בג"ץ הורה למדינה לפנות את כל המבנים שהוקמו על קרקע פלסטינית פרטית במאחזים גבעת אסף, מעלה רחבעם ומצפה יצהר בשומרון.

לעיון בהחלטה לחץ כאן

החלטת בג"ץ ניתנה במסגרת עתירה שהגישה תנועת "שלום עכשיו" נגד המאחזים רחבעם, מצפה יצהר, שכונת גבעת הרואה ביישוב עלי (גבעת אפיריון), מצפה לכיש (נגוהות מערב), רמת גלעד (רמת הדגל) וגבעת אסף.

נשיא בית המשפט העליון ביקר את התנהלות המדינה, "התנהלות המדינה בכל הנוגע למבנים המצויים על קרקע שאינה פרטית אף היא אינה מניחה את הדעת. תחילה טענה המדינה משך כשנתיים כי הדרג המדיני לא קיבל החלטה עקרונית אם בכוונתו להסדיר את הבנייה אם לאו. לאחר זמן רב, החליט הדרג המדיני לבחון את האפשרות להסדיר את הבנייה במאחזים בהם ניתן לעשות כן, קרי, במאחזים אשר יתברר שהם מצויים על אדמות מדינה. עם זאת, אף לאחר קבלת ההחלטה, הליכי ההסדרה מתנהלים בעצלתיים, והכל תוך שהמדינה ממשיכה ומאריכה את תוקפם של צווי התיחום ביחס לאותם מאחזים".

השופטים כתבו בהחלטה, "ההחלטה להורות על פינוי מבנים במאחזים ביהודה ושומרון, אף אם נבנו באופן בלתי חוקי ועל קרקע פרטית, החלטה קשה היא. כך, בעיקר בשל השלכות הפינוי על התושבים, שלעיתים זוהי קורת הגג היחידה שלהם. עם זאת, אין בכך כדי להכשיר את גרירת הרגליים המתמשכת של המדינה, את היעדר האכיפה ואת אי-החוקיות הטמונה בהותרת המבנים שעל קרקע פרטית על כנם במשך זמן כה רב".

השופטת מרים נאור ביקרה אף היא בחריפות את התנהלות המדינה, "צר לי שהגענו עד הלום. צר לי שלא ניתן עוד לסמוך על התחייבויות שמוסרת המדינה באמצעות פרקליטיה לבית המשפט, בבחינת נדרנא לא נדרי. חוששתני שנצטרך לשקול, במקרים מתאימים בעתיד, "גיבוי" הבטחות שיינתנו בצווים החלטיים, וחבל".

שופט בג"ץ הורו למדינה לשלם 25 אלף שקלים ל"שלום עכשיו" בשל ההתנהלות בתיק. 

ממועצת ישע נמסר בתגובה כי "שוב הוכח שעתירות ארגוני השמאל הינן פוליטיות ולא ענייניות, וכפי שפסקו שופטי בג"צ ניתן להסדיר את רובם המוחלט של המאחזים. אנו מצפים מממשלת ישראל ומהמנהל האזרחי לפעול במהירות וביעילות על מנת להסדיר את המקומות בהתאם לפסיקת השופטים".

מתנועת רגבים נמסר כי "פסק הדין הזה חושף בראש ובראשונה את התנהלותה השערורייתית של המדינה, שגררה רגלים במשך שנים, מרחה וגמגמה, לבשה ופשטה עמדות שונות ואף סותרות, ובעיקר נמנעה מלקדם את הסדרתם של המאחזים אף לאחר שהודיעה על רצונה לעשות כן".

"פסק הדין חושף מציאות עגומה לפיה פקידים ויועצים משפטיים מסכלים את רצונה של הממשלה הנבחרת. בהוראת הדרג המדיני הודיעה המדינה לבג"צ לפני כשנתיים על כוונתה להסדיר את אלו מהמאחזים שהוקמו על אדמות שאינן פרטיות. במהלך השנתיים הללו כמעט ולא קודמו הליכי ההסדרה באופן שהפך את עמדת המדינה למגוחכת ולמעשה כמעט והזמין את פסק הדין".

בתנועת נחלה אמרו כי "תנועת נחלה פונה לממשלת ישראל לא להכנע בפני החלטה שרירותית של הבג"ץ ולהמשיך לשמור על ארץ ישראל ואף להקים ישובים חדשים. על הקנס שפסק הבג"ץ לממשלה על דחיית ביצוע ההרס אפשר לומר שמשתלם לממשלה לשלם קנס אפילו של 250,000 ש"ח בשביל להמשיך לחזק את ארץ ישראל".

יוחאי דמרי, אמר כי "מצער לשמוע שבקלות כזו מקבל בג"צ החלטות על הריסת בתי יהודים ופועל בצורה של 'איפה ואיפה', כאשר במקרים אחרים של בניות בלתי חוקיות בשטחי A ו-C על ידי פלסטינים הם לא מקבלים את אותה תגובה מהירה ונחרצת דוגמת שטח אש 918 וזנותא. כמי שצלקת ההרס של גוש קטיף וצפון השומרון מדממת בקרבו וטרם הגלידה, לא נאפשר בכזו קלות להמשיך ולהרוס את יישובנו ולכופף את רוחם של המתיישבים".