הכוונה הייתה לביים ניסיון התנקשות, מה שעשוי היה להבטיח לרבין קדנציה שנייה. יגאל עמיר, סוכן שב"כ משנת 1992, פעל יחד עם אבישי רביב ומפעיל נוסף בעל מכונית GMC שנצמד לעמיר בכיכר ותידרך אותו עד לשלב הביצוע.
כתוצאה משגיאה גסה, נטש המאבטח הרביעי את גבו של רבין ל- 10 שניות, ובשל כך השתבשו הדברים.
יגאל עמיר, שהיה מצויד בכדורי סרק, מצא עצמו לפתע מאחורי גבו של רבין, ובמקום להמשיך לפי התרחיש שהוכן מראש, הוא הגיע לעימות חזיתי, שעורר המולה ובלבול, למרות שבסה"כ נורו כדורי סרק.
רבין פונה בהתאם לתרגולת לעבר מטה השב"כ ברמת אביב, אולם במהלך הנסיעה, כפי הנראה בעקבות הבהלה והלחץ, לקה רבין באירוע מוחי ואיבד את הכרתו. מאבטחי השב"כ מצאו את עצמם בסיטואציה מביכה ביותר, עם ראש ממשלה מחוסר הכרה, כשעל גופו אין סימני ירי. בסופו של דבר נורה רבין בכדור בודד בחזהו (ע"י המאבטח הרביעי א') והובהל למיון.
עם הגעתו של רבין למיון באיכילוב, אובחנה סטיית מבט חזקה שמאלה, המעידה על שבץ מוחי. אלא שלאחר פטירתו של רבין במיון, הוחלט לשפר את הגרסה. מאחר שדווח בתחילה על יריות בגבו של רבין ולא בחזהו. רבין נורה שנית, והפעם בגבו (מייד לאחר מותו בשעה 22.30 במיון). כך נותרו בגופו של רבין שלושה פצעי ירי, האחד מלפנים ושניים בגב. גם המאבטח הרביעי חוסל בליל הרצח.
יגאל עמיר, סוכן השב"כ, נאלץ ליטול על עצמו את מלוא האחריות על מותו של רבין כיוון שפעל בפזיזות והרחיק לכת במקום לעצור כמתוכנן, כפי שסוכם עימו ועם אבישי רביב מראש, ובעקיפין היה אחראי לסיטואציה שבעקבותיה מצא רבין את מותו.
עמיר שוכנע שעדיף לו להיחשב כרוצחו של רבין ולא כשב"כניק דתי בוגד האחראי לעלילת דם על הימין. עמיר גם יודע שמאחורי הקלעים פועלים למען שחרורו המוקדם (עם שחרור ברגותי ובסמוך להיותו לאב).
תמצית הדברים:
רבין נכנס למכונית בשעה 21.30 ללא פגע אולם מי שקלקל את "ההצגה" היה אחד מהמאבטחים שבסיום הנסיעה למטה השב"כ ירה בחזהו של ראש הממשלה כדור קטלני שריסק את החוליה D5.
קיומו של הנוסע הרביעי שירה ברבין הועלם ע"י ועדת שמגר, אולם גופתו הגיעה למיון איכילוב בליל הרצח. לא ברור אם א' שישב במושב הימני מלפנים חוסל או התאבד, אך ראש צוות האבטחה באיכילוב מצא כתם דם גדול במקום בו א' ישב.
במסגרת הניסיון לטשטש את העובדות נאמר לגורמים שונים ולרופאים שהמאבטח א' שירה ברבין "הושתל" ע"י הימין הקיצוני והיה קשור ליגאל עמיר.
לאחר הירי במכונית הועבר רבין לאמבולנס נט"ן ופונה למיון איכילוב כשהוא מונשם עם טובוס. הצוות הרפואי שקיבל את רבין במיון בשעה 21.52, לא ידע שהוא מטפל בראש הממשלה, עד אשר דמתי ורובין הגיעו למיון בשעה 22.04.
רבין נפטר במיון (מכדור בודד בחזה) כבר בשעה 22.32, אולם עם עזיבת הרופאים את חדר הטראומה נורו בגופה שני כדורים נוספים (כדור הולופוינט אחד בגב מימין וכדור הולופוינט שני במותן שמאל), אשר נועדו "להפיל" את התיק על יגאל עמיר.
מייד אחר כך, אולצו הרופאים לחזור למיון ו"לטפל" ברבין 40 דקות נוספות (כולל בחדר ניתוח), וכך נכללו 2 הכדורים הנוספים בדוחות הרפואיים.
בהמשך "הועלמו" הדוחות הרפואיים המקוריים וצילומי הרנטגן וה - CT של רבין, בהם נראה הקליע הקטלני (שירה א' בעמוד השדרה, כל זאת בידיעה ובאישור הפרקליטות ובג"ץ. אלמלא הירי במכונית, היה רבין מגיע למטה השב"כ ופוגש שם את איתן הבר (שדאג לנוכחות צמודה של פרופסור ברבש). הוא היה נבדק ומוסר מספר מילים לתקשורת במסיבת עיתונאים "מאולתרת", בניצוחו של איתן הבר ובהשתתפות פרו' ברבש. כמה חבל..