בימים אלה מציינים שישים שנה לקרב המיתולוגי במעבר המיתלה שבסיני, הקרב בו נפלו 38 צנחנים.
במכתב שהפיץ בין אלפי מכריו ומוקיריו מפרסם חיים יואבי רבינוביץ', יו"ר המטה היהודי לאומי, את סיפורו המושכח והנשכח של שלמה לוינשטיין ז"ל, צנחן חרדי שנפל בקרב בו רבים מחבריו זכו בצל"ש.
הוא, משום מה, לא היה ביניהם על אף תפקודו המופתי בהסתערות ההיא.
כבר בראשית דבריו מציין רבינוביץ' כי להערכתו סיפורו של לוינשטיין אינו מסופר "כיון שלא היה שייך לקליקה הנכונה ולא היו לו "יחסי ציבור ראויים". הוא מזכיר כי "בקרב מר זה עשרה צנחנים קיבלו עיטורים ועוד 13 אחרים קיבלו צל"ש אלוף פיקוד דרום. שלמה לוינשטיין לא קיבל צל"ש. שימעו את סיפורו, והחליטו אתם האם הוא ראוי לצל"ש:
''ביער הקיבוצים הנשקף אל עמק יזרעאל מדרום, הוקם אתר הנצחה לכל חללי הקיבוצים שנפלו במלחמות ישראל. מאתר ההנצחה נשקף נוף מדהים של העמק. על המצבה חקוקים שמות של 3060 קצינים וחיילים, בני הקיבוצים שנפלו בקרב שהם 13% מכלל מהנופלים, בעוד התנועה הקיבוצית מהוה פחות מ- 2% מתושבי ישראל.
שעה ארוכה ניצבתי ליד השמות של יפי הבלורית והתואר, ומצאתי שם כל כך הרבה שמות של קצינים וחיילים שהכרתי, מפקדי ופקודי, עמיתים לקורס מפקדי כיתות ובקורס קציני חי"ר ועוד רבים וטובים.
אספר על שם אחד שחקוק על האבן, שלמה לוינשטיין הי"ד, מקיבוץ שלעבים שנפל כצנחן בקרב במיתלה במבצע סיני. הופתעתי למצאו שם את שמו, כי לא ידעתי שהוא מוגדר כחבר קיבוץ, למרות שהיה נחלאי.
אביו של שלמה הי"ד, מאיר דוד לווינשטיין ז"ל, היה חבר בכנסת הראשונה מטעם אגודת ישראל, והוא חתום מטעמה על מגילת העצמאות של מדינת ישראל. שלמה למד בישיבה פונוביז והתגייס לצה"ל. לא היה גרעין של אגודת ישראל, אזי שלמה הצטרף לגרעין נח"ל של תנועת "עזרא", שהייתה מסונפת לתנועת פועלי אגודת ישראל (הייתה פעם מפלגה כזו). הגרעין הוכשר בקיבוץ "חפץ חיים" והשלים את קיבוץ "שלעבים", שהיה אז ישוב ספר ליד הגבול עם ירדן.
שלמה היה העובד המצטיין בחקלאות של קיבוץ חפץ חיים. למרות היותו במקור בחור ישיבה, היה בעל התפוקה החקלאית הגבוהה ביותר מכל שאר חברי הקיבוץ.
שלמה שירת בנח"ל המוצנח, היה בכוח הצנחנים בפיקודו של אריק שרון שנכנס קרקעית לסיני, וחברו לכוח של רפול שצנח במיתלה. מעניין שהוריו קיבלו לאחר נפילתו כנפי צנחן עם רקע אדום למרות ששלמה לא הגיע לקרב בצניחה.
בקרב המר במיתלה היו לצה"ל 38 הרוגים. שלמה הסתער עם חברו הדתי-לאומי משה מכליס מפ"ת, שהיה כבר נשוי ואב לילד. בעת ההסתערות, דחף שלמה את חברו לאחור ואמר לו: "תשאר מאחור, אתה בעל משפחה", חלף מעל פניו והסתער בקו הראשון.
ואכן שלמה נפל בקרב וחברו חזר בשלום. שלמה הי"ד נקבר בבני ברק בבית קברות זיכרון מאיר, עם מצבה צה"לית קרוב לקברו של החזון איש זצ"ל. אביו ואימו נקברו לידו''.
עד כאן סיפורו וסיפור נפילתו של שלמה לוינשטיין ז"ל. על כך מוסיף רבינוביץ ומעיר כי "אם שלמה הי"ד היה חבר קיבוץ חילוני, היה ודאי מי שידאג שיקבל צל"ש ראוי, אבל הוא היה חרדי ועל כן סיפורו נשכח ואולי לא סופר כלל".
עוד הוא מעיר כי "היום לא תמצאו בחטיבת הצנחנים בוגרי ישיבות פונוביז, אבל יום כזה ודאי יגיע. הניצנים כבר נראים בארץ. לדוגמא: א. לפני שנתיים הצטרף לקורס טייס בחור ישיבה מזרם חב"ד ונשר במהלך הקורס. ב. התבשרנו כי בוגר ישיבה ליטאית הצטרף לקורס טייס לאחר שהתגייס במסלול שח"ר".
60 שנה אחרי צניחת המתלה המפורסמת, אל"מ נמרוד אלוני לשעבר מפקד חטיבת שיחזר עם גדוד 890 את הצניחה ההיא.