בימים האחרונים פרסם הארגון האמריקאי לבקרת מחלות, CDC, הודעה ולפיה שימוש לא נכון ולא מבוקר בעדשות מגע מוביל לפגיעות קשות בראיה עד כדי עיוורון.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר ליאת גנץ מהחוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה בי-ם, על הסכנה המתחזקת דווקא בתקופה זו וככל הנראה היא משמעותית יותר בישראל מאשר בארצות הברית.

לדבריה אין מדובר בחשש חדש לשלום משתמשי העדות, אלא ב"דבר שהיה ידוע הרבה זמן. הם יצאו בפרסום בימים האחרונים כי מספרם של מקרי אבדן ראיה כתוצאה מזיהום בקרנית כתוצאה מהרכבת עדשות מגע שלא לפי ההוראות עולה. לכן החליטו להכריז על כך שהשבוע שבין ה-22 ל-26 באוגוסט הוא שבוע המודעות להרכבת עדשות מגע בריאה"

"זו בעיה כלל עולמית. יותר ויותר אנשים רוכשים עדשות מגע מהמדף או באינטרנט ללא הדרכה מאופטומטריסט או רופא עיניים מוסמך. זה קורה בכל העולם ואנשים הופכים לעיוורים כתוצאה מזיהומים שנובעים מהרכבת עדשות מגע לא נכונה, ולכן הוחלט שמכיוון שהראיה הוא אחד החושים החשובים ביותר ייקבע שבוע מודעות לכך".

מעבר לאינטרנט שהפך את רכישת העדשות ללא בקרה וליווי מקצועי לקלה נגישה ומסוכנת, קיימות סיבות נוספות שהופכות את הפגיעה בראייה לתדירה כל כך. "עדשות מגע עברו הרבה גלגולים", אומרת ד"ר גנץ.

"כמות אנשים גדלה. 125 מיליון איש בעולם מרכיבים כיום עדשות מגע והמספר הזה רק הולך וגדל. לקראת חגי התחפושות אצלנו ובחו"ל יש יותר עדשות מגע קוסמטיות כדי להתחפש. בנוסף יש גם עדשות קוסמטיות עם צבע. כל אחד קונה עדשות עם צבע לשם היופי".

כאמור, ד"ר גנץ סבורה שבישראל המצב גרוע אף יותר מאשר מארה"ב, והיא מסבירה מדוע: "בארה"ב, באנגליה, באוסטרליה ובמדינות מתקדמות אחרות לא ניתן לקנות עדשות ללא מרשם, ומצב הזיהום בקרנית חמור אפילו שאנשים קונים עם מרשם.

"בישראל אפשר לקנות בסופרפארם מהמדף. כך שאני חוששת שהמצב בישראל יותר חמור", היא אומרת ומזכירה שעדשות מגע הוגדרו על ידי ה-FBA כמצרך רפואי שמגיע בקוטר שונה, במבנה שונה, בגודל שונה וממילא מצריך התאמה מדוקדקת לכל משתמש. לעומת זאת "לצערי, בישראל אפשר על פי מספר לקנות בסופר פארם מהמדף וזה מאוד חמור ומדאיג".

גנץ מסבירה כי המציאות הישראלית מביאה לכך שהנושא נופל בין הכיסאות כבר עשר שנים והסיבה היא היעדרו של לובי פוליטי. "באופן מפתיע גם האופטומטריסטים וגם רופאי העיניים מסכימים על הצורך במרשם לעדשות אבל לפארמים השונים יש לובי מאוד חזק ומאחוריו הרבה מאוד כסף. מאוד קשה להעביר חוקים בכנסת כשאנשי מקצוע צריכים להתעמת מול לובים חזקים וכוחניים".

בהקשר זה הא מזכירה את הנפתולים הפוליטיים שבהם ועדה קבעה שיש להסדיר את הנושא בחקיקה אבל הדבר לא קרה. בעקבות הדברים הוגש בג"ץ התובע הסדרה בחקיקה ובעקבות הבג"ץ קמה ועדה נוספת שהחליטה שלא לקבל את כל החלטות הועדה הקודמת וכעת ממתינים שם לתשובת אנשי המקצוע לקראת המשך המהלכים.

באשר להתנהלות הפרקטית מול עדשות מגע אומרת ד"ר גנץ כי ארגון רופאי העיניים והאופטומטריסטים "לא ממליצים לילדים להרכיב עדשות מגע למעט מקרים מיוחדים, ואם כן מרכיבים עדשות מגע אז עדשות יומיות שבסוף כל יום זורקים אותם ולא לסמוך על ילד בגיל העשרה יהיה זהיר וינקה את העדשות וינקה את המחסנית, אלא פשוט ישים את העדשות ויזרוק אותן בלילה".

"אחד הסיכונים הגדולים ביותר לאבדן ראיה הוא שינה עם עדשות מגע, חוץ מעדשות שמיועדות לשינה, וגם הן תלויות בפיקוח חודשי – ואנחנו ממליצים על כך רק לאנשים שנמצאים במסגרות כמו צבא.

"ההודעה שיצאה מדברת על כך שאחד מהזיהומים מגיעים מאי ציות להוראות ההרכבה ואחת ההוראות הללו היא שלא לישון עם עדשות. זה ממש אסור", אומרת ד"ר גנץ ומעירה כי יש לעדשות תוקף בעוד רבים מעדיפים "לסחוב" עוד יום או עוד שבוע עם אותן עדשות ולשימוש זה בעדשות ללא תוקף יש השלכות חמורות לבריאות העין.

"סיכון נוסף הוא שימוש בחומרים לא מתאימים, ולכן ההדרכה וההתאמה חשובה כל כך. כל סוג של עדשה עשוי מחומר שונה ולכל חומר מתאימה תמיסה ספציפית. בנוסף, לא לגעת בעדשות עם ידיים רטובות ולא לנקות במים גם לא את המחסנית. מסתבר שבמים יש מזהם בשם אקנטמבה שהיא המסוכנת ביותר שיכולה לגרום לאובדן ראיה בתוך יום.

"אני חושבת שהסכנה בישראל פחותה לעומת בריטניה שבה המים במאגרי מים ולכן המים הם קרקע גידול פוריה לאמבה הזו, אבל גם בישראל לא מומלץ לתת לעדשות לגעת במים".

לקראת סוף דבריה מוסיפה ד"ר גנץ ומציינת כי כמי שמרצה בפני תלמידות בקמפוס חרדי, התוודעה להנחיה שהתקבלה מרבנים ולפיה בשבת אין לנקות עדשות מגע. "באופן אישי לא שמעתי על כך אבל בנות סיפרו שיש בעיה עם עדשות מגע בשבת ולכן הן ישנות עם העדשות, אז אם זה המקרה עדיף להשתמש במשקפיים בשבת".