מוזיאון ישראל בירושלים יפתח היום (שלישי) תערוכה ראשונה בעולם המוקדשת כולה להורדוס, מהדמויות רבות הפנים, המרתקות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה היהודית ובתולדות האימפריה הרומית.
בתערוכה יהיו בה כ-250 ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו בעת האחרונה בהרודיון, ביריחו ובאתרים אחרים, שיכולים להאיר באור חדש את ההשפעות הפוליטיות, האדריכליות והאסתטיות שהיו לשלטונו של הורדוס בין השנים 37 ועד 4 לפני הספירה. בין החפצים המוצגים – כולם עברו שחזור מקיף במעבדות השימור במוזיאון ישראל – יהיו ארונות קבורה (סרקופגים) מקבר הורדוס, ציורי קיר מהרודיון, האמבט הפרטי של הורדוס מקיפרוס; פריטי אבן מגולפים מהר הבית שלא הוצגו מעולם וכן אגן שיש מעוטר שהחוקרים סבורים שהורדוס קיבל במתנה מאוגוסטוס.
"אין עוד תערוכה שדומה לה בעולם" אומרת אוצרת התערוכה, ד"ר סילביה רוזנברג ומספרת בהתרגשות לערוץ 7, "עבדנו ימים ולילות תוך שאנחנו מחברים פיסה ועוד פיסה כדי להגיע למקסימום מציאות של הימים ההם. זהו יום מרגש בחיי".
הורדוס כונה "גדול הבנאים שידעה הארץ" אך גם גונה בשל מוצאו וספק יהדותו ובשל הבריתות הפוליטיות השנויות במחלוקת שכרת, בשל הוראתו להוציא להורג את אשתו ושלושה מבניו ובשל טעות שייחסה לו את טבח התינוקות בבית-לחם, כמתואר בברית החדשה. התערוכה מבקשת להבין טוב יותר את הדמות ההיסטורית הזאת באמצעות האדריכלות המונומנטלית שבנה ובעזרת חפצי האמנות שהקיף עצמו בהם. בתערוכה ייבחנו מפעלי הבנייה העצומים שלו, קשריו הדיפלומטיים המורכבים עם הקיסרים ועם האצולה הרומית וכן יתואר מסע ההלוויה המפואר מיריחו אל מכלול הקבר שבנה לעצמו בהרודיון. במרכז התערוכה יוצג שחזור מרשים של חדר הקבורה שלו.
ב-2007, בתום 40 שנות חיפוש, מצא הארכאולוג הנודע פרופסור אהוד נצר ז"ל מהאוניברסיטה העברית את הקבר שחיפש בהרודיון שבגבול מדבר יהודה. באתר נתגלו ארמון-מצודה וכן מכלול ובו גנים, בריכות, בתי מרחץ מעוטרים ותאטרון ובו תא מלכותי. בערוב ימיו שינה הורדוס את התכנון הפנימי של המכלול כדי להתאימו לתהלוכת הלוויה שלו ולקבורתו ובנה מאוזוליאום מרהיב הפונה לירושלים. התערוכה במוזיאון מוקדשת לזכרו של פרופ' נצר, שנפל אל מותו בשנת 2010 באתר שבו גילה את התגלית המרעישה.
ג'יימס סניידר, מנכ"ל המוזיאון ע"ש אן וג'רום פישר אמר, "פרופ' אהוד נצר ראה בגילוי קברו של הורדוס את גולת הכותרת של חפירותיו שנמשכו כמה עשורים, והתגליות של הארכאולוגים החופרים באתר בחמש השנים האחרונות מעמיקות את הערכתנו אל הישגו זה, שהעשיר את הבנתנו את הורדוס, את מלכותו ואת תפקידו בתולדות האזור. אנו גאים בעבודת השחזור והשימור המקיפה שצוות מעבדות המוזיאון הצליח להשלים וגאים להציג את הממצאים החשובים הללו לקהל בתערוכה שתאיר את התקופה שהיתה ציר מרכזי בתולדותיה של ארץ-ישראל".
התערוכה מאורגנת בדומה למסלול ההלוויה של הורדוס שתוכנן בקפידה, החל מחדר הכס המלכותי בארמון החורף שלו ביריחו דרך ירושלים אל אחוזת הקבר שלו בהרודיון. בתערוכה יידונו נושאים מרכזיים ובהם השפעתו של הורדוס על הנוף האדריכלי בארץ ישראל, יחסיו המורכבים בתוך האימפריה הרומית, מותו וקבורתו.
הורדוס הבנאי הגדול
המלך הורדוס נודע במפעלי הבנייה העצומים שלו שדרשו השקעת משאבים עצומה והביאו לשינוי פני הארץ. נוסף על המיזם הידוע ביותר שלו - בניית הר הבית ובית המקדש – בנה הורדוס ארמונות מרהיבים, מצודות, מבני ציבור, מקדשים פגאניים וערים שלמות המשקפים שילוב של מסורות וחומרי בנייה מקומיים עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים. אלה יוצגו בתערוכה באמצעות פריטים ארכיטקטוניים ושחזורים מירושלים, מיריחו, מקיפרוס ומהרודיון.
יחסים בינלאומיים
עלייתו של הורדוס לשלטון היתה שזורה בעלייתה המטאורית של האימפריה הרומית, שהורדוס רחש לה הערצה. תחילה תמך במרקוס אנטוניוס, אך משהובס זה המיר הורדוס את נאמנותו לקיסר הראשון אוגוסטוס. הורדוס הביע את נאמנותו זו על-ידי כך שהקדיש מקדשים וערים לכבוד הקיסר וגם לכבוד סגנו מרקוס אגריפס, באמצעות תמיכה כלכלית, צבאית ופוליטית. קשריו המיוחדים של הורדוס עם רומא יומחשו באמצעות דיוקנאות של אוגוסטוס, ליוויה ומרקוס אגריפס וחפצים מפוארים בני הזמן שהובאו לאזור מרומא וכן ממצאים מהרודיון שיובאו או שנעשו בידי אומנים מרומא.
המסע האחרון מיריחו להרודיון
תהלוכת הלוויה של הורדוס יצאה מארמון החורף המפואר שלו ביריחו ונסתיימה בארמונו המרהיב בהרודיון, שם נקבר במאוזוליאום הפונה לירושלים שהכין בעצמו בעוד מועד. מסעו האחרון של המלך יוצג באמצעות שחזורים של רכיבים אדריכליים מיוחדים מיריחו ומהרודיון , ובהם חדר המלך המעוטר מן הארמון ביריחו, שם הוצב ארונו, וחדר הקבורה מהמאוזוליאום.
את התערוכה אוצרים שניים מבכירי האוצרים לארכאולוגיה במוזיאון ישראל , ד"ר סילביה רוזנברג ודודי מבורך.
