מה כבר יש לחדש בסיור בבני ברק? שאלו אותי חבריי ועמיתי כשהצעתי להם סיור כזה. את רחוב רבי עקיבא כולנו מכירים, את בתי המאפה הרבים, את הישיבות, את הדמויות, כמובן את איצקוביץ בית הכנסת המיתולוגי. אולי גם אני בסתר ליבי חשבתי כך. אבל החלטתי לשמוע לעצת מדריכי מדרשת יפו (כן. זו לא טעות) ולצאת לדרך. העיר הוקמה כמושבה חקלאית בשנת תרפ"ד (1924) על ידי אגודת בית ונחלה מיסוד חסידות גור בוורשה וזו המושבה החקלאית החרדית הראשונה בארץ. זו גם הסיבה לשם "גן וורשה" במרכזו של רחוב רבי עקיבא ליד בית מספר 100. בספר המצוין "על חומותייך בני ברק" (שחלקים ממנו מצוטטים כאן), נראית המושבה בני ברק שלוש שנים מאוחר יותר בשנת תרפ"ז 1927. קשה היום לראות את המושבה החסידית - חקלאית הזו בתבנית העיר של היום שהבדיחה הרווחת בה היא שבבני ברק בין בית לבית יש עוד בית. בני ברק שהוקמה כמושבה חקלאית על ידי אגודת בית ונחלה מיסוד חסידות גור.. זו המושבה החקלאית החרדית הראשונה בארץ. בשנותיה הראשונות, קשה היה לדמיין את השינוי הגדול שעבר על המושבה והביא אותה להיות אחת הערים הצפופות ביותר בארץ. גן וורשה צילום: קובי פינקלר מגן וורשה נפנה דרומה (ימינה למי שמגיע מכיוון בית הכנסת הגדול) לשכונת זיכרון מאיר, לכיוון ביתו של הרב ש"ך שעמד בראש העולם החרדי ליטאי במשך עשורים רבים ולעבר היכל הישיבה שעמד בראשה ישיבת פונוביז'. איש של תורה. ראש ישיבה שכתב ספרים מפורסמים כ"אבי עזרי" וגם ביתו מכונה כך בשילוט. אבי עזרי צילום: קובי פינקלר אבל היה גם צד שני. מנהיג עולם התורה הליטאי ומי שלא היסס לקבל החלטות בעלות השלכות פוליטיות מרחיקות לכת כמו הקמת ש"ס. ודגל התורה ויחד עם זה כל ימיו חי בפשטות וצניעות צמוד לישיבת פוניבז' שעמד בראשה. באחרית ימיו כשקשתה עליו ההליכה נבנה עבורו גשר שיצא מביתו אל היכל הישיבה. ישיבת פוניבז' – הרב כהנמן והרב ש"ך. שני גדולי תורה שלא רצו להפסיק לחלום הרב יוסף שלמה הכהן כהנמן (מכונה גם הרב מפוניבז')היה רבה של פוניבז' שבליטא. הרב ש"ך, שעמד אף הוא בראש הישיבה, היה רבה של פוניבז' שבליטא וראש הישיבה בה. איש גדול בתורה ומעשים טובים. אדם שידע לשלב בין תורה וחסד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש ליטא על ידי הנאצים, שהה בוילנא שנותרה תחת ריבונות ליטאית במסגרת הסכם ריבנטרופ מולוטוב כשהוא מנותק ממשפחתו וקהילתו בפוניבז' כשרק בנו אברהם איתו. הרב הצליח לצאת מליטא ולהגיע אל ארץ ישראל .התיישב בבני ברק בצריף רעוע בראש הגבעה בשכונת זכרון מאיר והכריז שבמקום תוקם ישיבה בת אלף איש לזכר קהילת פוניבז'. רבים נדו בראשיהם בחמלה כששמעו את הצהרתו. הם לא האמינו איך אדם חסר אמצעים זה יצליח להקים ישיבה ענקית בצריף גל. הם נדו בראשיהם ברחמים ולא פעם לחשו שהשואה העבירה אותו על דעתו. אולם הרב לא ויתר. הוא הקים את הישיבה עם שבעה בחורים בלבד. בתום השנה הראשונה כבר מנתה הישיבה 70 איש ולאט לאט הלכה וגדלה