רחיל ראזה, הסופרת הפקיסטאנית מוסלמית, שקידשה מלחמה באיסלאם הקיצוני ומשלמת מחיר כבד הכולל גם איומים על חייה, מספרת בראיון לכתב העת המדיני 'ריבונות' שגיליונו השביעי יוצא לאור בימים אלה על מטרות המאבק ההסברתי אליו יצאה, המחיר שהיא משלמת והדאגה מממשל אמריקאי שימשיך את דרכו של אובמה.
ראזה מופיעה בקמפוסים ובפרלמנטים ברחבי העולם, בין השאר גם בישראל, מציגה נתונים מטרידים על הקצנת העולם המוסלמי, מתריעה מהכניעה לפוליטיקלי קורקט שבשמו חוששים רבים ממדינאי העולם לומר את מה שהם באמת חושבים ויודעים על האיסלאם.
מאבקה של ראזה גולש אל מחוץ לאולמות הממוזגים. רבים בעולם המוסלמי מנסים להשתיק אותה, ועבורם כל דרך לגיטימית למטרה זו.
הפתגם אומר שלא כל המוסלמים טרוריסטים אבל כל הטרוריסטים מוסלמים. גם אם זה לא מדויק במאה אחוזים, מה להבנתך מקור הקשר בין האיסלאם הקיצוני לטרור?
"האיסלם הרדיקלי מנהל מלחמה נגד המערב. בראייתם הם יצליחו על ידי שימוש בהסתננות, טרור ותעמולה. אם המערב לא יבחין באג'נדה הזאת, ויזהה את האיסלם הרדיקלי כאויב, יהיה קשה מאוד להביס אותם".
לאובמה היה קשה להגדיר את הטבח באורלנדו ככזה שנעשה על ידי הטרור האיסלאמי. את מבינה את מקור החשש שלו לומר את הדברים בבירור?
"אובמה מוביל מדיניות של הפייסנות ולכן הוא לא מסוגל לבטא את המילים ג'יהאד רדיקלי-איסלמי וכו'. הוא סבור שאם הוא ישתמש במונח "איסלם רדיקלי" בכך הוא יכתים את דמותם של 1.7 מיליארד מוסלמים. מה שהוא אינו מבין זה שבלי השימוש במונח "איסלמי רדיקלי", מונח שיבדיל בין אנשים כמוני לבין הג'יהדיסטים, הוא גורם לנו, מוסלמים הנלחמים בסרטן ההקצנה, רעה".
הילארי קלינטון, אולי הנשיאה הבאה של ארה"ב, הכריזה שהמוסלמים הם אנשים שוחרי שלום. איך את מתייחסת לאמירה הזו שלה?
"לומר שכל המוסלמים הם אוהבי שלום אולי יביא לה את הקול המוסלמי, ואולי רוב המוסלמים בארצות הברית הם אכן אוהבי שלום, או שפשוט אולי הם לא רוצים להיות מעורבים במעשי הטרור, אך המעשים המתועבים הללו קורים פעם אחרי פעם בארצות הברית. מדוע? אם לא נזהה את הבעיה לא תהיה כל אפשרות של פיתרון. להמשיך עם הדרך של הטמנת הראש שלנו בחול לא תהיה אסטרטגיה טובה כעת".
איך עשויה להיראות נשיאות בהנהגתה של מי שסבורה כך?
" זה רק ילך ויחמיר".
עם ראשית צעדיה של הילארי קלינטון במירוץ לבית הלבן שיגרה לה ראזה דרישה פומבית להתנערות מארגונים מוסלמיים ומדינות מוסלמיות המפלים נשים ובהן ערב הסעודית, עומאן, קטאר ואיחוד האמירויות. בדבריה לקלינטון ציינה כי היא מוטרדת באשר למקורם של כמה עשרות מיליוני דולרים שהוזרמו לקמפיין המרוץ לנשיאות וככל הנראה הגיעו ממדינות מוסלמיות מדכאות נשים. בתגובה לדברים הבטיחו מנהלי הקמפיין של קלינטון כי תרומות ימשיכו להגיע ממדינות וארגונים מוסלמיים, אם כי לא מכאלה המדכאים נשים.
איך קורה שדווקא שוחרי השלום במערב חוששים להתבטא נגד האיסלאם הרדיקאלי? מה זו? צביעות? פחד?
" השמאל הצטרף לאיסלמיסטים. אלה אותם אנשים המעודדים את תנועת ה-BDS במוסדות חינוך. התנועה הפמיניסטית המערבית איכזבה אותנו כאשר היא לא נתנה תמיכה מלאה לסרט התעודי שלנו, Honor Dairies, על התעללות בנשים. קיים גם הנושא של רגשות אשמה בין הליברלים הלבנים שגורמת לאנשים פחד שייקראו גזענים והדבר משתיק אנשים. עם כל זוועה חדשה, אנחנו חושבים שאולי הגענו לנקודת מפנה והמוסלמים יתעוררו לנוכח הווירוס שבתוכם, אך הרוב השקט מסרב להשמיע את קולו ולהביע את דעתו".
האם למעשה המערב הופך לקורבן של הפוליטקלי-קורקט שהוא עצמו המציא? אם כן, למה הוא המציא את הפוליטקלי-קורקט הזה?
