בטקס רב רושם נפתח בית הכנסת הראשי בעיר חרבין שבסין, ששוחזר מחדש לאחר עבודה מאומצת של מספר שנים.
העיר חרבין שבצפון־מזרח סין, שימשה בתחילת המאה שעברה בית לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והמפוארות ביותר במזרח הרחוק.
ראשוני היהודים הגיעו לחרבין מרוסיה וממזרח אירופה בשנת תרנ"ח, עם תחילת בנייתה של מסילת הרכבת הטרנססיבירית. רבים מהם מצאו בה מקלט מהאנטישמיות הגואה. תוך כמה שנים, ובעיקר לאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה, צמחה הקהילה היהודית הקטנה בחרבין לממדים מרשימים.
בשיאה מנתה בין הקהילה בין 20 ל־23 אלף איש. ההשפעה שלה על חיי העיר היתה עצומה. יהודי חרבין הקימו בה בתי כנסת, בתי חינוך, בתי חולים, בית אבות, בית תמחוי ובנקים. רוב המבנים הללו עומדים במקומם עד היום.
בתחילת שנות השלושים, עם פלישת היפנים למנצ'וריה, החלו ראשוני היהודים לעזוב את העיר – טפטוף איטי שהתחזק בסוף מלחמת העולם השניה, אז השתלטו הסובייטים על חרבין והגלו רבים מתושביה למחנות כפיה בסיביר. באמצע שנות השישים, בעקבות תהפוכות רבות במדינה הקומוניסטית, כבר היתה העיר כמעט ריקה לגמרי מיהודים – ובסוף שנות השמונים הלך לעולמו היהודי האחרון.
על עבודות השחזור הופקד דן בן כנען, ראש המרכז למחקר ישראל־סין באוניברסיטת היילונגג'יאנג. בן־כנען מתגורר בחרבין למעלה מ־12 שנה, חוקר את תולדותיה של הקהילה היהודית בעיר ומשמש יועץ מיוחד בנושא לממשלת המחוז.
יצוין כי הארכיטקטים הסינים ביקשו לשחזר במדויק את מבנה בית הכנסת המפואר כפי שהיה, אולם הם נתקלו בבעיה. כמו ארכיונים רבים אחרים במדינה גם הארכיון היהודי של חרבין נסגר לפני כמה עשורים בהוראת השלטונות בבייג'ינג, ולאיש אין הרשאה לגשת אליו ולחפש את תכניות הבניה המקוריות. לכן הם נעזרו בתמונות נדירות המתעדות את ההיסטוריה של הקהילה היהודית במקום, שנמצאו אצל בני משפחותיהם של יוצאי חרבין.
הממשלה הסינית השקיעה סכום חסר תקדים של יותר מ־13 מיליון דולר בשיפוצם ובשיקומם של בית הכנסת העתיק ומבני הקהילה שהותירו מאחוריהם יהודי חרבין.
