הועדה לביקורת המדינה בכנסת, ביקשה היום ממבקר המדינה יוסף שפירא להכין דו"ח ביקורת משלים על אי אכיפת החוק בבניה הערבית בעיר דוד ובמתחם המיועד ל"גן המלך". הועדה ביקשה מהמבקר להתייחס במיוחד להתערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, האוסר על המשטרה ללוות את פקחי העירייה בהריסת בתים לא-חוקיים אלו. יו"ר הועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר כי "מדובר באזור רווי ארכיאולוגיה ויש להקפיד על שמירת המקום המקום למען הדורות הבאים. ההתערבות הגסה של ראש ההמשלה במדיניות תכנון עירונית איננה חוקית ולכן ביקשתי מהמבקר לבדוק זאת". אריאל גם הציע לעיריית ירושלים לעתור לבג"ץ נגד הממשלה בעניין, ובנוסף פנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין וביקשו להגיש לוועדה תכנית עבודה לאכיפת החוק בגן המלך. ראש העיר ניר ברקת ציין בדיון, כי "אסור להשלים עם המציאות הקיימת. 'גן המלך' הוא אחד המקומות הקסומים ביותר עלי אדמות, יש לו חשיבות לכלל העולם, וכיום המקום נראה ומתנהל כמו סלאמס. התוכנית שלנו נותנת מענה מחד לצרכי העיר והתושבים ומאידך לחשיבות המקום. נותנת תקווה ופתרונות אמתיים, ע"י הרבה גזרים ומעט מקלות". לדברי ברקת, העירייה בראשותו מתייחסת ברצינות לפער בין הרצוי למצוי בקידום מזרח העיר, ו"אנו הולכים לשינוי רחב היקף בניהול האיזור. בתוכנית החומש השקענו עד היום למעלה מחצי מיליארד ₪ במזרח העיר, ובנינו 400 כיתות לימוד, כמעט פי עשר מהקצב בעבר. עד היום לא היה רישום מקרקעין במזרח העיר והדבר עיכב מתן רישיונות בניה. ללמעלה מ- 70% מתושבי מזרח העיר לא היה שם רחוב ומספר והדבר לא היה מסוכרן עם רשויות המדינה והיום השלמנו מתן כתובות לבתים. להערכתנו יש בין 55 אלף ל 80 יח"ד במזרח העיר אך רק 39 אלף היו רשומות. עד היום רשמנו כ 7000 נוספים - ונרשום עוד 2000. לחלק מהתושבים לא הייתה אפילו כתובת דואר ואנו קידמנו מנהלות קהילתיות ושכונתיות. התושבים במזרח-העיר מרגישים שיש ריבון שאכפת לו מהם, ויש עליה ניכרת בשביעות-הרצון ורוב מוחלט רוצה להמשיך ולחיות בעיר מאוחדת". ברקת הוסיף, כי מטרת התכנית היא לשחזר חלק מהאתר כמקום ביקורים ולשלב בו את מגורי התושבים. להחיות את לב נחל קדרון ולהזרים בו מחדש את מימי מעיין הגיחון. לדבריו, בתכנית תבנה שדרת חנויות ומקומות מסחר לצד אתרי בילוי לתיירים, כשחלק מהאזור יעבור תהליך פינוי בינוי. ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) טען כי מדיון לדיון המציאות מחמירה. "אי-אפשר לתת זכויות לתושבי המקום בלי לתת חובות. יש גורמי שמאל אנטי-ישראליים הנלחמים עם קצף על השפתיים למען הפרת החוק הערבית. הממשלה לא נותנת לממש את החוק, וזאת אותה ממשלה שהרסה בתי היהודים במגרון וגבעת האולפנה בשם שמירת החוק", אמר. לעומתו טען ח"כ דב חנין (חד"ש) כי מדובר ב"עיר שלא חוברה יחדיו במרכז עימות פוליטי ודתי. מערכת התכנון היא כלי הדיכוי והנישול, והערבים במזרח העיר נמצאים תחת כיבוש, כשהמקום צריך להיות בירתה של המדינה הפלשתינאית. אני בעד שטחים ירוקים אך לא על חשבון בני אדם". ח"כ עתניאל שנלר(קדימה) הוסיף כי "תפקיד הוועדה לוודא איך מיישמים את החוק. צריך לדאוג לזכויות האזרח, גם של עבריין-בניה, אך לא על חשבון נכסים לאומיים". עו"ד אמנון מרחב, היועץ המשפטי של העירייה, ציין כי קיימים 35 צווים שיפוטיים, 4 מהם מוכנים לביצוע-הריסה אך מעוכבים