"המערב הוא קורבן של תקינות פוליטית בשיאה. אולי התשובה הכנה ביותר לשאלה הזאת ניתנה לי כאשר נסעתי לשוודיה שם הרציתי בפרלמנט השוודי. שאלתי חבר פרלמנט שוודי מדוע יש להם בעיות כה גדולות (יש מקרים רבים של רצח על כבוד המשפחה ואונס בשוודיה, לצד קושי בדיווח של המקרים וענישת המבצעים). אותו חבר הפרלמנט השיב לי ואמר ש"אנחנו לא אוהבים את עצמנו – אנחנו חושבים שיש לנו יותר מדי, ולכן אנחנו חייבים להתאמץ כדי לפייס אנשים אחרים". זה מה שהמערב עושה".
ואולי באמת כל אותה הקצנה מוסלמית לזרועות הטרור אינה אלא התנהגות של קבוצה קיצונית ולא מייצגת? אולי באמת כל ניסיון לשייך את כל המוסלמים תחת קטגוריה טרוריסטית אחת זו גזענות ומעשה בלתי הגון?
"כמובן שתיוג של כל מוסלמי בקטגוריה של טרוריסט שגוי לגמרי. הרדיקלים גוזרים את האידאולוגיה שלהם מאחד משלושת מקורות: האחים המוסלמים, דוקטרינה הווהבי\סלפי מערב הסעודית והחומייניזם. מספר המוסלמים המחזיקים בדעות שאינן תואמות את הערכים של המאה ה-21, ערכים של שלום וסובלנות, הם רבים מאוד".
אולי הדור הצעיר יותר, הפתוח יותר לאינטרנט ולמערב, יכול או רוצה לכונן איסלאם אחר, מתון יותר?
"אנו מקווים לכך, אבל חלק גדול מהדור הצעיר מושפע מאוד מהאידאולוגיות שהזכרנו כאן".
האם קיים משהו, מדיני, פוליטי, דתי או כלכלי, שיוכל למתן את הרדיקאליות המוסלמית או שמדובר במשהו שמוטבע שם עמוק ויצוץ בכל הזדמנות שתינתן לו?
"התקוות שלנו הן ב"תנועה המוסלמית לרפורמה", היא שנצליח להביא את האיסלם ואת המוסלמים למאה ה-21 ולחדש את האופן שבו מוסלמים מבינים, מפרשים ומיישמים את האיסלם בחייהם".
ספרי לנו על מה שעובר עלייך בעקבות הדברים הברורים שאת אומרת? איומים? ניסיונות השתקה? אולי הערכה על האומץ שאת מגלה? מייחסים לך אינטרסים כלשהם?
"כאשר אני מרצה בישראל, ומגלה תמיכה לזכותה של ישראל להתקיים, קוראים לי סוכנת ציונית. כאשר אני מדברת על האיסלאם, אני נדחית בגלל המגדר שלי. כאשר אני מגבה את דברי על ידי הקוראן, מתנגדיי קוראים לי או איסמאילית או אחמדית (כתות שוליים של האיסלאם). הם לא יכולים להתוכח איתי על בסיס צדקת הדברים שלי, בגלל שאני מדברת ופועלת מתוך הדת האיסלמית כמוסלמית שומרת מסורת. לכן הם ממציאים דרכים שונות לאיים עלי ולתקוף אותי עם מסרים של שינאה ואיומים על חיי".
מה ברמה האישית או האחרת הביא אותך למאבק ההסברתי שאליו יצאת נגד הרדיקליזם האיסלאמי? בעצם למה לך כל המאבק הזה?
"נולדתי בפקיסטן. כעת זה נדמה בלתי אפשרי, אבל בצעירותי המדינה הייתה פלורליסתית. הייתי אז בקשר עם אנשים מכל הדתות ולמדתי במנזר קתולי. האיסלם שאיתו אני גדלתי היה איסלם שונה מאוד – היה רחום וסובלני. בשנת 1977 הפלורליזם הזה הוסר. פקיסטן השתנתה עם עלית ההקצנה עקב האידאולוגיה הסלפית\ווהבית שהובאה מערב הסעודית, על גבי מיליארדים של פטרו-דולרים. המלחמה הקרקעית בין איראן לערב הסעודית נערכת כיום על אדמת פקיסטן, וזה הפך אמת לשקר. הדת שלי נגנבה והוחלפה באידאולוגיה מרושעת ואלימה, אידיאולוגיה שאותה אנחנו רואים ברחבי העולם המוסלמי כיום".
"זה היה מסע ארוך וקשה ללמוד ולהכיר מה קרה לדת שלי ולמוסלמים העמיתים שלי, אך היה דבר אחד שלמדתי כילדה ושאני דבקה בו כל חיי – שאת האמת ואת הצדק אי אפשר להסתיר. היום אנו מוקפים בווירוס של אידאולוגיה איסלאמיסטית רדיקלית, ועליית התקוממות ג'יהאדית. זה האתגר של ימינו. כמו כל וירוס אחר, אם אנחנו לא מזהים אותו, אם לא נכיר אותו ונמצא לו מרפא, הוא יכלה את כולנו. זאת הסיבה שאני משמיעה את קולי. אני משמיעה את קולי בשביל כולכם, בשבילי והחשוב ביותר, בשביל העתיד של ילדי ונכדי".