כאשר הרב מראה את יכולתו המנהלית הרבה בניהול הישיבה וגיוס כספים. הישיבה צילום: קובי פינקלר מספרים בבדיחות שפעם בא אב שבתו בלעה מסמר אל החזון אי"ש והוא שלחו לרב מפני שהוא יודע יותר מכל אחד אחר להוציא דברים מאנשים. כיום מונה ישיבת פוניבז' אלפיים תלמידים בבני ברק ועוד אלף בסניף הישיבה באשדוד. החזון קם למציאות. אגב, הרב כהנמן הכיר תודה למדינת ישראל שהיוותה ומהווה מקום מבטחים עבור יהודי העולם וציווה להניף את דגל ישראל בחזית הישיבה כל יום עצמאות. מנהג זה מתקיים עד היום ומהווה מראה חריג בעולם החרדי. ישיבת חכמי לובלין לאחר השואה הקים הרב שמואל הלוי וואזנר את ישיבת חכמי לובלין מחדש על מורדות הגבעה בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק שקרויה על שם מייסד הישיבה הרב מאיר שפירא. בחצר הישיבה עומד גנרטור ענק המספק בשבתות וימים טובים חשמל לעיר בני ברק כולה. בית הרב שטיינמן הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן הוא זקן רבני העולם החרדי ועומד בראש עולם התורה הליטאי מאז פטירת הרב אלישיב זצ"ל, הן כמרביץ תורה כראש כולל פוניבז' והן כמנהיג הרוחני של העולם החרדי שמכריע בשאלות רוחניות מהותיות וענייני השעה העומדים על הפרק. הרב שטיינמן חי חיים של סגפנות ברחוב החזון אי"ש 5 בדירת 3 חדרים צנועה ביותר וידוע שפעם בעקבות בדיקה רפואית , נשאל שמשו על ידי הרופא אם הרב אוכל עוגות. הזדעזע הרב שטיינמן ואמר "עוגות? כבר 60 שנה לא בירכתי מזונות...". שטיבלאך איצקוביץ הבניין האפור הזה הוא הרבה יותר מבניין. הוא בית כנסת ולא סתם בית כנסת אלא שטיבלאך. השטיבלאך של איצקוביץ'. כל מי שאי פעם נתקע בלי מניין באזור בני ברק יודע שהוא יכול לפנות אל השטיבלאך המפורסם ברחוב הרב שך 4 ותמיד הוא ימצא מניין מפני שהתפילות בשטיבלאך מתקיימות סביב השעון ממש, עד כדי כך שלפעמים מסתיימת תפילת ערבית אחרונה ללילה ומיד אחרי מתחילה תפילת שחרית. בבדיקה שנעשתה בשנת 2010 התגלה כי בשטיבלאך מתפללים כ-17,000 איש מידי יום. אבל רגע. מיהו איצקוביץ' שהמקום קרוי על שמו ואיך המקום החל לפעול ולהגיע לכאלו מימדים? מאחורי זה עומד סיפור. ר' צבי איצקוביץ' היה גר צדק וגר במקום בתקופת המנדט הבריטי. באותה תקופה בני ברק היתה פתוחה לנסיעה בשבתות ואף התגורר בה ציבור חילוני קטן. ברחוב הרצל של אז, (הרב שך כיום) בו התגורר איצקוביץ' הייתה תנועת רכבים חופשית בשבת למרות שהרחוב כולו היה חרדי. הדבר הפריע לאיצקוביץ' והוא גילה תקנה מנדטורית שקובעת שברחוב בו מצוי בית כנסת תיאסר התנועה בשבת. איצקוביץ' הקים בית כנסת בביתו על מנת לעצור את תנועת המכוניות. לימים גדל מספר המתפללים בבית הכנסת המצוי במקום מרכזי בבני ברק ולשם כך נוצר הצורך בהרחבת המבנה והפיכתו למעין "תחנה מרכזית" של מניינים. בית הכנסת המפורסם בעיר לפרטים על סיורים: מדרשת יפו-המרכז לסיורים ברוח יהודית. 074-7013722 אתר המדרשה: http://www.midyafo.co.il
