"פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו. וצריך ליישב ערום תחת. השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק" [ סיפורי ר' נחמן ]

"פעם אחת בן מלך אחד נפל לשגעון לספר שערו ככרבולת של הינדיק ולרקוד על השולחן באורות מרצדים ובקולות משונים". [סיפורי הדור]

כמאתיים שנה מפרידים בין שני תחילות הסיפורים הללו בין הסיפור של ר' נחמן שנכתב על בן המלך, זה אשר יושב במזרח אירופה ושומע על תרנגול מיוחד הבא מארץ מרחקים, אולי מאמריקה, ומתעורר בו הרצון לזרוק את כל מנהגי המלך הנימוסיים ולהיות תרנגול הודו, וזה אשר חי במאה העשרים ואחת וגם הוא שומע את היבוא התרבותי הבא מעבר לים, אולי מאמריקה, ורוצה לזרוק מנהגי אבות ולהתמסר לריגושי התרבות.

כבר אמרו רבים כי מעולם לא היה ר' נחמן כה רלוונטי כמו לדור שלנו. חיפוש משמעות לנקודת ההתחברות הפנימית האישית הנה בעלת עוצמה כה גדולה עד כי קורה לא פעם ושוברת היא מסגרות העומדות בחוסנן דורות רבים. תקופתנו זו שעליה נאמר כי "חוצפה יסגא" ו"נערים פני זקנים ילבינו" הנה, על פי משנת הרב זצ"ל אות לתקופה בה השאיפה לאותנטיות מלאה בעבודת ה' ולשלמות בהופעה הלאומית הישראלית היא כה איתנה עד שמזהה היא את הצמאון הזה ככוח השובר את מוסרי העבר ואת תורת הזקנים. כיצד מרפאים את השבר?

סיפורו של ר' נחמן מסתיים בכך שהחכם היהודי נכנס מתחת לשולחן עם בן המלך ולאט לאט מתקשרים הם בשיח תרנגולי.

ואחרי כן אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן.

וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי. והנמשל מובן למבינים.

ואכן צריכים אנו להיות מבינים שהרי בן המלך, לכאורה, גם כשאוכל ליד השולחן ומן הסתם אביו שמח ומרוצה מכך – הרי הוא עצמו עדיין חושב שהוא אינדיק, ומה הועילה רפואת החכם?

נראה שבכאן נקודת החידוש העמוק של ר' נחמן, ריבונו של עולם ברא עולם, עולם שהאדם מצווה לכבשו ולישבו, לפתחו ולשכללו כדי לגלות מלכותו של המלך בתחתונים. בניין חיים זה היא משימה ברורה והמלכות צריכה את בן המלך שישלוט בה. אמנם מבחינה פנימית נכון ורצוי ואף הכרחי – להיות ייחודי, חד פעמי ומלא רעננות ועוצמה אותנטית. לכן טוב לו לבן המלך שילך אחרי חלומותיו ויישמן בעולם של בניין ויצירה העומדים לפניו כמשימת חייו.

הרב זצ"ל ראה את הדברים בעומק הפסוק "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" כקריאה לדורנו. ה"אבות" סמלו בימיו של הרב קוק זצ"ל את הישוב הישן, שהרב קוק ראה בו כמובן חשיבות עצומה, ובד בבד היה מודע לחוסר יכולתו להוות מדריך רוחני ומנהיג לאומי שיעצים את הזהות היהודית של הדור חדש. מנגד, ה"בנים" היו אנשי העלייה השניה והחלוצים, אשר הביאו בכנפיהם בשורה חדשה רעננה ומאתגרת, ומאידך גיסא היו פוטנציאל לסכנת התכחשות למהות הרוחנית היסודית של העם היהודי.

חזונו של מלאכי הנביא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, נתפרש כחזון שיקשר את שתי הקבוצות המיוחדות האלה. בשעה שלא תראינה את עצמן כשלמות ואת הקבוצה האחרת כאויב, אלא תבנה לעומקם של דברים כי מדובר בשני עניינים שצריכים להשלים זה את זה – תבוא גאולה לעולם. בשעה שהישוב הישן יראה בחיוב את בשורת השיבה לחיים, הלאומיות, הציונות, העבודה העברית וההגשמה התנועתית; ומנגד הישוב החדש יראה בעין טובה ויפה את החשיבות הגדולה של המשכיות התורה, המסורת, הנאמנות להלכה וכדו' – אז תתפתח ברכה גדולה בעולם, שכן שני היסודות יחד בונים את הקומה המלאה והדמות השלמה של האומה הישראלית.

החיבור הזה אשר מבואר כתהליך לאומי כללי מופיע בהתמודדות הפרטית בעיצוב מערכת היחסים בין החדש והמתפרץ לבין המסורת והמחויבות לעבר, אצל כל יחיד ויחיד ור' נחמן מציע ליישם את הדברים באותה רוח שהרב ראה את הדור.

התרבות שנובעת מכוח הדמיון הפועל על ידי העצמת הריגוש והרגש, היא הדומיננטית בדור זה, היא תובעת אנרגיות גדולות הבאות לידי ביטוי בעולם שבו לחוויה הויזואלית יש הרבה יותר נוכחות מאשר האות הכתובה והספר הנכתב. "דור המסכים" פוגש בעולמות רבי צבעים וקולות המשודרים אליו מכל כלי אשר מסך בו ויכולת לשמר את הקודש הפנימי את עולם העבר האותנטי – העימות הזה יוצר את כל הסערות הרבות בעולמו של מתבגר.

בימים אלו יצא לאקרנים סרטו המצוין של ר' צבי פישמן. סרט אשר ממחיש וממחיז מסיפורי ר' נחמן, ובתוכם, סיפורנו זה. ר' צבי השכיל ליטול את כלי "עולם המסכים" ובכשרון רב לנצל את הצבעוניות, המקצועיות, את עולם הדמיון הסוער – להעביר מתוכו אל הצופה את המורכבות ואת הפתרון שמציע ר' נחמן.

מבחינה זו מהווה ה"מדיה" ביטוי לאותו מסר בדיוק – ניתן להשאר "הינדיק" , תוך כדי עיסוק בבניינו של עולם. אפשר לנצל את הכשרון ההוליוודי של הבמאי ששב אל יהדותו בשלמות - לבנות עולם של אמונה ומחויבות.

כל הסיפורים כולם, כפי שמופיעים בסרט, שנעשה באיכות גבוהה ביותר ועל פי סטנדרטים גבוהים – יכולים לסייע כל מחנך ומדריך, כל עובד ה' ומחפש דרך – לשאוב ממנו מסרים גלויים וסמויים ולהיות כאותו חכם אשר יורד מתחת לשולחן ומעלה את הנשמה "לשבת ליד השולחן" אצל המלך ומשיב שכינה למקומה ומגלות צומחת גאולה. דיונים מרתקים ותובנות חדשות יעלו כאשר יתקיימו כאלה בעקבות הצפיה בסרט. והסרט כולו משל הוא – "והנמשל – ידוע למבינים".