ועדת השרים לחקיקה תדון מחר (שני) בהצעת חוק "כשרות משפטית ואפוטרופסות" של שרת המשפטים איילת שקד.
הצעת החוק הוגשה בדין רציפות, מבקשת לאפשר לאדם למנות לעצמו אפוטרופוס כאשר הוא בריא ותחת שיקול דעת, לעת שבה לא יוכל לקבל החלטות שקולות.
כיום, שכאשר אדם מגיע למצב של חוסר מסוגלות לדאוג לעצמו, חייבת להתבצע פניה לבית המשפט כדי למנות לו אפוטרופוס. אין לאדם אפשרות למנות לו אפוטרופוס בעוד מועד. רק לאחר שאדם מאבד מכשירותו ממנה לו בית המשפט אפוטרופוס, בהתאם לשיקול דעתו של השופט ו/או המלצתו של האפוטרופוס הכללי.
הצעת החוק יוצרת מוסד משפטי חדש שנקרא "ייפוי כוח מתמשך". התיקון מבקש לאפשר לאדם להיות מעורב בבחירת האפוטרופוס שלו, לעת שיזדקק לו, כאשר מצבו המנטלי תקין.
כלומר, אדם יוכל להחליט מי יהיה האפוטרופוס שלו לעת שיזדקק לאחד. עם זאת, ייפוי הכוח לא יחול על החלטות בעייתיות, כגון היכולת להמיר דתו של אדם בעת אי כשירותו. וכן, ייפוי כוח להחלטות מסוימות ינתנו רק אם התבצעה הסמכה מראש .
שרת המשפטים שקד אמרה "התיקון להצעת חוק מנכיח את הגישה הגורסת כי לאדם חייבת להיות אמירה משמעותית בנוגע לחייו. לאפוטרופוס יש כוח רב בידו, כוח שיכול להיות מנוצל לרעה. חשוב שהאדם יוכל להביע את עמדתו ולהסמיך ידיו על האפוטרופוס עליו הוא סומך.
לדבריה, ''ההצעה מאזנת בין הצורך של האדם באוטונומיה לבין החשש בשימוש לרעה בסמכויות האפוטרופוס, שכן ייפוי הכוח לא יחול על כל סוגי ההחלטות. חלקן יאסרו באופן אוטומטי וחלקן יידרשו הסכמה מפורשת או החלטות שידרשו אישור של בית המשפט".
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "מאז נחקק החוק, חלו שינויים מרחיקי לכת בתפיסות החברתיות בארץ ובעולם... במסגרת שינויים חברתיים אלו, הוחלפה הגישה הפטרנליסטית כלפי קבוצות אוכלוסייה אלה, אשר ראתה בהן קבוצות חלשות הזקוקות לסעד ולהתערבות מטעם המדינה - סעד והתערבות אשר את תוכנה קבעה המדינה באופן חד צדדי, ובמקומן צמחה גישה השמה דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה. הן זכויות אזרח שמהן נהנה כל אדם והן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי.
''גישה זו מבקשת להעצים ולהגביר את עצמאותם של אותם אנשים", נכתב. ''הגישה האמורה גם שמה דגש על שונותו ונבדלותו של כל אדם ואדם, על קיומן של מגוון מוגבלויות אשר אין להתייחס אליהן במקשה אחת, וכן על הצורך בכיבוד רצונו של האדם המסוים, עד כמה שאפשר, ושיתופו בהחלטות הנוגעות אליו".