
הרב זאב שרון ראש המכינה הקדם-צבאית "ארזי הלבנון" במעלה אפרים, אומר בראיון לערוץ 7, עם תחילת עונת השאילה על הגשמים, שחשוב להדגיש את הקשר בין התפילות שלנו לשפע שיורד מהשמיים.
"זה אמנם לא הזמן והבמה להסביר מה כוחה של תפילה ומה הכוח של התפילה בהורדת הגשמים, אבל אני נזכר שהשבוע ביום ה' בחשון, זה בדיוק היום הולדת של בננו יהונתן צבי שפע. הוספנו לו את השם שפע, כי באותה שנה שהוא נולד, לפני 24 שנה, הייתה שנה שחונה מאוד, מפלס המים בכנרת היה בשפל חסר תקדים, ולפתע בסמוך להולדת בני נפתחו ארובות השמיים, במשך שלושה ימים ירדו גשמים בלי הפסקה, כל מאגרי המים התמלאו עד אפס מקום. מרוב מים בגולן זה כבר זרם אפילו לגולן הסורי, הכנרת התמלאה ולכן קראנו לבננו שפע".
לדבריו באותה שנה אפילו חילונים גמורים התחילו להאמין בכוח התפילה. "באותה שנה שחונה, לפני שנפתחו ארובות השמיים, הייתה חבורה של מקובלים שעשתה תפילה מיוחדת לגשם, אחרי הנס שקרה, הייתה ידיעה בעיתון ובה נכתב שהשרות המטראולוגי פנה לאותם מקובלים שיקיימו תפילה נוספת, ראינו אז בחוש שאפילו אנשים שאינם דתיים מאמינים פתאום בקשר בין תפילה לגשם".
הרב שרון משוכנע שאפילו אנשים שאינם דתיים יכולים להבין שתפילה יכולה להועיל. על אחת כמה וכמה אנחנו, "רואים שגם אנשים שאינם מאמינים בתפילות, אבל הם כן מאמינים בכוח המחשבה להשפיע. בתורת הקוונטים, יש תיאוריה שטוענת שהמחשבה של האדם שחושב על הניסוי שהוא מבצע, משפיעה על הניסוי. הרבה אנשים סבורים שהמחשבה יש בכוחה להזיז חלקיקים. יש את עקרון הכאוס, שהעולם נמצא באיזון כל כך עדין, כך שאפילו משק כנפיים של פרפר יכול לגרום לסערה בצד השני של העולם, זה הכוח הנפשי של האדם שמשקיע במחשבה על דבר מסוים".
הוא סבור שאחת הבעיות של דורנו היא התודעה. "זאת בעיה גדולה, לכל אדם יוצא מים מהברז, לא חושבים על המקור לאותם מים, שהם מגיעים בעצם ממאגר של חברת מקורות או מהמוביל של הכנרת. היינו עכשיו עם הישיבה בטיול בצפון וראינו שבכנרת חסרים חמישה מטרים. אמנם מדי פעם מודיעים בחדשות על מפלס הכנרת אבל זה לא מספיק בתודעה שלנו.
צריכים להבין שיש חשיבות אדירה למים ומחסור במים גורם גם למלחמות. בשנת 66 היה קרב על המים עם הסורים, והופלו אז שישה מיגים. המאבק על המים קיים בכל המזרח התיכון. תראה איך התורכים והעיראקים חוסמים את מימי הפרת והחידקל. גם לירדנים חסרים מים נקיים ויש ימים שאין להם מים בברזים. בהסכמי השלום עם הירדנים, עשינו הסכם שהם יקבלו מאיתנו מים והם יתנו לנו מים בערבה. בפועל את החלק שלנו אנחנו מקיימים אבל הם לא נותנים לנו את חלקם. יש בעולם מעט מאוד מים ולא לכל האנשים המים זמינים. לכן התפילה שלנו על המים היא חשובה מאין כמותה, ריבוי מים שירדו בכל העולם עשוי למנוע סכסוכים על מקורות המים וזה יכול אפילו להביא לשלום".