היכן נפגשים הכאב והתקווה? היכן 'נפגשות' רחל אמנו רעייתו האהובה של יעקב אבינו שמאנה להינחם על בניה ורחל הורק ניצולת השואה שמאנה להתייאש ומפיחה תקווה בבנותיה? הערב (שלישי) בתאריך פטירת רחל אמנו הן 'תפגשנה' במכללה ירושלים בהקרנת הבכורה של הסרט 'מיתרים לרחל' שימחיש את ההתמודדויות ודרך האמונה המשותפות לשתי האמהות. הערב שיוקרן בשידור חי בערוץ 7 ויתקיים במעמד גב' הורק וצאצאיה, ייפתח בדבריה של ההיסטוריונית החרדית גב' אסתר פרבשטיין מחלוצות מחקר השואה מנקודת המבט הדתית-חרדית, העומדת בראש המרכז ללימודי השואה במכללה ירושלים שהפיק את הסרט, וימשיך להרצאתה של החוקרת גב' שרה ברנע אודות קבר רחל כסמל וכמציאות במרקם הדורות. הנה הצצה לסרט ולעולמה ההרואי של גיבורתו הראשית. רחל הורק נולדה על גבול הונגריה ובהיותה נערה נכבש האיזור ע"י הנאצים. היא עברה לגטו עם משפחתה ובהמשך הם הובלו לאושוויץ. במחנה ההשמדה היא איבדה את אימה וסבתה. היא הועברה לעבוד בבית חרושת לנשק יחד עם אחותה הצעירה, חנה. הן הצליחו לשרוד את התקופה הנוראה הזו תוך מאבק קיומי, אמיץ אך גם תוך שמירה על ערכים כמו נתינה, אחריות ומתוך אמונה עמוקה. הסרט מציג את סיפורה דרך עדותה שלה ודרך הצגה שיצרו בנותיה ונכדותיה. בתה רבקה ביימה את ההצגה, נכדתה איטל שחקה בה בתפקיד ראשי ונכדתה אורה חיברה מוסיקה להצגה. מעבר לתיעוד ולעלילה הסיפורית עולה עולם הערכים המשמעותיים שמצליחים להשפיע על הדורות הבאים במשפחה. בסרט עולה המשמעות של זיכרון השואה המועבר בין שלוש דורות. כל דור נותן ביטוי למשמעות הזיכרון עבורו. על הצדדים הקשים שבזיכרונות השואה ועל היכולת לקבל כוחות מההתמודדות האמיצה והערכית של האם, הסבתא. הסרט מתרכז בדמויות של נשים, במשפחה- סבתא, אמהות ונכדות. ברקע מוזכרות גם נשים מהעבר הקרוב והרחוק. רחל הורק- גיבורת הסרט מספרת על דמותה של אמה כדמות וסמל עבורה, כמי שנתנה לה את הדרך הערכית שבה הלכה גם לאחר שנפרדה ממנה. לפני יום ההולדת התשעים שלה היא נזכרת בשיר בהונגרית על רחל אמנו. השיר נותן ביטוי לרחל האם המלווה במשך כל הדורות ובכל המקומות את בניה, בני העם היהודי. ובכך משתלבות כל האמהות בהתמודדויות, בכאב ובדרך האמונה המשותפת. הסרט נותן גם ביטוי להמשכיות והנצחה. רחל מנציחה את אמה דרך הקמת גמ"ח להלוואות כספים ואת אחיה דרך כתיבת ספר תורה. ההמשכיות ניכרת דרך המשפחה הגדולה שהקימה ודרך הקשר החזק שבין הדורות. הסרט נפתח ומסיים בשיר מקורי שחברה הנכדה אורה הנותן ביטוי לדמות של גבורת הסרט, רחל הורק, שהוא ביטוי לדמותם של נצולי השואה שלמרות הדברים הנוראים שעברו - בחרו בחיים. מתוך השיר: "בין זכרונות וריחות רחוקים ותקווה מלטפת ערב, בין העבר, ההווה, העתיד והלב שבוכה בשקט, בין זיכרון רחובות ובתים והעיר, וניגון, בין ילדים ופנים של אחות ואח קרוב, את תעמדי ביניהם זקופה, כולך גאווה ותקוה וחזון, תצעקי כבר מה שאי אפשר לשמור ואי אפשר לשכוח, ובכל זאת עינייך יפות כמו אז לפני המלחמה". הסרט המלא שבוים על ידי היוצרות ליאת וגשל ואיקה מישר שמרצה בחוג למשאבי למידה במכללה הינו 'סרט חובה' השווה לכל נפש, ויכול לשמש ככלי פדגוגי יקר ערך להנחלת זיכרון השואה מ'זווית אחרת' של אמונה ותקווה. למודעה ולפרטים מלאים על האירוע
