אייל אסעד, יו"ר הפורום הדרוזי בבית היהודי, יקיים היום ביקור תנחומים בו ייקחו חלק אישים ונכבדים דרוזים בבית משפחת מאיר שבעתניאל. בין האישים שיגיעו לביקור גם אביו של השוטר ג'ידאן אסעד ז"ל שנרצח בפיגוע דריסה לפני למעלה משנה. בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס אייל אסעד לביקור הצפוי ולרגע קבלת ההחלטה לקיים את הביקור, כמו גם לבורות אותה הוא מוצא בקרב צעירי היהודים אודות העדה הדרוזית. "כשדיברתי עם אביו של ז'ידאן היינו שם באותו יום, הוא אמר שהוא לא מצליח לעכל את זה, רצח של אם לשישה ילדים, ראיתי את הצער והכאב והצעתי לו לבוא כאב שכול ולהביע הזדהות, ואולי זה יחזק אותם. כך עשינו גם מול משפחת הנקין וראיתי שזה עשה להם טוב. זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו כאב אחד ומדינה אחת. כולנו בני אדם ללא קשר למוצא האתני". בימים האחרונים קיים אסעד ביקורים בישוב השומרון ויהודה. "בסיורים שערכנו בחברון ובבנימין שמתי לב שיש חוסר הסברה בין שני המגזרים, למרות שיש הרבה מאפיינים זהים. הנוער הדתי לא יודע מה זה דרוזי. הם חושבים שזה כמו כל מיעוט אחר", הוא אומר וכשהוא נשאל אם מדובר בבורות ייחודית דווקא לבני הציונות הדתית הוא מבהיר כי קיים "חוסר ידע בכלל במגזר הישראלי, אבל הייתי מצפה מציבור שומר מסורת לדעת קצת על הברית עתיקת היומין של היהודים והדרוזים". "יש בורות בציבור היהודי כלפי הדרוזים. הדרוזים זה לא קבוצה שמתגייסת לצה"ל כי בחוקי הדת שלה היא חייבת להיות עם החזק. לאותם אנשים אני שואל מה יגידו לרבי בנימין מטודלה שלפני 1200 שנה אמר שהדרוזים הם אוהבי ישראל כשביקר באזור. זה היה הרבה לפני שמישהו חשב על הקמת מדינת ישראל". מוסיף אסעד וקובע כי מקורם של הדרוזים הוא העם הקיני שעזב את עמלק בתקופת יהושע בן נון, שכן הקינים הם צאצאיו של יתרו. לטעמו של אסעד קיימת בעיה הסברתית ארוכת שנים במשרד החינוך, גם כלפי המסורת היהודית ולא רק כלפי הדרוזים, וזאת שכן מזה עשרים שנה המשרד מוחזק בידיים ללא ידיים, כהגדרתו. הוא מציין כי השר בנט מבקש לתקן ליקויי הסברה ישנים, "אם אתה שואל ילד היום מה זה כ"ט בנובמבר הוא לא יודע. הוא יודע רק מה זה ברצלונה... זו בעיה בחינוך. לשמחתי בנט מנסה להכניס דגש לזהות היהודית ולזהות של עמים אחרים", אומר אסעד. "ישראל בעיניי היא קודם כל מדינה יהודית ואחר כך דמוקרטית. אתה לא יכול להיות גם דמוקרטית וגם יהודית. היא צריכה להיות בראש ובראשונה קודם כל יהודית ואחר כך דמוקרטית. גם אצלנו יש בורות, שלא יודעים מה זה יהודי ומה זה תנ"ך. אני עצמי למדתי תנ"ך. 36 פעמים מוזכר עניינו של הגר ושמירת זכויותיו. את זה הרבה אנשים לא יודעים. אם היו חושפים במערכת ההסברה את המסורת ואת מנהגי האחר ואמונתו זה היה מקרב אחד את השני, ולא שנכיר רק בצבא או באירועים מצערים של שכול". השיחה עם אסעד הגיעה גם לויכוח סביב הקמתו של הישוב הדרוזי החדש בגליל. גם אסעד שמע את הראיון עם יוסף נאסרידין, יו"ר המועצה הציונית הדרוזית, שטען בערוץ 7 כי אל תוך הטענות נגד הקמת הישוב משתרבבות אמירות גזעניות. אסעד מביע הערכה רבה לנאסרידין ומגדיר אותו כאחד מעמודי התווך של העדה הדרוזית, וכמי שאחראי להובלתה קדימה, אך להערכתו שיוכם של דברים שנאמרו לכלל הציונות הדתית אינו מעשה נכון. "לא כל חובש כיפה מייצג את הבית היהודי. מהשר נפתלי בנט ועד בצלאל סמוטריץ קיבלו על עצמם וחרטו על דגלם במעשים ולא בגימיקים את הטיפוח והטיפול בעדה הדרוזית, וסגירת הפערים מול העדה. המינוח שלהם הוא 'אחינו הדרוזים'. אני נתקל בהרבה פעילים מהמפלגה והם תומכים בהקמת הכפר ומוכנים לסייע בכל דבר. לא נכון לומר ש'הבית היהודי' מתנגד לכפר. זה לא נכון. נתקלתי בסיורים ביהודה ושומרון עם הגרעין הקשה וגם עם נוער גבעות ואני אומר אחלה נוער. הלוואי והיה לנו נוער כזה". "הכפר צריך לקום והמדינה היא שתקבע את המיקום. המדינה קבעה בצמוד לקיבוץ לביא. האמירות שיצאו ממישהו מלביא על בנות טבריה, אני אומר לו – איפה בנות טבריה היום? הרי כולנו גרים אחד ליד השני ואפשר להגיע לכל מקום בשתי דקות. הטענות של קיבוץ לביא לא קשורת לזה שמדובר בדרוזים. גם אם היו ישראלים היו מתנגדים. הם רוצים נוף פתוח כדי לטייל עם הסוסים. אני מבין אותם, אבל מצד שני, כשהופקעו אלפי דונמים של דרוזים בהקמת המדינה ולא שמעת מחאה או הפגנה כי רוצים את טובת הכלל, אבל עד מתי? כשאני נכנס לבית ג'אן, מקום ששכל 60 בנים, ומכל בית נשלחים שניים או שלושה בנים לצבא, ביום ראשון בבוקר התחנה נראית כמו בסיס צבאי, ויש שם מקומות בלי חשמל. אני נכנס לכפרים בואדי עארה ואני מבקש שוויון איתם. אני אומר היום קודם כל להשוות לישובים הערבים ולמועצות הערביות". "אני לא חושב שיש כאן גזענות", שב אסעד ומדגיש בהתייחסו למביעי ההתנגדות להקמת הישוב החדש.
