קמע מצרי נדיר בן למעלה מ-3,200 שנה התגלה בירושלים בתוך עפר שהוצא מהר הבית. הקמע התגלה על ידי ילדה בת 12 שהגיעה עם משפחתה להשתתף בפרויקט סינון העפר מהר הבית שבגן הלאומי עמק צורים. מפעל סינון העפר מנוהל מזה כ-11 שנים על ידי ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה, בחסות אוניברסיטת בר אילן ובשיתוף עמותת אל עיר דוד, רשות הטבע והגנים, הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל והחברה לחקירת א"י ועתיקותיה. מי שזכתה לחשוף את הקמע היא הילדה נשמה שפילמן, שהגיעה לבילוי משפחתי באתר. "הגעתי עם המשפחה שלי לסנן עפר בעמק צורים, וכשהייתי באמצע הסינון פתאום ראיתי חתיכת חרס מלבנית שהיתה שונה מכל שאר העפר". "המלבן היה חצוי לשנים בקו עקום ומיד הבנתי שזה משהו מיוחד אבל לא ידעתי מה זה. התרגשתי שמצאתי משהו שונה, ומיד אבא שלי הלך לארכיאולוג כדי שיבדוק מה זה. לקחו את זה לבדיקה במעבדה ואחר כך התקשרו לספר לנו שזה קמע מתקופת פרעה מלך מצרים", סיפרה שפילמן. מדובר בממצא קטן בצורת תליון לוחית מלבני, שחציו התחתון שבור. רוחבו 21 מ"מ, גובהו שנשתמר 16 מ"מ ועוביו כ-4 מ"מ. הוא עשוי מפאיאנס בצבע חום שאיבד את הזיגוג שלו. על הקמע יש עיטור בתבליט, תוצאה של עיצובו בתבנית. בראש הקמע יש לולאה מיועדת לפתיל שאפשר ענידתו על הגוף. על פני הקמע יש עיטור בתבליט המכיל כרטוש - מסגרת סגלגלה, שבתוכה נמצאו סימנים בכתב המצרי, המהווים את שם הכס של פרעה מלך מצרים, תחותמס השלישי, שמלך בשנים 1425-1473 לפנה"ס. תחותמס השלישי היה מחשובי המלכים בממלכה החדשה של מצרים, הוא בן השושלת המצרית ה-18, ונחשב למייסד הפרובינציה האימפריאלית המצרית בכנען. הוא ערך 17 מסעות מלחמה לארץ ישראל וסוריה, וניצח ברית מלכים כנעניים במגידו בקרב בשנת 1457 לפנה"ס. הוא כינה עצמו "מכניען של 1000 ערים". בתוך הכרטוש נשתמרו שני סימנים היירוגליפיים מצריים וחלקו העליון של סימן שלישי, מרכיבי שמו של המלך. מעל לכרטוש מופיעה עין מאופרת, ומימין לכרטוש יש שרידים של סימן מצרי נוסף בדמות נחש קוברה שקטעים מראשו וזנבו נשתמרו. חרפושיות (חפצים זעירים דמויי חותמות בצורת חיפושית הזבל) עם שמו של תחותמס השלישי נתגלו כבר קודם לכן בירושלים, למשל בקבר שנחשף בכנסיית דומינוס פלביט, שבמדרון הר הזיתים ובחפירות העופל שניהלה דר' אילת מזר. בשל חשיבותו של המלך תחותמס השלישי בתולדות מצרים, המשיכו לייצר חפצים עם שמו גם בתקופות המאוחרות לזמנו. פסלים וחפצים רבים עם שמו של תחותמס השלישי ומזמנו מוצגים עתה בתערוכה המקפת "פרעה בכנען" המוצגת במוזיאון ישראל. ניתן לשחזר את הקמע מהר הבית בשלמותו על פי קמע זהה שנעשה כנראה באותה התבנית ופורסם בשנת 1978 כחלק ממכלול פריטים בסגנון מצרי, שיתכן שמקורם מקבר בקרבת הכפר עארה בנחל עירון. בין הפריטים במכלול היה קמע נוסף ובו שמו של סתי שמלך על מצרים בסוף המאה ה-14 ובתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. מכאן שכנראה זה זמנו של המכלול, וכן זמנו של הקמע שנתגלה בסינון העפר מהר הבית. מחקר הקמע מהר הבית נעשה על ידי החוקר ברוך ברנדל. נראה שהקמע הגיע להר הבית עם עפר למילוי, שהוכנס בימי הבית השני לצורך הרחבת הר הבית. עפר זה הובא ככל הנראה ממורדות נחל קדרון בסמוך להר הבית, אזור שבו היו גם קברים של תקופת הברונזה המאוחרת (1550– 1150 לפנה"ס). בעבודות סינון העפר מהר הבית נתגלו שברי כלי חרס מתקופה זו, כולל שברי כלי חרס מיובאים מקפריסין וממיקני שביוון וכן כמה חרפושיות בסגנון מצרי. ממצאים אלו מצטרפים לממצאים נוספים מתקופה זו שנתגלו בשנים האחרונות בחפירות בעיר דוד וממצאים העשויים להעיד על קיומו של מקדש מצרי בירושלים בשטח מנזר סנט אטיין הסמוך לשער שכם, המתוארכים למאות ה-14 וה-13 לפנה"ס, ערב התקופה המיוחסת לסיפור יציאת מצרים. נשמה שפילמן צילום: עדינה גרהם, עיר דוד נשמה שפילמן בת ה-12 הודתה כי "זה מיוחד למצוא משהו מלפני כל כך הרבה זמן! זה לא משהו שמוצאים בכל יום. אני מצאתי בירושלים משהו שהגיע ממצרים וזה מרגש במיוחד עכשיו לפני החג. ברור לי שהשנה כשאקרא את ההגדה, זה יהיה יותר משמעותי- כי הסיפור של ההגדה לא יהיה רק משהו רחוק שקשה לדמיין. ''בשבילי זה ממש מחייה את סיפור ההגדה וזה מרגש מאד! הרי אנחנו מצווים להרגיש כאילו יצאנו אנחנו ממצרים, ואחרי שמצאתי כזה ממצא, זה עוזר לי להרגיש את זה בעצמי. אני ממש ממליצה גם לילדים אחרים לסנן עפר בגן הלאומי עמק צורים כי יש סיכוי שגם הם יצליחו למצוא משהו מיוחד כמו זה, וזו חוויה שתישאר איתי לכל החיים". הארכיאולוג אסף אברהם, מנהל גן לאומי סובב חומות ירושלים ברשות הטבע והגנים, אמר כי "מציאת ממצא שכזה מאוד סמלית בתקופה זו של השנה והיא בהחלט דרישת שלום מן העבר. רשות הטבע והגנים מזמינה מבקרים בחוה"מ הקרוב להגיע לגן הלאומי עמק צורים ולשלב חוויה ארכיאולוגית עם חדוות פריחת האביב וכל זאת אל מול נופה הקסום של ירושלים".
