תערוכה: 2,700 שנים של יהדות באיראןיוני קמפינסקי, בית התפוצות

תערוכה: 2,700 שנים של יהדות באיראןיוני קמפינסקי, בית התפוצות

תערוכת "אורות וצללים - סיפור איראן והיהודים" מוצגת בימים אלו בבית התפוצות באונ' תל-אביב. התערוכה מספרת את סיפורה המרתק של יהדות איראן, סיפור אשר למרבה הפלא כמעט לא נודע עד כה ברבים. המוצגים בתערוכה מעידים על חיים עשירים של
שיאים תרבותיים ופריחה מחד, ועל רדיפות ותקופות שפל מאידך - חיים של אורות וצללים.

"את סיפורה של יהדות איראן, ככל סיפור של קבוצה, ניתן לספר באינספור אופנים, "מסבירים בבית התפוצות "ביקשנו לספר אותו - לראשונה - בתערוכה; להביא את תולדותיהם של היהודים בני איראן דרך חוויית התרבות המיוחדת שנוצרה שם, ולהציג סיפור שיהיה נהיר וכובש הן עבור בני הקהילה, שמכירים את הוויית חייה באופן אינטימי, והן עבור המבקר המזדמן, שאינו יודע דבר על קורותיה."

"דווקא עכשיו, כאשר איראן מוזכרת במרחב הציבורי בעיקר בהקשרים של אימה ולוחמה, מעניין להפנות את המבט אל הקשר התרבותי שבין המרחב היהודי (וגם הישראלי) לבין המרחב הפרסי, ולהציג את איראן על כל רבגוניותה: פסיפס של מגזרים אתניים, דתות, תרבויות ולשונות."

"כזו היתה איראן מאז ומעולם, ורבגוניות כזו אפיינה גם את הקהילות היהודיות שבה: תרבויות בתוך תרבויות, שיש להן הרבה מן המשותף זו עם זו - והרבה מן המבדיל, כמו גם עם סביבתן הלא-יהודית. במשך כמעט 3,000 שנה, מאז בואם של היהודים הראשונים
לאזור בעקבות גלות בבל, היטלטלו חייהם של יהודי איראן בין ניכור קיצוני לבין השתלבות במארג המורכב והמרתק של המרחב הפרסי. קיומם היה רצוף רדיפות וגזירות, ויחד עם זאת עשיר ביצירה ובהישגים יוצאי דופן. התערוכה חושפת חיים של שיאים
תרבותיים ושל תקופות שפל, רדיפות ואף אניסות; חיים של פריחה וחיים של הסתרה ושל דיכוי - סיפור של אורות צללים."

בתערוכה מוצגים חפצים אותנטיים, מסמכים ותמונות שמעמידים עדות לחייהם המלאים והמרתקים של יהודי איראן. באמצעות הצגתם בפומבי, חפץ לצד חפץ, נבנה נראטיב החושף את מנגנוני הייצוג של יהדות איראן, ונחשפת תשוקתו של כל אדם ליצור חיי
תרבות וקהילה ולהשאיר אחריו עדויות פיזיות שיספרו את סיפורו גם בלא מלים.

"בחרנו להציג חפצים היסטוריים לצד יצירות אמנות עכשווית של בני הקהילה" מספרים יוזמי התערוכה "בחרנו לערוך אותם באופן שאינו כרונולוגי אלא נושאי, ולשרטט בכך קשר אמיץ, לעתים אסוציאטיבי, בין הביטוי הוויזואלי של אז לבין זה של עכשיו. הקשרים והחיבורים חושפים מהלך מתמשך של יצירה ויצירתיות, ומשלימים את תמונתה של קהילה מיוחדת ונהדרת ושל חוויה אישית של היות בן או בת הקהילה."