.
התא המלכותי נחלק ע"י קירות דקים ארעיים לחדרים זעירים שכללו מתקני בישול ואפיה. עד להשלמת משימת הקמת ההר המלאכותי והרס התיאטרון, התגוררו בחלקים ממבנה התיאטרון כמה מן הבנאים שהשתתפו בבנייה. הבנאים הותירו על הקירות כתובות גרפיטי וציורים בחריתה, גם על ציורי הקיר המרשימים.
החפירות נעשו בתמיכת רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית גוש עציון, החברה הממשלתית לתיירות ובסיוע המנהל האזרחי ורשות העתיקות. מוזיאון ישראל, אשר מיועד במהלך השנה הקרובה להציג את ממצאי החפירות בהרודיון, מימן וביצע את שימור ציורי הקיר המופלאים שנחשפו בתא המלכותי, ואשר חלקם אף יוצגו בתערוכה המתוכננת. מטעם המוזיאון עסקו בפרויקט דוד ביגלאייזן, אנדרי ואינר, אנמרי ברטפלד, סילביה רוזנברג ודוד מבורך.
פתיחתו של "התא המלכותי'" לקהל הרחב תתאפשר בעתיד. לדברי שאול גולדשטיין, ראש המועצה האזורית גוש עציון, "השלמת המבנה מעל לתא המלכותי והסדרת הגישה לקהל, תהווה נדבך חשוב ביותר בשדרוג אתר הרודיון, שהוא בעל פוטנציאל תיירותי אדיר, וללא ספק תגביר את זרם הביקורים בו, הנמצא בקו עלייה מאז נתגלה מקום קברו של הורדוס".