תנועת "הכל חינוך" בראשות התעשיין חתן פרס ישראל דב לאוטמן והרב שי פירון הודיעה היום על הצעת "חוק אחריות המדינה לחינוך" במסיבת עיתונאים חגיגית. הכל חינוך היא תנועה ציבורית רחבה ובלתי מפלגתית, המבקשת להוביל מהלך לאומי מתמשך לשיפור והתחדשות מערכת החינוך בישראל. סביב שולחן אחד ישבה קואליציה רחבה של אישים מכל גווני העשייה בישראל: ראשי תנועת הכל חינוך, דב לאוטמן ושי פירון; חברי הכנסת אלכס מילר – יו"ר ועדת החינוך של הכנסת (ישראל ביתנו); זאב בילסקי (קדימה), איתן כבל (עבודה), זבולון אורלב (הבית היהודי) איש העסקים שלמה דוברת; פרופ' נמרוד אלוני מסמינר הקיבוצים; מאיר ברנד, מנכ"ל GOOGLE ישראל; פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה; פרופ' חיים אדלר, חתן פרס ישראל לחינוך; אלי אללוף, מנכ"ל קרן רש"י; אהוד אור, סמנכ"ל אוניברסיטת תל-אביב; ציפי מל, מנהלת תיכון היובל בהרצליה; אשר אלון, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצי; שחר בוצר, סגן ראש התאחדות הסטודנטים בישראל. הצעת החוק באה לתת מענה למשבר בתחום החינוך בישראל באמצעות מספר עוגנים מרכזיים: הגדרת מדינת ישראל כאחראית המלאה והבלעדית לחינוך ילדי הארץ; הגדרת סל שירותים המגיע לכל תלמיד בישראל; עדיפות תקציבית לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות ובעלי צרכים מיוחדים; חיזוק החינוך הציבורי; רישוי בתי ספר על פי תנאים ברורים; גיבוש תכנית לימודי יסוד, המעניקה כלים להשתלבות בוגרי מערכת החינוך במעגל התעסוקה; "הטובים להוראה"- הפיכת מקצוע ההוראה למקצוע מבוקש בעל עדיפות לאומית גבוהה; מבנה חדש למערכת החינוך, הכולל העצמת סמכויות המנהלים והסדרת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בדרך מוסכמת. יו"ר תנועת הכל חינוך וחתן פרס ישראל, התעשיין דב לאוטמן אמר כי "הפערים בחברה הישראלית התרחבו בממדים מדאיגים מאוד. אני הרבה יותר מוטרד מהפערים האלה מאשר מהאיראנים ומהחיזבאללה גם יחד. אני לא רוצה לראות מדינה שבה 27% מהצעירים לא למדו חשבון ואנגלית. אם לא נעצור את הפערים עתידנו בסכנה. הדרך היחידה לעצור אותם היא להשקיע בחינוך. "גם ביטחוננו מותנה ברמת ההשכלה של אזרחי ישראל. בלי מערכת חינוך ציבורית חזקה אין סיכוי שנסגור את הפערים בחברה הישראלית. אנחנו נמשיך להיאבק כל עוד אנחנו במקום האחרון של ה-OECD. לא נרפה מממשלת ישראל עד שהיא תשקיע בחינוך" – הדגיש לאוטמן. מנכ"ל תנועת הכל חינוך, הרב שי פירון הדגיש: " אני לא יכול לחיות במדינה שבה מפלים בין ילדים שחורים ללבנים. חשבתי שאלו מושגים מזמנים רחוקים, אך זה קורה – וזה קורה יותר מדי. אני רוצה לחיות במדינה שבה אין אפליה – ולפחות היא לא יכולה להתקיים בחסות המדינה. "אנחנו דורשים להעמיד את החינוך במרכז סדר היום הציבורי, להבין מה המדינה חייבת לתת לתושביה, ומה זכויותיהם של תלמידיה ומוריה. סביבנו התקבצה קואליציה נהדרת של אנשים מתחומים שונים, שהמשותף להם הוא הרצון לראות בישראל חינוך טוב יותר". חבר הכנסת זבולון אורלב ציין כי "הגיע זמן חינוך. חשוב לדעת שלו היינו רוצים להשתוות להשקעה הממוצעת בחינוך במדינות ה-OECD - נצטרך להוסיף כ-9 מיליארד שקלים. הצעת החוק הזו תיצור מהפך: תעצים ותגדיל את ההישגים הלימודיים של התלמידים, תצמצם את הפערים באופן משמעותי, ותיתן מענה לסוגית הערכים. צריך לדעת - הממשלה לא תתנדב מרצונה להעביר את החוק הזה. אנחנו פותחים במסע ציבורי. ככל שהמסע יהיה רחב, אינטנסיבי ונחוש יותר, כך יש סיכוי להעביר את החוק. אני מחויב למסע הזה". יו"ר שדולת השלטון המקומי, ח"כ זאב בילסקי הוסיף כי "בהצעת החוק הזו יש שינוי מהותי, כי אנחנו רוצים לצמצם את הפערים. אחת הנקודות החשובות היא מעמד המורים והמנהלים. הם האנשים החשובים בחינוך ילדינו, וכל שינוי עובר אצלם. אנו צריכים להקשיב להם, לדבר איתם, לדאוג שמעמדם יהיה גבוה ומכובד בחברה, להיות קשובים לצרכים שלהם – וכך נוכל להגיע לשינוי אמיתי". ח"כ איתן כבל אמר: "אין כמעט תחום בישראל או בעולם שלא מתחיל או מסתיים בחינוך. אינני מרגיש שום הפרזה בזה שאומר שעתידה של מדינת ישראל תלוי בראש ובראשונה ביכולת שלנו לבנות מערכת חינוך שתיקח אותנו למקומות אחרים". יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר: "מערכת החינוך עובדת כבר שנים ארוכות לפי שיטת כיבוי השרפות. השיטה הזו מזמן פסולה, אנו לא יכולים לעבוד בשיטה זו ולהבטיח עתיד מוצלח לילדי ישראל. המערכת צריכה לעבוד באופן מסודר, מתוכנן מראש, ולא יכולה להיות תלויה בשר כזה או אחר". שלמה דוברת אמר כי "המאבק אינו על דמותה של מערכת החינוך, אלא על דמותה של מדינת ישראל. לצערי המבנה של מערכת החינוך הוא מבנה ארכאי והסמכויות לא מוגדרות. אנחנו בחוק הזה מנסים להגדיר את החינוך כזכות יסוד לכל אזרח בישראל ואת אחריות המדינה לממש זאת בכוחות עצמה, ולא רק בשיתוף עם ההורים והעיריות. הריב בין המדינה לרשויות אינו יכול להיות על גב הילדים". מנכ"ל חברת GOOGLE ישראל, מאיר ברנד הוסיף: "בכל העולם מקובל לחשוב על המוח הישראלי כיצירתי, כיוצא מהקופסה, ואני מניח שבזכות זה אנו רואים חברות בינלאומיות רבות שמשקיעות במוח הישראלי. צריך לזכור שההשקעה הזו היא תוצר של מערכות החינוך בשנות ה-50 וה-60. כדי לוודא שאנחנו משמרים את ההובלה הזו אנחנו מחויבים לשיפור מערכת החינוך הישראלית. צריך להעלות את איכות החינוך בישראל לראש סדר העדיפות הלאומית".
