היום לפני 63 שנה, יום העצמאות הראשון למדינת ישראל, קיבל בן-ציון לייטנר ז"ל, חייל צה"ל שלחם בשורת חטיבת גבעתי תש"ח, את עיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר מבין העיטורים המוענקים בצה"ל.

היום, יום ה-30 לפטירתו של גיבור שראל, יום העצמאות ה-64 למדינת ישראל, ארצה לספר את סיפורו של בן-ציון ז"ל, לוחם חטיבת גבעתי, המגלם בעייני את המורשת ואת רוח הלחימה אליה אנחנו מחנכים את חיילינו.

בן-ציון לייטנר נולד בשנת 1927 באודיסאה, אוקראינה. בתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרף לשורות הפרטיזנים, עמם ביצע פעולות רבות נגד הגרמנים. כשעלה ארצה בשנת 1946, התיישב באשדות יעקב והתגייס לשורות חטיבת גבעתי.

"ביום ה-19 לאוקטובר 1948, בהתקפה על משטרת עיראק-סואידן, עלה בידי חוליות הפורצים והחבלנים שלנו להתקרב למרחק של עד 50 מטר דרומית מבניין הממשלה. על אף האש הקטלנית של האויב, הצליחו חבלנים להבקיע שתיים מחמש הגדרות שהקיפו את הבניין. כל התקדמות נוספת הייתה לאל, בגלל האש החזקה, שהאויב המטיר מהבונקר. מפקד המחלקה הפורצת הטיל על החוליה בפיקודו של טר"ש בן-ציון לייטנר לחסל את הבונקר ברימונים, אך החולייה נשארה מרותקת לקרקע בגלל האש הבלתי פוסקת מהבונקר. בלי פקודה לכך הסתער טר"ש בן-ציון לייטנר בקריאות עידוד על הבונקר וברימונו שיתק אותו לגמרי. בהסתערות זו נפצע קשה."(מתוך הספר "גיבור ישראל").

על פעולה זו קיבל בן-ציון לייטנר את עיטור הגבורה.

יש חשיבות רבה לקרב בו לחם לייטנר במלחמת העצמאות. בקרב זה לחם כמפקד חוליה בקרב על בניין משטרת עיראק-סודאן, מצודה שחלשה על צומת דרכים מרכזי בדרום הארץ. המצודה שלטה על כביש 35, הדרך הראשית אל הנגב וממנו לחיבור למרכז הארץ,ציר שהוביל ממג'דל (היום על יד אשקלון) לבית ג'וברין, ומשם לירושלים. תחת אש כבדה נלחמו לייטנר וחייליו להכנעת האויב בבונקר שמנע מהכוח להתקרב לבניין המשטרה. לייטנר הסתער קדימה בלוחמנות אדירה, השליך מספר רימוני יד שחיבר יחד לעבר הבונקר ושיתק אותו לחלוטין. בטרם נהרגו יושבי הבונקר, הם תקפו את לייטנר בעזרת סכינים, פצעו אותו אנושות ע"י דקירות בגופו, עיניו נפגעו והוא שותק בחצי מפניו.

בניין משטרת עיראק-סואידן, כיום מצודת יואב, משמשת כמוזיאון למורשת הקרב של חטיבת גבעתי תש"ח וחטיבת גבעתי המחודשת, שהוקמה שנית בשנת 1984. המצודה הינה מקום מרכזי בקשר של החטיבה עם עברה ועם הערכים עליהם היא מתבססת ואליהם היא שואפת. לאחר הקרב חייו של לייטנר לא היו פשוטים. פציעתו של לייטנר מנעה ממנו להתמיד בעבודה והוא אושפז לסירוגין במשך שנים ארוכות. למרות שנתקל בקשיים כלכליים, סירב לייטנר לקבל שילומים, כשהוא ניצול שואה.

בן 85 שנים במותו, נקבר בן-ציון לייטנר ז"ל בחלקה הצבאית בבית העלמין בהרצליה.

סיפור זה, כמו אז כך היום. אותה לוחמנות אדירה, אותה דבקות במשימה, אותה חתירה לניצחון, אותה אהבת המולדת ותחושת השליחות שהניעו את לייטנר ממלאים את לוחמינו הנדרשים להגן על מדינת ישראל. כמפקד חטיבת גבעתי, אני מחנך את לוחמיי על פי אותם ערכים ומורשת של לוחמנות, מצויינות, ליכוד. מפקדי החטיבה מובילים את לוחמיה באחריות ובמקצועיות לניצחון בכל משימה לה נדרש.

בימים אלו, בהם צרים עלינו אויבינו לכלותינו, מרחוק ומקרוב, ארצה להצדיע לבן-ציון לייטנר ז"ל ולממשיכי דרכו, לוחמי צה"ל, בעבר ובהווה, אשר עומדים על משמר ארצנו גם בשעה זו, כבכל שעה.

מדינת ישראל זוקפת את ראשה, ליבנו מתמלא גאווה על ארצנו ועמנו. בזאת נזכור את בנינו, אשר מסרו נפשם על הגנת המולדת, על לוחמים אלה נשען חוסן העם ובזכותם אנו חוגגים היום את עצמאותנו.