ועדת העלייה והקליטה של הכנסת אירחה את ראשי עיריית בני ברק בנוגע לקליטת העולים החדשים בתוכניות חינוך ורווחה בעיר.
במהלך הפגישה אמר יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד), "התרשמנו עמוקות מההשקעה הרבה של העירייה וצוות הקליטה בבני ברק בטיפול בעולים בתוכניות החינוך והרווחה. אסור לתת לבעיית המסתננים לפגוע במוסדות החינוך שבהם רוב עולים – ועל המדינה להשקיע בהשבתם לארצם. כיום – כשיש להם מדינה עצמאית בדרום סודן - אין שום סיבה שהם ימשיכו וייחשבו כפליטים".
יו"ר הוועדה הוסיף כי חברי הוועדה מקפידים לצאת מהכנסת ולסייר בשטח, להכיר את הנפשות הפועלות בתחום העלייה והקליטה, להיפגש עם העולים, לעמוד על הבעיות והקשיים המאפיינים כל מקום ומקום, ולסייע בפתיחת חסמים במשרדי הממשלה. ראש העיר, הרב יעקב אשר, ציין כי בני ברק היא אמנם עשירית בגודלה בישראל, אך שטחה קטן בצורה משמעותית, ואין לה עתודות קרקע.
הוא הדגיש כי בצפון-העיר הולכים ומוקמים 8 מגדלי מסחר, תעסוקה ומשרדים שרובם יתאכלסו בתוך כשנתיים, והם עתידים להכניס לקופת העיר 80-100 מיליון ש"ח לשנה דמי ארנונה שיאפשרו יותר פעולות רווחה ופיתוח. לדברי אשר, למרות גודלה של העיר, 167 אלף תושבים, הרי שהצפיפות בה היא מהגדולות ביותר בארץ, 23 אלף תושבים לקמ"ר (חולון לדוגמא 7,000 תושבים לקמ"ר ובת ים 16 אלף תושבים לקמ"ר), והדבר משפיע לדבריו על התחזוקה, התשתיות והתחבורה, "העיר היא במקום ראשון בארץ במס' הילדים לקמ"ר, כאשר 50% מהאוכלוסייה הם ילדים עד גיל 21, ויש מחסור בשטחי-ציבור לבתי ספר וגני ילדים. העירייה פועלת לאחר תוכנית הבראה רצינית וכבר שנה שנייה באיזון תקציבי", הדגיש אשר והוסיף כי המדינה צריכה לעבוד בשיתוף פעולה של כל זרועותיה, כאשר כל שנה הייתה צריכה הממשלה להתמקד במספר ערים ולקדם אותם.
ראש העיר ציין את בעיית המסתננים, אשר כאלף-וחמש מאות מהם הגיעו לשכונת פרדס כ"ץ, שהעירייה מנסה לקדמה ולשפר בה את תשתיות החינוך - ואילו המסתננים מסיגים את המקום לאחור, על שלל הבעיות שהם מביאים עימם. ראש העיר הציג בפני חברי הועדה מגוון פעילויות עירוניות בתחומי החינוך והסיוע החברתי, ובהם שורה ארוכה של מוסדות לימוד - כ-450 גני ילדים ובהם כ-13,400 ילדים; 88 תלמודי תורה ובתי ספר עם 28,672 תלמידים ו- 86 בתי ספר על יסודיים, ישיבות קטנות ומוסדות תיכוניים עם 16,150 תלמידים, כך שלכל עולה ישנו מוסד חינוכי, ברמה גבוהה, ללימודי ילדיו, ושורה ארוכה של שירותים חברתיים הולמים לשילוב מהיר של העולים בחברה.
ע"פ נתוני משרד הקליטה, מתגוררים בבני ברק 8,058 יהודים שעלו לארץ בעשרים השנים האחרונות. מתוכם 5,138 הם ממדינות חבר העמים (403 מקווקז, ו 825 מבוכרה), 675 מצרפת, 422 מארה"ב, 466 מארגנטינה, 308 מאתיופיה והשאר מארצות אחרות. מתוך אוכלוסיית העיר בני ברק, המונה, ע"פ הנתונים 168,942 איש, מהווים העולים 4.8 אחוז בלבד. הנתונים אינם כוללים בני-עולים ותושבים-חוזרים.
ארלט מואיל מנהלת אגף הרווחה סיפרה על 10 אלף תיקים ו-45 אלף נפש מטופלי רווחה, כאשר בעיר מעט עולים יחסית, אך התייחסות והשקעה בכל אחד מהם היא אישית, וצוותי קליטה מיוחדים מטפלים באוכלוסיות השונות.
ורה סגל, רכזת קליטה בעירייה ובעצמה עולה מרוסיה לפני כ-20 שנה, הוסיפה על מוקד-ייעוץ הפעיל לכל העולים בכל השפות, כאשר בחודשים האחרונים הגיעו לעיר עולים מחמ"ע, ארגנטינה, ארה"ב, ארוגווי, צ'ילה וצרפת. לדבריה, העירייה מפעילה מועדון לנשים חד-הוריות-עולות, מועדון לקשישים-עולים, פעילות לותיקי מלחמת העולם השנייה, וכן סדנאות וחוגי העשרה לנוער-עולה. היא הדגישה כי כל הילדים מאתיופיה משובצים בתוכניות חינוך והעשרה.
מאיר יחיאלי, מנהל לשכת האזורית במשרד הקליטה שיבח במיוחד את פעילות העירייה, והוסיף כי 87 משפחות חרדיות דוברות אנגלית, צרפתית וספרדית הגיעו לעיר בני ברק בקליטה ישירה בשנים 2009-2010 וכארבעים נוספות מתחילת 2011.
מנהלת המתנ"ס, מיכל זהבי, ציינה כי ברשת המעונות משובצים ילדים אתיופים וכי המתנ"ס מפעיל עבורם שעות-לימוד שלוש פעמים בשבוע לתגבור הקריאה.
לדברי תמי צלניקר, מרכזת קליטת תלמידים-עולים במשרד החינוך, עיקר המאמץ בבני ברק מושקע בהקניית השפה העברית לילדי עולי חבר-העמים, 300 שעות תגבור לילדי אתיופיה, וכן העצמת הורים מאתיופיה וגישור על פערי-תרבות, תוך הפעלת יועצת בת-העדה. היא הוסיפה כי מורים בעיר מממנים מכספם הפרטי סיוע לילדים-עולים.
ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) אמר כי "מדובר בעיר עם קשיים פיזיים אך העשירה ביותר בארץ ברוחניות, ולכן לא פלא שכל כך עוזרים כאן לעולים, עם כל המגוון שבהם - ומשום כך זו סיבה להוסיף לעיר בתקציבי עליה, כדי שתוכל להגדיל את מספר העולים הבאים בשעריה". מטעם העירייה השתתפו בדיון גם ממלא-מקום ראש העיר הרב חנוך זייברט, סגני ראש-העיר הרב מנחם מנדל אייזנברג והרב אליהו דדון, והרב חנוך ספרא מנהל אגף החינוך.
