נשיא המדינה שמעון פרס ציין היום במשכן הנשיא 500 להולדתה של אשת העסקים דונה גרציה שהבריחה יהודים מאימת האינקוויזיציה ומאות שנים לפני הרצל כבר חזתה ופעלה להקמת בית לאומי ליהודים במדינת ישראל. האירוע התקיים בהשתתפות: נשיא המדינה מר שמעון פרס, שר החוץ אביגדור ליברמן, שר החינוך גדעון סער, נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש וביוזמת כלת פרס ישראל, חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן. בנאומו הודה נשיא המדינה, שמעון פרס לגאולה כהן על שהעלתה את זיכרונה, הנשכח כמעט, של דונה גרציה "כמסר יוצא דופן ומרומם נפש לדור שלנו. לפסגות שאליהן הגיעה דונה גרציה יותר קשה להגיע מאשר לפיסגת האוורסט. ההרים מסתיימים בפסגות, ודונה גרציה היא פסגה שלא הסתיימה. רוב ההיסטוריה נוגעת בגברים. היסטוריה של מלחמות. של שליטים, של תוקפים, של שפיכות דמים. מקומן של הנשים נדחק, בגלל הדגש הגברי.להיות אישה. להיות יהודיה. להיות לבדה. ליצור עושר מדהים. לפרוץ כל מסגרת, להתגבר על כל מכשול. ולחזור לזהותה, ולרומם את בני עמה. לנוע בעוצמה כזו ללא הגנה, לנצח ללא צבא, ובסופו של דבר להינשא כמגדלור לדורות שיבואו אחריה. ובעיקר להפוך את עושרה האגדי לעושר תרבותי והיסטורי – למען עַמה. דונה גרציה הייתה "גדולה מהחיים", כשהיא הצליחה לפלס את דרכה בעוז רוח נשי, בעולם שנשלט על ידי גברים". הנשיא הוסיף ואמר, כי "כאשר דונה גרציה הפכה לָאישה העשירה בעולם, העושר התברר, לא היה תכלית מעשיה. היא לא רדפה בצע לשם בצע. הכסף היה דרוש להישרדות, אבל איפשר לה לממש שאיפות נעלות למען בני עמה. כשהחליטה לשוב למולדת העתיקה ולחדש המורשת הגדולה, היא הייתה לציונית הראשונה". ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יצחק גורמזאנו-גורן שהוציא באחרונה את הספר 'השקר הקדוש', רומן היסטורי על דמותה של דונה גרציה, רומן שאינו אלא חלק ראשון מתוך ארבעה ספרים נוספים על דמותה ופועלה. בספריו כותב גורמזאנו את האירועים מתוך נקודת מבטה של דונה גרציה והוא מקפיד על כתיבה בגוף ראשון של המאורעות. "לפעמים דמות שולית כותבת יומן ובגלל זה היא נותרת בזיכרון, אבל דונה גרציה לא כתבה יומן למרות שיש לה ביוגרפיה עבור עשרה בני אדם, אז לכן כתבתי את הדברים כאילו מפיה". גומזאנו הקדים לכתיבת ספריו עבודת מחקר מקיפה על תקופת האנוסים בכלל ועל דמותה של דונה גרציה בפרט. "היא יורשת בגיל צעיר את האימפריה הכלכלית של מנדס ובכך גם יורשת את רשת הברחות האנוסים שהסתבכו עם האינקוויזיציה מפורטוגל. המעשים נעשו תוך סיכון אדיר. על חיי האנוסים מספר גורמזאנו כי אלה חיו במתח יומיומי כמרגלים. הוא מספר על המתח בהנחלת עובדת יהדותם של ילדים בני 13 וילדות בנות 12. "כך לעיתים אפשר היה לראות ילד ערל כשהוא מניח תפילין, כי הרי ברית מילה הייתה נחשבת למצווה מפלילה ומסוכנת מאוד". "דונה גרציה לא השתמשה בעושר שלה להגדלתו עוד יותר אלא להברחת היהודית, להקמת מוסדות תורה ולקידום הרעיון של הקמת מדינת לאום יהודית בטבריה. היא התעמתה עם מלכים ואפילו עם פאולוס הרביעי, אחד האפיפיורים האנטישמיים ביותר ועם קארל החמישי, כלומר היא לא האמינה בשתדלנות שבה השתמשו יהודי הגלות לא פעם". בדבריו סיפר גורמזאנו על אחד הגילויים המצמררים שהתגלו לו תוך כדי עבודת המחקר שקדמה לכתיבת הספר. "היו שהגיעו למצב קיצוני שבו לא רצו ללכת לעולם הבא לאחר וידוי לכומר אלא עם שמע ישראל על שפתותיהם ולכן כשחשו שרגע פטירתם קרב עשו קנוניה עם קרובי משפחה, ואחרי שקראו לכומר היה קרוב המשפחה חונק אותו עם הכרית כדי שכבר לא ניתן יהיה להוציא ממנו וידוי נוצרי. זה היה קידוש ה'. היו עוד מקרים של קידוש ה' כמו כאשר יהודי פורטוגל קפצו למים וטבעו כשהובאו אל הנמל לטקס התנצרות המוני, או כשקפצו אל האש. הדברים הללו קצת לא ידועים כי היה סנוביזם מסוים של אלה שנותרו יהודים". כאמור, כעת, חמש מאות שנים אחרי נראה שסיפורה של דונה גרציה הולך ומתגלה. בטקס אתמול אמרה היוזמת גאולה כהן: "סליחה דונה גרציה ששכחנו אותך 500 שנה ותודה לך שחזרת והחיית את נפשנו בעוצמת אור ואמונה שכזו. ותפילה אחת בפינו: שתצליחי להדליק כך את בני הנעורים שלנו היום שנפשם נקעה מהכוכבים המנצנצים סביבם. בנינו מתגעגעים לגיבורי אמת שכמותך".
