ועדת "אות הפרלמנטר" של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחרה להעניק לחברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) וניצן הורביץ(מר"צ) את "אות הפרלמנטר" על פעילותם בשנת תשע"ב. השניים התמקדו בקידום במטרות שאינן נמצאות בדרך כלל במרכז סדר היום, כגון זכויות נשים, ילדים, תושבי פריפריה ומהגרים ושמירה על איכות הסביבה. תרומתם באה לידי ביטוי בהיבטים שונים: בחוקים שיזמו ובהצעות חוק שהגישו; בעבודה בוועדות – הורוביץ בוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים, לוי-אבקסיס בוועדה לזכויות הילד; ובפעילות פרלמנטרית יום-יומית יסודית ומעמיקה – למשל הגשת שאילתות רבות, שבאמצעותן הם מפקחים על פעילות משרדי הממשלה. בשנים האחרונות דווקא פעילותם של חברי הכנסת בתחום החקיקה הפרטית, שהיקפה גדול לאין שיעור מהמקובל בדמוקרטיות אחרות, זוכה לחשיפה רבה ואילו דווקא פעילותם הראויה, האחראית והמסורה של חברי הכנסת המשתמשים בכלים פרלמנטריים כדי לפקח על הממשלה, לקיים דיון רציני בסוגיות העומדות על סדר היום ולקדם חקיקה איכותית, אינה זוכה לחשיפה המתאימה. במידה רבה בשל כך הפוליטיקאים, הפוליטיקה והכנסת מוערכים פחות ופחות בקרב הציבור הרחב. כדי להתמודד עם הסוגיה ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר מקיף במטרה לעמוד על הקריטריונים המאפיינים פעילות פרלמנטרית איכותית כמו גם את הדרך הטובה ביותר לאתר את חברי הכנסת שבלטו בתחום זה. לשם כך גם נפגשו נציגי המכון עם חברי כנסת ושרים בדימוס, עם גורמים מקצועיים בכנסת בהווה ובעבר ועם אנשי אקדמיה. בסיכום הפגישות הוחלט על יסוד אות שיוענק אחת לשנה (בשנה שעברה הוא הוענק לחברי הכנסת אורי מקלב וזבולון אורלב ע"י יו"ר הכנסת רובי ריבלין), במטרה לקדם את ההכרה בחשיבותה של עבודה פרלמנטרית יעילה ואחראית של חברי הכנסת. תהליך הבחירה: בשלב הראשון נערכה בחינה קפדנית של פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת, על בסיס קריטריונים מדידים שנאספו ע"י חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה כגון נוכחות בוועדות נוכחות בוועדות הכנסת, חקיקה שהושלמה במהלך השנה, פעילות פרלמנטרית כגון הגשת שאילתות, הצעות לסדר היום ונאומים במליאה. המידע הוגש לוועדה שבראשה עומד המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) תיאודור אור וחבריה הם השרים לשעבר יאיר צבן והרב יצחק לוי, חבר הכנסת לשעבר פרופ' מנחם בן ששון, שגרירת ישראל באו"ם לשעבר פרופ' גבריאלה שלו ופרופ' אניטה שפירא, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. בשלב השני שיקללה ה הוועדה את הנתונים ביחד עם קריטריונים נוספים כגון תרומתם של המועמדים לקידום חוקי ממשלה, הקשר עם הציבור והאחריות התקציבית שהפגינו.
