אני מתפלא כל פעם מחדש כאשר אני משוחח עם ישראלי משכיל, שאומר "היהודים קיבלו יחס טוב מאד בארצות ערב, היה להם טוב שם". אמירה זו אינה משקפת כלל את המציאות ההיסטורית.
ממדינות ערב שבהן הייתה אוכלוסייה יהודית משמעותית, כלומר: מרוקו, אלג'יריה, טוניסיה, לוב, מצריים, סוריה, עירק, תימן ומאירן (מדינה מוסלמית אך לא ערבית) , עזבו כ-1,020,000 יהודים בין שנת 1945 לשנת 1975. לרוב הם נאלצו לעזוב ואיבדו את כל רכושם במקרה הטוב. ובמקרה הרע, נרצחו.
מדינות ערב רבות הצליחו לעשות את מה שהיטלר לא הצליח לעשות בגרמניה, "יודנריין" (judenrein) זאת אומרת ארץ "נקייה" מכל יהודי. כיום אין יהודים במצרים, סוריה, עירק, תימן, ועוד. וגם לא ב... שטחי הרשות הפלסטינית! אבו מאזן הצהיר ב-2013: "בהסדר הקבע לא נראה נוכחות של אף ישראלי על אדמתנו, אזרח או חייל".
בפיו של אבו מאזן, "ישראלי" זה יהודי. כי הערבים הישראלים נכנסים ויוצאים משטחי הרשות הפלסטינית חופשית ולא מסתכנים בלינץ' המובטח לכל יהודי.
בארצות האסלם לפני 1945, עד עידן הקולוניזציה המערבית היהודים חיו תחת העול הכואב והמשפיל של ה"ד'הימה". שואל אותי הישראלי המשכיל: "מה זה ד'הימה?". ובנוסף לשיעור היסטוריה מאולתר, אני עוסק בשיעור תאולוגיה אסלאמית ואני מסביר שהד'הימה היא סטטוס הד'הימים שהם היהודים בעיקר והנוצרים.
הסטטוס האסלאמי הזה קובע שהד'הימים חייבים להיות בני חסות מושפלים ומנוצלים כל הזמן דרך רשימה ארוכה של חובות ואיסורים. למשל חובה לשלם מס גולגולת הנקרא "ג'יזיה" ואיסור לרכב על סוס (על פרד או חמור כן מותר!!), איסור להיות עד במשפט וכו'.
לעיתים התרחשו פוגרומים דרמטיים ביותר. בעירק ב-1941 התרחש ה"פרהוד". בפוגרום זה נרצחו לפחות 179 יהודים ונפצעו 2118. וכאשר אני שואל את המשכיל שעבר דרך מערכת החינוך הישראלית אם הוא שמע על זה אי פעם, לרוב התשובה היא: "לא אבל למדתי על הפרעות בקישינב".
אכן בקישינב, כשהייתה חלק מהאימפריה הרוסית, התרחשו פוגרומים גם חמורים מאד ב-1903 וב-1905 אז נרצחו 49 ו-19 יהודים בהתאמה. מדוע פוגרום שהתרחש הרבה יותר קרוב אלינו במונחי זמן ומרחק, ושהיה עוד יותר קטלני עבור היהודים, הפרהוד, פחות מוכר מהפוגרומים של קישינב?
אולי חשבו במערכת החינוך שעדיף להמעיט את הזוועות שהתרחשו בארצות האסלאם נגד היהודים כי זה עלול לקלקל את סיכויי השלום עם העולם הערבי מוסלמי? אינני יודע. בעיניי ניתן להגיע לשלום אמיתי אך ורק על בסיס האמת. לראייה, גרמניה של היום היא אחת מהידידות הטובות ביותר של מדינת ישראל באירופה. מצב כזה לא היה אפשרי בלי הכרה מלאה של גרמניה באחריותה בשואה.
לעיתים, כשמנסים לנסח טיוטת הסכם בין העולם הערבי למדינת ישראל, התסריט כולל תשלום פיצויים לצאצאי הערבים שעזבו את הארץ לקראת או במהלך מלחמת העצמאות. אבל מה לגבי תשלום פיצויים גם לצאצאי היהודים שנאלצו לעזוב את ארצות האסלם? מספר הפליטים היהודים גדול ממספר הפליטים הערבים, למעלה ממיליון כנגד 600,000 בערך.
בנוסף, ליהודים מארצות האסלאם היה בממוצע רכוש בעל ערך הרבה יותר גבוה. והיהודים נאלצו לרוב לעזוב בעוד שרוב הערבים נטשו את הארץ תוך ציות להוראות של הרדיו הערבי.
ולסיום, אני ממליץ למערכת החינוך הישראלית להוסיף תכנים משמעותיים אלה, העשויים להניב שיח שנפיק ממנו הסדר שלום מבוסס על הבנה הדדית, לקיחת אחריות, פשוט על האמת.
הכותב הוא איש איש עסקים וכלכלן, מפלגת זהות