ביוזמת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה היום (שני) הוועדה ישיבה מיוחדת שעסקה בקריטריונים להקצאת דיור בר השגה לזכאים, שאושרו בשבוע שעבר במינהל מקרקעי ישראל. יו"ר הועדה אמר בפתח הדיון כי הקריטריונים הראשונים שהציג שר השיכון, אריאל אטיאס, עוררו ביקורת רבה, "אנחנו רוצים לראות מה השינוי שעשתה הממשלה, בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולבחון את הנושא. אף אחד לא יסכים שהאוכלוסיות שנושאות בנטל יופלו לרעה", אמר ח"כ שאמה-הכהן. עוד הוסיף היו"ר כי למרות זאת, לכל אזרח יש זכות לדיור כמו הזכות לבריאות ומלבוש וגם לחרדים. סמנכ"ל אגף אכלוס במשרד הבינוי והשיכון, ישראל שוורץ, אמר כי "תוכנית מחיר למשתכן היא לכולם". הוא הסביר כי אין מגבלה כמותית על שיווק דירות לדיור בר השגה, אלא רק מגבלה שגודל הדירה לא יעלה על 100 מ"ר. לדבריו, המפתח נעוץ בראשי הרשויות שבידם הסמכות לאשר פרויקטים לדיור בר השגה ללא הגבלה. סגנית ראש עיריית ירושלים, נעמי צור, התייחסה ליכולת של ראשי הערים להשפיע ואמרה כי בירושלים היה ניסיון לבנות דירות במסגרת דיור בר השגה, שנעצר בוועדות התכנון. היא הוסיפה כי "לא ייתכן שלא נעודד את מי שמוכן להיכנס לשוק העבודה". שוורץ התייחס לקריטריונים ובאשר לוותק בנישואים אמר כי ועדה ציבורית שהוקמה בשנת 1998 מצאה כי ככל שזוג נשוי זמן רב יותר וטרם קנה דירה כך מצבו קשה יותר, ולכן צריך לסייע לזוגות כאלה. הוא הסביר שוותק בנישואים נותן 7 נקודות לכל שנה, כשהמקסימום עומד על 70 נקודות שוורץ אף ציין כי השירות הצבאי יכול להעניק עד 25 נקודות ואמר כי ועדת טרכטנברג לא התייחסה לכך, מאחר וחבריה חשבו שהיועץ המשפטי לממשלה יתנגד לכך. היו"ר שאמה-הכהן אמר כי מי שמשרת מתחתן מאוחר יותר וכך בני זוג שלא משרתים בצבא ומתחתנים מוקדם מקבלים מקדמה גדולה על פני אלה שמשרתים. "מה המסר שאנחנו מעבירים? מי שמשרת בצבא יכול לאבד את חייו וזו ההזדמנות של המדינה להכיר תודה למשרתים", אמר. כמו כן הזהיר היו"ר מפני מצב שבו הבנייה תהייה רק בערים חרדיות. על כך השיב שוורץ כי "אם נגלה ש-90% מהבנייה הייתה לחרדים זה סימן שראשי הרשויות לא רצו בנייה של דיור בר השגה – וזה לא סיבה למנוע את זה מאוכלוסיות כאלה או אחרות". שחר כהן שהיה חבר בועדת טרכטנברג אמר כי כושר ההשתכרות שקבעה הוועדה מכיל בתוכו את המובטלים שמחפשים עבודה. לדבריו, הממשלה אישרה את עקרונות פרק הדיור בדוח טרכטנברג, שחותר לשילוב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה. שוורץ השיב על כך ואמר כי "כמו שהזכות למזון ובריאות לא מותנית בעבודה כך גם הזכות לדיור". מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון, יוסי שבת, הסביר כי יש כ-540 אלף משפחות חסרות דירה בישראל, ואם נכניס את קריטריון ההשתכרות כ-110 אלף משפחות לא יהיו זכאיות לדיור. לדבריו כ-50% מאותן משפחות הן עניות, כאשר רק 9% מהמשפחות שיהיו זכאיות במקרה הזה יהיו עניות. ח"כ דב חנין אמר כי אם הממשלה תמשיך להתעלם מהצעקה של הציבור היא תקבל אותה שוב בקיץ הקרוב. "הממשלה זורקת כמה פירורים לציבור ונותנת לו לריב עליהם והמודל הזה לא יכול לייצר פתרון, אמר. היו"ר שאמה-הכהן התייחס לדברים ואמר: "אין ספק שיהיו עוד שינויים ושיפורים בקריטריונים, אני מכיר את עמדת ראש הממשלה ויודע שהשינויים עוד לפנינו". יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, הוסיף כי הדיור היה הטריגר של המחאה ואבן הבוחן של הממשלה, שעד עכשיו מתמקדת בעיקר בפעולות תדמיתיות שיווקיות ולא בפתרונות. "כנראה ששר השיכון שכח שהוא השר של כולם. אם לא יהיה פתרון נצא בקיץ הקרוב שוב לרחובות ואני כבר מכין את הסטודנטים לכך", אמר שמולי. ח"כ אבישי ברוורמן אמר כי הטעות הייתה של דוד בן גוריון, ששחרר 400 תלמידי ישיבות משירות בצבא. הוא האשים כי מאז ממשלתו של מנחם בגין זינקו המספרים של הפטורים משירות. לדבדיו, "הרמב"ם אמר שמי שלא עובד ולא מאונס אין לו חלק בעולם הבא, ואם לא נשלח את החרדים לעבוד תהיה לנו מדינה שחצויה וחיה בגטאות". דפני ליף ממובילות מחאת הדיור אמרה כי "אם נלך בדרך הזו הקריטריונים יגדירו מי אזרח סוג א' ומי אזרח סוג ב'". לדבריה, בכל יום יש עוד ועוד צעירים שעוזבים את המדינה והקריטריונים החדשים לדיור בר השגה רק אומרים להם שהם לא ימצאו כאן בית. שיר נוצקי שהייתה שותפה למחאת האוהלים הוסיפה: "דיברנו במחאה על סולידריות ולא יצאנו נגד המגזר החרדי וציער אותי שמה שנעשה כאן זה מניפולציה כדי שחרדים יקבלו יותר. אותי לא שאלו אם אני רוצה להתגייס או להביא 8 ילדים, אבל אם להיות חרדי ולהביא ילדים זו המדיניות צריך פשוט להגיד את זה". היו"ר שאמה-הכהן סיכם את הדיון ואמר כי הנושא עוד רחוק ממיצוי. הוא הבהיר כי יציג באופן אישי בפני ראש הממשלה נתניהו את הרשמים והאמירות שעלו בדיון, על מנת לחזק אותו לשפר את הקריטריונים בכיוונים שעלו בוועדה. לדבריו, הדבר כולל בין היתר התייחסות גם למיעוטים, לגרושים ולחד הוריות והרחבת קטגוריית הנכים. כמו כן התייחס היו"ר שאמה-הכהן לנושא של תקרת הון, כך שלא ייווצר מצב שבו מי שמרוויח 100 אלף שקל בחודש יהיה קודם למישהו שמרוויח פחות. "לאחר שהממשלה תתכנס להחלטה סופית נקיים דיון נוסף", סיכם היו"ר.