משיקול מדיני, ושאר 31 הצווים מעוכבים ע"י הליכים משפטיים. בנוסף הוגשו 25 כתבי אישום המקודמים בבתי המשפט, כשמדיניות העירייה היא לא לתת אורכות או להסכים לדחיות דיונים. מרחב הודה כי ב 49 בתים בלתי-חוקיים טרם הוחל הטיפול וכי ההריסה האחרונה הייתה לפני שנים רבות. גם צבי שניידר, מנהל הפיקוח במחוז ירושלים של משרד הפנים הוסיף כי המשרד מעביר עשרות תיקי-אכיפת בניה בלתי-חוקית למשטרה מדי חודש, ועדיין אין אישור לביצוע הריסה לאותם בתים. לטענת עו"ד שרון אבני, מארגון "בצדק", אזור 'גן המלך' הוא נכס ציבורי ולכן חובת העירייה ולא זכותה בלבד, להחזיר את השטח לציבור כולו, היהודים והערבים כאחד. לדבריו, "התכנית של העירייה נותנת פרס לשני שלישים מהעבריינים, ועם השליש האחרון מנסה העירייה לבוא בדברים". ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, תמך בתכנית ראש העיר, ואילו עו"ד אשרת מימון, מעמותת "עיר עמים" טענה מנגד כי "מדיניות התכנון היא דמוגרפית וגזענית. ככל ערכו של אתר ארכיאולוגי הוא לא יכול לבא על חשבון חיי התושבים. תכנית פינוי-בינוי של העירייה לא ישים ולא חוקי, והתכנית יוצרת רצף של התנחלויות יהודיות במזרח העיר". לעומתה, עופר ענבר מנכ"ל עמותת "ירוק עכשיו" ציין כי על פי החלטת השופטת בר אשר, מהנדס העירייה לשעבר אורי שטרית והחלטת הוועדה המחוזית, יש חשיבות רבה לשמירה על ערכים היסטוריים, ארכיאולוגים ושטחים פתוחים. מדובר בערכים הסטוריים שמלמדים ויכולים ללמד אותנו על העבר ולכן אסור לתת אישור לבניה בגן המלך. מדובר בערוץ נחל המחייב אותנו לשמור עליו וראוי שעיריית ירושלים תטפל בשפכים הנשפכים מזה שנים לנחל קדרון ותעצור את זיהום הנחל ומי התהום ובכך תסייע לכלל תושבי האזור". שמואל גולן נציג מבקר המדינה, ציין בדיון כי תכנית העירייה עדיין מושעית בוועדה המחוזית לתכנון ובניה. בדו"ח המבקר משנת 2009 נמתחת ביקורת על עיריית ירושלים ורשות העתיקות שלא עשו די למנוע בניה-בלתי-חוקית באזור. לדברי מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, "עד שנת 2004 לא פעלה העירייה בנחישות מספקת כנגד הבנייה הבלתי חוקית במתחם ולא הצליחה לבלום אותה בשלביה הראשונים. יתרה מזו, לאחר שהעירייה פעלה להריסת חלק מהמבנים במתחם, היא לא מנעה הקמת מבנים חדשים תחתיהם. בשנת 2004 הגבירה העירייה את פעולות האכיפה במתחם, ובשנים 2004-2009 היא נקטה הליכים שונים בעניין רוב העברות שאותרו במתחם ובהם פעולות פיקוח והגשת כתבי אישום. עם זאת, פעולותיה לא הביאו להשגת תכלית התכנון - מילוי ייעודו של המתחם כשטח פתוח". המבקר דאז הוסיף, כי ההליכים המשפטיים נגד עוברי עברות הבנייה ב"גן המלך" נמשכים שנים מספר, ואף שחלק ניכר מההליכים המשפטיים החלו בשנים 1998-2004 - רובם טרם הגיעו למיצוי. במקרים לא מעטים הסכימה התביעה העירונית לדחיות ממושכות בביצוע צווי הריסה, ובסופו של דבר לא בוצעו צווים אלה על ידי הנאשמים. רשות העתיקות כמעט לא הפעילה את סמכויותיה בנוגע לרוב המבנים הבלתי חוקיים במתחם, על אף הערך הארכאולוגי שהיא מייחסת לו. במועד סיום הביקורת, אפריל 2009, נמצאו במתחם כ-130 מבנים לא חוקיים. רובם המכריע מבני מגורים קשיחים בני קומה עד שתי קומות, ומקצתם עבודות גידור או סככות. מבקר המדינה סיכם כי "על אף המשאבים המושקעים בהליך האכיפה על שלביו, מבנים בלתי חוקיים רבים עומדים על תלם, לעתים גם לאחר שהוצא נגדם צו הריסה".
