ראש ממשלת לבנון, סעד אל חרירי, התפטר פחות משנה מאז מונה לתפקיד, ככל הנראה בעקבות תכנית להתנקש בחייו.
אל חרירי שב למולדתו סעודיה וממנה תקף בחריפות את איראן ומעורבותה במדינות שונות בהן לבנון.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד״ר עופר ישראלי, מומחה למדיניות, ביטחון לאומי והמזרח התיכון, המכללה האקדמית הדסה ירושלים והמרכז הבין תחומי .על המהלך של אל חריר ועל השלכותיו האזוריות, בהן גם ההשלכות על ישראל.
ד"ר ישראלי מציע לנו לראות בדבריו של אל חרירי דברה של סעודיה המובילה את הקו הנוקשה ביותר, אחרי ישראל, מול איראן. "ההתנהלות של איראן באזור מאיימת על האינטרסים של המדינות השונות וגם על חייו שלו כמו אביו שהתנקשו בחייו", הוא מזכיר ולשאלה אם הכול היה טוב בעיניו של אל חרירי עד הרגע בו חש איום על חייו, הוא משיב ואומר כי "בתחום הזה הכול אישי והכל לא אישי".
"האינטרסים האיראנים בלבנון ארוכי שנים. החיבור של חיזבאללה אליהם ארוך שנים. עם זאת יש כאן עליית מדרגה. המעורבות של איראן הופכת למשמעותית הרבה יותר עם דרישות לנציגות שלהם על הקרקע בלבנון ולא רק באופן עקיף.
''אם בעבר חיזבאללה וכוחות אחרים הם שהיו על הקרקע, היום יש לאיראנים נוכחות של אנשים שלהם, ובנוסף המעורבות שלהם כוללת דרישות להקמת בסיסים ונמלים. יש כאן התנגדות לאחיזה איראנית מצד הכוחות המרכזיים כמו ערב הסעודית שהביאה למתח הנוכחי".
מוסיף ישראלי ואומר: "יתכן והמהלך של אל חרירי הוא מסר. בהתפטרות שלו הוא מבקש להעביר מסר למעצמות, בעיקר ארה"ב, שאם רוצות לשמר את האינטרסים שלהן כדאי שייכנסו לתמונה. אסור לשכוח שארה"ב תמכה בצבא הלבנוני, העבירה לו כסף וציוד. יש לארה"ב אינטרס בשלטון לבנוני יציב, שתהיה מדינה יציבה באופן יחסי. לכן אני סבור שההתנהלות של אל חרירי היא גם מסר לאמריקאים".
המסרים הללו עוברים בתקופה שבה נמשכת העזיבה האמריקאית את האזור והשארתו בידי הרוסים. "ארה"ב עוד מתקופת אובמה התחילה לצאת מהמזרח התיכון והשאירה לרוסים לעשות במזרח התיכון כבשלהם, אבל היחסים הבינלאומיים נתונים לתהפוכות שיכולות להית מידיות, כמו אירועי ה-11 בנובמבר שהובילו את ארה"ב לכניסה אגרסיבית למזרח התיכון.
''בנוסף ראוי לזכור רחוק יותר בהיסטוריה, גם במלחמות העולם הראשונה והשנייה, ארה"ב לא הייתה בתחילת המלחמות הללו מעורבת בהן, אבל בסופו של דבר היא נגררה בעל כורחה למלחמות הללו. מי שמתעסק בזירה הבינלאומית מכיר את המציאות הזו ואולי מכוון לתרחיש שבו ארה"ב תהיה חייבת להיכנס למהלך אגרסיבי צבאי, גם אווירי, לפגיעה באינטרסים איראניים באזור.
''אני חושב שהסעודים מכוונים, תוך שימוש באל חרירי, לדחוף את האמריקאים למהלך כזה, במקביל להתפתחויות נוספות כמו התפתחות הגרעין האיראני ופגיעה באינטרסים סעודים ואמריקאיים שונים מכיוון החותים שבתימן".
