'אף אחד לא נשאר' יוסי נטיב מזה כ-15 שנים שאני מפרסם ביקורות מוזיקה בפלטפורמות שונות. את הפעמים שבהן התרגשתי ממש מאלבום מסוים אפשר לספור בערך על אצבעות שתי כפות ידיי. יש הרבה יצירות שהן בסדר, שאפשר להגדיר אותן כטובות ולתת להן ביקורות חיוביות, אבל לגרום לי לצאת מעורי - כמעט אף אחד לא הצליח. אחרי הקילומטרז' שצברתי, כמעט אי אפשר להפתיע או לרגש אותי. ההקדמה הזאת באה בעיקר כדי להמחיש עד כמה אלבומו של יוסי נטיב, 'אף אחד לא נשאר' (שהועלה לאחרונה ליוטיוב במלואו, בגרסה חדשה), טלטל אותי. זה לא ממש אלבום, זה יותר ניצוץ קסום שקצת קשה להגדיר במילים. נטיב כבר הוציא בעבר אלבום בכורה מעולה בשם 'חזק ללבך' (חפשו גם אותו ביוטיוב), אבל הפעם מדובר בקפיצת דרך אדירה. 'אף אחד לא נשאר' הוא פשוט מאסטרפיס, אין לי הגדרה אחרת. אלבום שלם, מגובש ונטול רגעים חלשים. נטיב מתגלה כאן כפצצת כישרון ורגש בכרטיס אחד. הקול הנערי שלו הוא יתרון אדיר, ולזה תוסיפו הפקה מאוד עשירה ומדויקת, טקסטים מורכבים וחכמים, וארומה כללית של משהו חדש שפורח ומתגלה כאן לנגד עינינו. מזה קרוב לחודש שאני טוחן את המוזיקה המיוחדת של נטיב - שאם חייבים להשוות אותו למישהו אחר, הדמות הכי קרובה שעולה לי לראש היא בן ארצי, למרות שעדיין יש מרחק לא קטן ביניהם - והוא פשוט לא נמאס. "מלאכים עפים" מלאכי כשמו, "בשלב הבא" נשמע שמיימי ומתקתק, "רוח של שקט" המשווע לצניעות ונמיכות קומה, "רציתי לשיר" הציורי אך המלחמתי, "הנה פני תבל" לטקסט של ר' אברהם אבן עזרא, וכמובן שיר הנושא, "אף אחד לא נשאר", שהוא החוליה המרכזית באלבום - שיר מהסוג שנכתב פעם בשנה. ואני לא מגזים. יוסי נטיב הוא אמן שחייב לפרוץ הלאה. הוא קורץ מהחומרים הנכונים, ולמרות זאת העובדה שהמדיה לא גילתה אותו בגדול גם אחרי שני אלבומים מצוינים היא תעודת עניות (גם בשבילי, באופן אישי). חפשו אותו ביוטיוב, לכו להופעותיו, התחברו אל הקול הכל כך מיוחד הזה. משהו חדש מתחיל כאן, מהסוג שאסור להחמיץ.
