הרב שמואל אליהו מחייך. קריאות של גורמים אינטרסנטיים, כמו גם ניסיון שרת המשפטים לסלקו מהמרוץ ובעקבותיה גם צעדיו של היועמ"ש, לא מצליחים להוציא אותו משלוותו. במאור פנים אופייני הוא מקדיש בימים אלה את כל מרצו למשימה הרוחנית והציבורית שנטל עליו. "זה דבר שולי וחסר חשיבות", הוא אומר על תוקפיו, "אחרי הבחירות כולם ישכחו את זה ונצטרך להפשיל שרוולים ולהתחיל בעבודה החשובה והמשמעותית לעם ישראל. צריך לחבר בין כל חלקי עם ישראל, לחבר אותו לאוצרות הרוחניים שלו ולהאהיב שם שמיים". הוא אינו חושש שהמלעיזים יפגעו בסיכוייו להיבחר. לדבריו, "ציבור הבוחרים הוא ציבור רציני ואחראי שיודע להבחין בין עיקר לטפל. איני חש התרופפות בתמיכה בעקבות דיבורי המתנגדים. אם ראיתי איזשהו שינוי, זה רק חיזוק ולא ההפך. זה מוכיח על הרצינות שלהם". הרב שמואל אליהו, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, בנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, מתמודד בימים אלו לתפקיד הרב הראשי הספרדי. מולו מתמודדים שניים: הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו, והרב ציון בוארון. מתמודד נוסף אמור להיות אחד מבניו של הרב עובדיה יוסף, בהתאם להחלטה שיקבל אביהם. הולכים לקראת איחוד עדתי איך הרב מעריך את סיכויי ההצלחה שלו בגוף הבוחר? "השתדלנו להיפגש עם 150 החברים בגוף הבוחר. התחושה היא טובה. אנחנו מקווים שאנחנו קוראים נכון את המפה, ולכן ממשיכים בהתמודדות. אם לא היינו מרגישים רוח גבית כל כך חזקה מחברינו הרבנים ומהגוף הבוחר, לא היינו ממשיכים. אני גם חושב שלא רק אני עומד לבחירה פה, אלא דרך החיים שלי ושל כל חבריי הרבנים שמאמינים באותה דרך. אני מקווה שכשתהיה הצלחה בי"ז אב, היא תהיה הצלחה של כולם, לא רק שלי". מה המוטיבציה של הרב להיכנס להתמודדות לתפקיד? האם מדובר ברצון להמשיך את דרכו של אביך הרב אליהו זצ"ל? הרב מהנהן. "בדיוק. אני חושב שצריך להמשיך את דרכו של אבא. את היכולת שלו לאחד, להביא תורה שמאירה פנים, תורה של חיבור לארץ ישראל, לגאולה, לכל הציבור – ספרדים ואשכנזים, דתיים וחילונים". האם הרב תומך בהצעה שהועלתה, לאחד את משרת הרב הראשי האשכנזי והספרדי? "ברור שאנחנו הולכים לקראת זה", הוא קובע, "ההבדלים בין אשכנזים לספרדים בחלק מהציבורים לא קיימים כלל, ובאחרים הם הולכים ומתאחדים. אך זה עדיין לא לגמרי. אנחנו עוד לא בגאולה השלמה, אבל בטוחים שיום אחד יהיה גוי אחד בארץ". מה המטרות שהרב מציב לעצמו בתפקיד הראשון לציון? "עיקר התפקיד של רב ראשי הוא להפיח עוצמה באנשים וברבנים, רבני ערים, רבני בתי ספר. להפיח בציבור עוצמה שכבר קיימת בו. כך ראיתי שאבא עושה, וכך אני חושב שצריך לעשות". מערכת הבחירות לרבנות לוותה בקריאות לרפורמה כוללת ועמוקה במוסד הרבנות. האם הרב סבור שיש צורך ברפורמה, ומה עליה לכלול? "במסגרת היכרותי עם עולם הרבנות, וכחלק ממערכת הבחירות הזו, נפגשתי עם עשרות רבני ערים, מושבים ושכונות, וגם דיינים. התחושה היא שמדובר בציבור מיוחד מאוד עם הרבה מעלות ואיכויות. לא תמיד יש להם כלים להוציא את היכולת שלהם מהכוח אל הפועל. הרבנות הראשית צריכה לייצר את הכלים הללו, ואז תתבצע הרפורמה שכולם מדברים עליה". הרב נותן אמון גדול ברבנים המכהנים, אבל יש הטוענים שחלקם לא עושים את עבודתם נאמנה, ולכן דרושה רפורמה. "כולנו צריכים להשתפר ולחזור בתשובה. מאבא שמענו כמה פעמים שרבנים צריכים להיות כל הזמן במגמת נתינה ולא לקיחה", הוא רומז, "מול עיניי תמיד עומדת תמונת הרבי מחב"ד שמחלק דולר. זו גאונות. זה משדר שהרב נותן כל הזמן לכולם. אבא, אף על פי שנתנו לו תרומות, לא היה מוכן לקחת, גם כדי להעביר לישיבה. הוא אמר: באתי לתת, לא לקבל". במסגרת השיח הציבורי על תפקוד הרבנות, עלו מספר נושאים שנטען כי הטיפול בהם כיום לקוי, וישנו יחס