ביהדות '7' הוא מספר מיוחד – שבת, ספירת העומר, שמיטה ועוד. כנראה שגם במספר השנים מאז גירוש גוש קטיף, המספר 7 עושה את שלו.
לציון שבע שנים לגירוש היהודים והריסת הישובים בחבל קטיף, החליטו ב'מרכז קטיף' וב'ועד מתיישבי גוש קטיף' להוציא ספר עב כרס, עם אסופת מאמרים רחבה מאוד של דברי התורה ודברי החיזוק, שדרשו רבני הישובים במהלך השנים עד החרבתו בשלהי שנת תשס"ה (2005).
הספר, בעריכתו של הרב יעקב אפשטיין ושל חברי המערכת - הרב גבריאל קדוש והרב קובי בורנשטיין, פותח במאמר מרגש, ממי ששימש כרבו של הגוש – הרב יגאל קמינצקי - מאמר המתאר את ההתנהלות היומיומית בישובי הגוש ודרך התורה שהיתה האור לדרכם של המתיישבים.
בספר ניתן למצוא כמאתייים מאמרים מהרבנים ששימשו כרבני יישובים בכל התקופות – כולל הרב יצחק עראמה הי"ד והרב שמעון בירן הי"ד שנרצחו בפיגועים בגוש.
מקריאת המאמרים ניתן לראות כיצד "אין כל חדש תחת השמש" ו"מה שהיה הוא שיהיה". מסתבר שאת תכנית ה'התנתקות' לא המציא אריאל שרון, זאת ניתן ללמוד מהמכתב שפותח את הספר. רבה של רמת גן, הרב יעקב אריאל, ששימש אז כרב המושב 'כפר מימון' וראש ישיבת ההסדר 'ימית' בנווה דקלים, שלח בשנת תשמ"ז לאברהם כ"ץ שהיה אז חבר כנסת, מכתב חריף בו מחה על דבריו, בהם דיבר על "ניתוקה של הרצועה מכל קשר עם מדינת ישראל".
תושבי גוש קטיף עברו הרבה נסיונות במהלך שנות חייהם במקום. מאז תחילת האינתיפאדה הראשונה סבלו התושבים מזריקות אבנים ומפיגועי ירי בהם נרצחו לא מעט מתושבי הגוש וביניהם, כאמור, רב הישוב כפר דרום – הרב שמעון בירן הי"ד ורב הישוב נצר חזני – הרב יצחק עראמה הי"ד. וכמובן, פיגוע אוטובוס הילדים מכפר דרום.
בקריאת חלק מהדרשות של הרבנים וממכתבים שהם שלחו לתושבים ניתן ללמוד על האוירה שהיתה בגוש – בזמנים הטובים ובזמנים הקשים.
ניתן למצוא את מכתבו של רב הישוב כפר דרום, הרב אברהם יעקב שרייבר, ואת שיעורו של רב היישוב עצמונה – הרב ראובן נתנאל, בעקבות פיגוע אוטובוס הילדים.
כמו כן ניתן לקרוא את דרשתו של הרב עראמה הי"ד ביום השנה לאיתמר יפת הי"ד שנרצח מירי בצומת הגוש.
במקביל ניתן לקרוא את שיעוריהם של הרבנים בחגים ובאירועים מיוחדים כגון שמחת תורה בגני טל, הקמת היישוב כפר דרום, ושנה לרבנותו של הרב עראמה בנצר חזני.
כמובן, החלק העיקרי הממלא כשני שליש מהספר, עוסק בתכנית הגירוש שיצאה לפועל על ידי שרון. הרבה דרשות נמסרו על ידי הרבנים מההכרזה על התכנית בתחילת שנת תשס"ד ועד ימי הגירוש בשלהי תשס"ה.
גם פה ניתן להתרשם מהאווירה ששרתה אז ברצועה. מחד, דאגה רבה וחוסר אונים של תושבי הגוש, ומאידך, החיזוק הרב שנתנו הרבנים לתושבים – כל אחד לפי דרכו ואמונתו בצורת המאבק.
אבל תורת גוש קטיף לא הפסיקה בי' באב תשס"ה. היא ממשיכה גם בשנים האחרונות - ימי אחר הגירוש והקראווילות, על ידי הרב קמינצקי, ועד רבני גוש קטיף ורבנים נוספים מהגוש. הרבה אמונה, הרבה תפילות והרבה תקוות, שזורות בדרשותיהם ובמאמריהם.
את הספר חותם פרק הלכתי העוסק במצוות יישוב הארץ, שעת חירום, מעמדו ההלכתי של חבל עזה ושייכתו לארץ ישראל ועוד.
בקריאה בספר, נכנסים מחד לאווירת החיים בגוש ולצער הגדול על הריסתו והניבזות של ממשלת ישראל ומאידך יוצאים עם תחושת עידוד שגוש קטיף חי וקיים ברוח ושבע"ה ישוב בקרוב למקומו גם במציאות. אין ספק שהדרך הטובה ביותר להנציח את ישובי הגוש על אלפי תושביהם, הוא בספר זה שכל כולו תורה.
