ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש הערב (ראשון) עם זוכי פרס נובל בתחומי המדעים המבקרים בישראל לרגל כנס המדע העולמיWSCI.
הכנס מתקיים באוניברסיטה העברית, ומשתתפים בו בנוסף לזוכי פרס הנובל כ- 400 סטודנטים מלמעלה מ- 70 מדינות בעולם.
"אני שמח לראות אתכם כאן וזוהי הזדמנות מיוחדת עבורי ועבור המדינה", אמר נתניהו. "הכנס שעבורו הגעתם מתקיים בתקופה מיוחדת בהיסטוריה האנושית, שבה הידע ועוד יותר מכך, התובנה, מתקדמות בקצב מהיר ואנו נמצאים בנקודה בה אנו יכולים לקחת בזה חלק. עדיין מתחולל קרב גדול בין המודרניות לבין תורת ימי הביניים, אשר שוררת מסביבנו. אנו נמצאים בלב המאבק הזה, אך אין לי ספק שהמודרניות תנצח. היא תמיד מנצחת, אך לעיתים במחיר כבד.
איש לא עושה שלום עם החלש. לכן עלינו להיות חזקים למען השלום, למען העתיד שלנו, למען שגשוג העמים שלנו ועל מנת שהמודרניות תביס את ימי הביניים. עבורי הליבה של אותו כוח הוא מה שמיוצג כאן בחדר זה – כוח המוח. לזה אנו זקוקים, זה מה שאתם מייצגים וזה מה שאנו מעריצים", הוסיף ראש הממשלה.
חתני וכלות פרס הנובל המשתתפים בכנס:
- פרופ' ישראל רוברט אומן מהאוניברסיטה העברית: זוכה פרס נובל למדעי הכלכלה בשנת 2005, על העמקת הבנת המושגים "עימות ו"שיתוף פעולה" באמצעות כלים מתורת המשחקים.
- פרופ' סידני אלטמן מקנדה: זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 1989, על פריצת דרך שעשה עם תגליתו; חומר גנטי המכונה רנ"א יכול לפעול באופן קטליטי כמו אנזים.
- פרופ' ז'ורס אלפרוב מרוסיה: זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 2000, על שגילה כיצד ליישם את השימוש במבנים מעורבים העשויים מכמה סוגי גבישים שמגדילים את היעילות והמהירות שלהם בצורה משמעותית. פרופ' אלפרוב יישם זאת גם בדיודות לייזר וכך קידם שינוי משמעותי בתחום הסיבים האופטיים וקידום טכנולוגיות LED.
- פרופ' דיוויד גרוס מארה"ב: זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 2004, על גילוי החופש האסימפטוטי בתורת הכוח החזק, הכוח הפועל בין הקווארקים – חלקיקי היסוד המרכיבים את גרעין האטום.
- פרופ' הרולד וורמוס מארה"ב: זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 1989, על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו-וירוסיים.
- פרופ' אריה וורשל מקליפורניה: זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2013, על פיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות.
- פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן: זוכת פרס נובל לכימיה בשנת 2009, על פענוח מבנה הריבוזום, האברון המייצר את החלבונים בתא.
- פרופ' קלוד כהן-טנוג'י מצרפת: זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1997, על שהוביל את צוות החוקרים הראשון שהצליח לקרר אטומים ע"י אור לייזרים ואיפשר את הכניסה לתחום הננו-קלווין.
- פרופ' אילון לינדרשטראוס מהאוניברסיטה העברית: זוכה מדלית פילדס למתמטיקה בשנת 2010, על תוצאות עבודותיו בתחום הצפידות המידתית בתורה הארגודית ושימושיהן בתורת המספרים.
- פרופ' סטיבן צ'ו מארה"ב: זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1997, לשעבר שר האנרגיה בממשל אובמה, על שגילה כי הדרך היעילה ללכידת אטומים היא באמצעות קירורם ולפיכך פיתח שיטות קירור בלייזר.
- פרופ' אהרון צ'חנובר מהטכניון: זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2004, על מחקרו בתחום מנגנוני פירוק החלבונים בתא.
- פרופ' רוג'ר קורנברג מארה"ב: זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2006, על מחקריו בפענוח הבסיס המולקולרי של תהליכי ביטוי גנים באורגניזמים אוקריוטיים.
- פרופ' סר הרולד קרוטו מאנגליה: זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 1996, על הגילוי החלוצי של צורות חדשות של חומר הפחמן.
- פרופ' ריצ'רד רוברטס מאנגליה: זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה בשנת 2004, על גילוי הדרך בה מזהה המוח ומבדיל בין ריחות שונים.
- פרופ' דן שכטמן מהטכניון: זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2011, על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. פרופ' שכטמן גילה כי האטומים אינם מסודרים במבנה סימטרי שחוזר על עצמו שוב ושוב אלא בדפוס שונה, שנחשב עד אז לבלתי אפשרי.