שמרחיק את מי שאינם שומרי מצוות מהממסד הדתי. אחד מהם הוא רישום נישואין. מה צריכה להיות מתכונת העבודה בתחום הזה? "ממה שאני מכיר שנים ארוכות בצפת, רישום הנישואין הוא יעיל. אבל נתקלתי גם במקומות שבהם רישום הנישואין לא נעשה בצורה נכונה, ושם צריך לשפר. למשל, המקום לא כיבד את עצמו, או האדם לא כיבד את האנשים מולו, לא הבין את השפה שלהם. או לפעמים הוא ניסה תוך כדי רישום לדבר איתם על חזרה בתשובה. זה אולי דבר מבורך, אך לא בסיטואציה הזו. צריך לדעת לעשות זאת בצורה שגורמת לקידוש השם". הטענה היא שזוגות רבים מעדיפים נישואין אזרחיים או בקפריסין, בשל יחס שמרחיק אותם בבואם לרבנות, ולכן יש להגמיש קריטריונים על מנת לקרב אותם. "טיפלתי בהרבה זוגות שהתחתנו בקפריסין ולא חשו חוויה רוחנית. הם באו אחר כך לעשות חופה כדת משה וישראל, וזו הייתה חוויה גדולה מאוד. הבעיה היא לא בהגמשת קריטריונים, אלא במאור הפנים של הפקידים ועורכי החופות, בהבנה יותר טובה של הזוג. הרבה רבנים מכהנים עושים זאת בצורה מקסימה. אבל אם יש רב שטוב יותר בכשרות ופחות טוב בעריכת חופות, נשים אותו בתחום הכשרות. מי שטוב בחופות, נשים אותו לערוך חופות". מה עמדת הרב בסוגיית הגיור? "אחת הבעיות הגדולות בגיור היא שמלמדים אנשים שאפשר לקצר תהליכים, ואז נוצרות ציפיות לא נכונות וממילא תסכול. לפני שנים, בזמן גלי העלייה הגדולה מרוסיה, הקמנו בצפת כמה בתי מדרש למתגיירים. הלימוד היה מאיר פנים, אינטנסיבי, רציני, עם המורים הטובים ביותר. בסופו של כל תהליך כזה, כמעט 70 אחוזים מהלומדים התגיירו והם שומרים עד היום על אורח חיים יהודי, דתי או מסורתי. אפשר להעתיק את ההצלחה. לא ראיתי מישהו שמצוות הרחיקו אותו". איך להביא את המשיח חזונו של הרב אליהו לרבנות הראשית הוא לאבחן מודל מצליח בתחום מסוים, ולהעתיק אותו לכל רחבי הארץ. מדובר במודלים שמחויבים להלכה במלואה, ובנויים היטב לוגיסטית באופן שמושך אליהם את הציבור ומקרב אותו ליהדותו. כך בתי המדרש לגיור שהוזכרו לעיל, כך בתי דין לממונות שהוא רואה אותם כהצלחה, וכך גם מערך הכשרות שהקים בצפת, ולדבריו ממלא את ייעודו על הצד היותר טוב. "בנינו את מערכת הכשרות בצפת בצורה מסודרת, עקבית ואחידה. בלי שום הנחות. התוצאה הייתה שבעלי העסקים מרוצים: הם יודעים מה רוצים מהם ומה הם מקבלים בתמורה. התוצאה הכי חשובה מבחינתם היא שהלקוחות נותנים אמון והמכירות עולות. העובדה שאין נושאים לוויכוח והכול ברור יצרה אמון בינינו, וכך המערכת פועלת כסדרה". מה הם התחומים הציבוריים שבהם צריך רב ראשי להביע את עמדתו? "רבנים צריכים להיות מעורבים בכל שטחי החיים. אחת הדוגמאות שאני חושב עליה היא בנקאות יהודית. יש בעולם בנקים אסלאמיים, שמנהלים חמישה אחוזים מכלכלת העולם, ולא גובים ריבית על פי חוקי השריעה. אני חושב שצריך להקים גם בנק יהודי כזה. בדקתי, והסתבר שיש לכך היתכנות חוקית וגם מבחינה כלכלית זה יכול להביא ברכה. זה תחום רבני, שהוא גם כלכלי וגם חברתי, ורב צריך לעסוק בו, אם הוא מבין בו ויכול לעזור. רב לא צריך לעסוק בפוליטיקה במובן המפלג שלה, אבל בהחלט בצד המרומם שלה. משה רבנו הוא גם נותן התורה וגם זה שהפיח עוצמה בעם ישראל". הנסיבות הפוליטיות הביאו לקרע בין המגזר הדתי לחרדי, או לפחות בין המנהיגים הפוליטיים שלהם. היכן צריך להשתלב הרב הראשי בסוגיה הזו? "לפני פטירתו אמר אבא למי ששאל אותו איך להביא את המשיח, שהדרך עוברת באיחוד בין הציבור הדתי לחרדי. הוא אמר שבעקבות האיחוד הזה יהיה איחוד של כלל ישראל, ואני רואה את זה כצוואה. השתדלתי גם בחיי אבא לפעול בעניין הזה, וגם לפני הקמת הממשלה הנוכחית. אני חושב שצריך שיתוף פעולה עם החרדים, הם אחים שלנו, למרות שיש בינינו ויכוחים, גם קשים. בסוף אנחנו לומדים את אותו דף יומי, מחויבים לאותו שולחן ערוך ומתפללים את אותן תפילות".
