סערת הקורנפלקס

הסערה סביב פרשת הקורנפלקס של 'תלמה' מעלה שוב לדיון ציבורי את נושא הפיקוח על בטיחות המזון.

כיום במדינת ישראל ישנם לא פחות מ‑18 גופים שונים שאחראים על הנושא, בהם משרדי הבריאות, החקלאות והכלכלה, השירותים הווטרינריים, רשויות מקומיות ועוד. לפני כחודשיים פרסם מבקר המדינה דו"ח בנושא, ובו קרא להקים רשות מזון מרכזית שתהיה אחראית על בטיחות המזון ואיכותו, כפי שקיים במדינות רבות בעולם.

ממצאי המבקר מסתמכים על דו"ח שהגיש לו ארגון 'אמון הציבור', שהוגש גם לוועדת הבריאות של הכנסת. בארגון אומרים כי ריבוי המפקחים מביא למעשה לחוסר פיקוח.

לדברי גלית אבישי, יושבת ראש ומייסדת 'אמון הציבור', משרד הבריאות מתחמק מלקיחת אחריות: "הדבר האחרון שקרה ב'תלמה' זה מקרה. יש כאן מקרה פרטי שהוא ביטוי של כשל, והכשל הוא איך מפקחים בישראל על נושא בטיחות המזון. אנחנו רוצים כמו בעולם - שיהיה רק גוף אחד שיפקח וזה רשות מזון מרכזית. כל דבר אחר מנציח את הברדק שיש פה". אבישי מסבירה כי "מדובר בחברות עסקיות והדבר האחרון שהן רוצות זה את משרד הבריאות על הראש. אבל הדבר הראשון שאנחנו הציבור רוצים זה את משרד הבריאות על הראש שלהן, זו המשמעות של פיקוח".

לדברי אבישי, "אירועי בטיחות המזון" שהתגלו בשנים האחרונות נחשפו בדרך כלל על ידי התקשורת ולא על ידי החברות או משרד הבריאות: "בעצם מי שהפך להיות שומר הסף במקום משרד הבריאות זו התקשורת, וזה טירוף". אבישי תולה תקוות בשר הבריאות הנוכחי, יעקב ליצמן מיהדות התורה: "אני מאמינה שאם יש מישהו שמסוגל סוף סוף ליצור את השינוי - זה ליצמן. מדובר בשר שהוא רפורמיסט. הוא באמת בא לעשות עבודה. יש לו המון עבודה, והוא צריך להבין שזה בנפשנו, זה באמת פיקוח נפש. אחד הדברים המרכזיים שאני חושבת שהוא חיוני לכל אחד מאיתנו כדי לישון בשקט זה בטיחות מזון ורשות מזון מרכזית".

לגבי חברת 'תלמה', אבישי קוראת להחרים את החברה למען יראו וייראו: "חברה שמתנהלת בצורה הזאת - בואו נעשה לעצמנו טובה ונראה לה שיש לנו כוח להעניש. העונש תפקידו להרתיע את החברה הזאת ולא פחות את החברות האחרות. מישהו שמתנהג לא בסדר, אם הוא ייענש - הוא יחשוב מיליון פעם לפני שהוא יתנהג כך בפעם הבאה. תוכיחו לנו שאתם מתנהגים אחרת, ונשמח לקנות מכם. זה הכוח שלנו, זה כוח אדיר. בעולם היו עושים את זה - היו מצביעים ברגליים".

סלמונלה – לא רק בקורנפלקס

אבל גם בלי חיידק הסלמונלה - האם דגני הבוקר בריאים? ולמה בעצם גורם החיידק המדובר? ד"ר אולגה רז, דיאטנית בכירה בבית החולים איכילוב וראש תחום תזונה קלינית באוניברסיטת אריאל, מסבירה כי חיידק הסלמונלה הוא נפוץ מאוד: "יש אותו אצלנו במעי הגס. אנשים שאחרי בית שימוש לא רוחצים ידיים, יכולים להעביר סלמונלה. יש את זה למשל גם בצואה של חיות, או אם לא רוחצים טוב ירקות, אם נוגעים בביצה ולא רוחצים ידיים".

לדברי ד"ר רז, חיידק הסלמונלה לא גורם לתחלואה בקרב רוב האנשים, משום שגוף האדם יודע להתמודד עם הזיהומים הקבועים שיש עליו ובתוכו: "אם אין התנפלות מאוד גדולה זה מאפשר לנו להתמודד ולא להיות חולים. אבל אנשים שיש להם פגיעה במערכת החיסונית, או אנשים עם מערכת חיסונית שעדיין לא כל כך טובה, כמו ילדים עד גיל חמש או מבוגרים מגיל 65, שאז מערכת העיכול פחות טובה - שם ההדבקה של סלמונלה יותר מסוכנת". במקרים אלה, מסבירה רז, חיידק הסלמונלה יכול לגרום לשלשולים קשים וכאבי בטן ולמעשה לזיהום קשה במערכת העיכול, ולכן צריך לשמור מאוד על היגיינה.

לגבי דגני הבוקר שעשויים ברובם מחיטה, להבדיל מקורנפלקס שמיוצר מתירס, מציינת ד"ר רז כי רובם, ובעיקר אלה המיועדים לילדים, מכילים הרבה סוכר ומעט סיבים ולכן הם בעייתיים: "הילדים מתרגלים לטעם מתוק ומוכנים לאכול דגני בוקר הכי מתוקים". בעקבות העלייה במודעות לרמות הסוכר בדגני הבוקר, החלה מגמה של הורדת כמויות הסוכר במוצר וכן סימון מספר כפיות הסוכר על הקופסאות. עם זאת, רז לא פוסלת את דגני הבוקר כארוחת בוקר: "צריכים לבחור דגני בוקר עם פחות סוכר ועם יותר סיבים. אני אישית בעד שלא יהיה סוכר בכלל ואוכלת עם ממתיקים מלאכותיים. כדאי להרגיל את הילדים לאט לאט לפחות סוכר. וברור שצריך לשמור על כמויות".

במשרד הבריאות סירבו להגיב לפניית העיתון 'בשבע' בנושא.