באשר לצפוי בלבנון עצמה מציין ד"ר ישראל כי "לבנון ראתה טלטלות בעבר", ועם זאת "המדינה המשיכה לתפקד גם אחרי ההתנקשות באביו של אל חרירי. מדינות אחרות קרסו ולבנון, כמו ירדן, החזיקה מעמד. אין מענה לשאלה למה זה קורה".
ומה באשר לישראל וההשלכות של המהלך האחרון עליה? "ישראל מפעילה את הכוח נדרש בחכמה גדולה. היא לא מפעילה כוח מעבר למה שצריך, והיא צריכה להמשיך לפעול באופן הזה. מה שכן, היא צריכה להיכנס למהלך ארוך טווח מול הכוחות האיראניים עצמם, לצאת מהמחשבה שאפשר להעביר מסרים בפגיעה בחיזבאללה וכוחות דומים, אלא לפגוע בראש הנחש האיראני.
''צריך לפגוע במתקנים ובשיירות ולערער את האחיזה שלהם, גם אם הדבר יוביל להתנגשות רחבה יותר. הימנעות ממהלך כזה תגביר את הסיכון שמדינת ישראל תעמוד בפניו בתוך חודשים או שנים. צריך לתאם את המהלכים מול האמריקאים ולעביר מסרים דרך הרוסים, שזה האינטרס הישראלי. לטעמי ישראל לא עושה מספיק ולעיתים מאוחר מדי. צריך לפעול בשיטות שמדינות פועלות, תמיכה כספים ובאמצעים שונים במתנגדי איראן".
את האפשרות שהדברים יובילו למהלך חזיתי חריף מוצלל האיראני לוקח ד"ר ישראל בחשבון, אך מציין שמוטב שהדברים יקרו כעת, כאשר איראן עצמה מצויה במרחק טריטוריאלי גדול מישראל ועדיין לא בנתה בלבנון וסוריה את הפלטפורמה הקרקעית שתכוון נגדנו. במציאות כזו, הוא קובע, לאיראן אין באמת יכולת לייצר תקיפה צבאית נגד ישראל, ולכן על ישראל לנצל את התקופה הזו ולא להמתין ליום שלאחר מכן.
את המעורבות הרוסית בזירה המזרח תיכונית רואה ד"ר ישראלי כנתונה בין אינטרסים מנוגדים. "הפן הרוסי מאוד קריטי. יש להם אינטרסים מנוגדים וישראל יודעת זאת ומנצלת זאת בחכמה. לרוסים היה טוב שהאיראנים ושלוחיהם, בעיקר חיזבאללה וגורמים שיעיים אחרים, ינהלו את המלחמה על הקרקע ויפעלו להחזרת סוריה לשליטתו של אסאד, אבל ביום שאחרי, הרוסים לא ירצו שהאיראנים ינהלו תת ממלכה בתוך סוריה וינגסו ביכולת שלהם להשיג רווחים כלכליים, ולשם איראן מכוונת.
''לכן ביום שאחרי, ואנחנו כבר לקראת היום הזה, לרוסים יש אינטרס גדול להחליש את האחיזה האיראנית, והשיטה היא לנסות ולהניע כוחות מול כוחות אחרים, והדבר הטוב ביותר עבורם היא פעילות ישראלית שתתמוך גם באינטרס ישראלי וגם באינטרס הרוסי.
''אם המהלכים יתבצעו בחכמה עם הפעלת המנגנונים הנכונים מול מוסקבה נוכל לעשות את זה בלי התנגדות רוסית, ואולי אפילו בהסכמה שבשתיקה מצידה של רוסיה. עצם זה שלא תהיה התנגדות ולא יופעלו נגדנו מערכות אוויריות כאלה ואחרות הדבר ייחשב כתמיכה, ואפילו תמיכה משמעותית".