התחלה/ אלול תשכ"ז, יהוד. הוא נקרא על שם סבו, בן ציון משה. "סבי עלה לארץ מטורקיה במסירות נפש. בארץ הוא לא מצא עבודה ונפטר בגיל צעיר. "אבי התייתם בגיל שמונה וקצת אחר כך יצא להביא פרנסה הביתה". אביו היה פחח רכב ואמו מנהלת חשבונות. חמישה ילדים, הוא השני.
לימודים/ ממ"ד 'מעלה' שהיו בו מכל העדות והגוונים, "משפחות דתיות ממש ומשפחות עברייניות ממש". פעם כשביקר אצל חבר בבית, הוא ראה סמים על החלון. התחושה היא ש"גדלתי בג'ונגל. מה שהחזיק אותי היה הקהילה של יוצאי טורקיה".
הקהילה/ "לא היו בה תלמידי חכמים, אבל הם שמרו על המסורת, על המנהגים ועל המנגינות ולא ויתרו על פסיק. סבי מצד אמי היה גבאי כמעט 50 שנה. הוא ואחיו שמרו על הקהילה שהייתה חווייתית ביותר. זה נתן המון כוחות רוחניים".
תנועת נוער/ בני עקיבא. "רוב בוגרי הסניף הגיעו בזכותו לישיבות ואולפנות". אחד הקומונרים, נפתלי מלאכי, ייסד נוהג לפיו בכל שבת אחרי המפקד נבחנים על רש"י של כל הפרשה, וכשמסיימים את החומש נבחנים על כולו. "בשבת בצהריים היינו קופצים לאבא על הראש שילמד איתנו". יש לו בבית עד היום את הפרסים - הספרים. "אם אני יודע רש"י על התורה, זה בזכות בני עקיבא".
נחלים/ אחרי היסודי הלך לישיבה התיכונית. הישיבה אז הייתה בשיאה, שש כיתות בכל מחזור. "נחשפתי לרמה אחרת של לימוד ואנשים, הר"מים היו בעלי מדרגה, מאוד נהניתי". בתקופה הזאת כתב חוברת וקיבל הסכמה מהרב עובדיה יוסף. הם למדו תקופה ביחד והוא הפך למקורב לרב.
רולטה/ לקראת סוף התיכון עברו ההורים לנווה צוף. כשהגיע הזמן ללכת לישיבה גבוהה הוא התלבט "בין ישיבה שחורה ללבנה, בין טלז סטון, שם הייתה ישיבה לסרוגים שהתחרדו, ובין כרם ביבנה". הוא נעמד בטרמפיאדה והחליט שהטרמפ הראשון שיגיע יכריע היכן הוא ילמד. המכונית שעצרה נסעה לירושלים, אז הוא התחיל בטלז סטון. כעבור חצי שנה החליט לעבור לכרם ביבנה.
כרם ביבנה/ אחרי שבועיים של ציפייה קיבל אותו ראש הישיבה, הרב חיים יעקב גולדויכט, לריאיון. הוא שוחח בטלפון ביידיש עם מישהו במשך שתי דקות ואז הודיע לו שהתקבל. הרב אמר עוד, שבהמשך יסביר לו מה הם סדרי הישיבה. "זה עדיין לא קרה". הוא נקשר מאוד לראש הישיבה, "הייתי מסדר לו את המיטות בבית". הם למדו יחד בחברותא, "והוא מאוד תמך בנו וחיזק אותנו כשעוד לא זכינו לילדים".
החצי השני/ בסוף השנה החמישית של הלימודים הוא נישא לעדינה לבית ידיד, בתו של הרב אליהו ידיד. "היא מורה מוצלחת באולפנא באשדוד. מורה לתנ"ך ומחנכת כיתה י"ב".
הברכה/ אברהם אודהאל, לומד בהר המור, תפארת לומדת בכיתה ח' באולפנת טהר ביד בנימין.
שליחות/ בברכת הרב מרדכי אליהו יצא עם רעייתו לשליחות באנטוורפן, בלגיה. הוא שימש שם כראש הישיבה התיכונית, כראש האולפנה וכרב קהילת הרב עמיאל-המזרחי. "הגעתי כאברך ופתאום פגשתי את העולם הגדול".
קהילה לומדת/ "הקהילה שם מאוד מיוחדת. היא חמה ואיכותית ואני השתדלתי לעשות מה שאפשר". הוא ייסד כולל ערב ושיעורי תורה לנשים. "דיברנו על הארץ, אבל בעדינות, בצורה עקיפה". היום רוב הקהילה כבר נמצאת בארץ. "בכל שנה אני נוסע לשם להעביר שיעורים. הדור שגידלנו שונה מההורים. הנשים עם כיסוי ראש, המשפחות תורניות".
בלי משחקים/ עם השנים הוסמך לרבנות, קיבל תעודת כושר לרבנות עיר וגם השלים לימודי דיינות. הוא לימד בישיבה, וגם עמד בראשה במשך שנתיים. מסיבות שונות הרגיש לא בנוח עם התפקיד והחליט לוותר. "זו הייתה אחת ההחלטות הנכונות בחיי".
ההצעה/ הוא החליט לגשת למבחן האחרון שנותר לו בדיינות כשקיבל טלפון מישיבת רמת גן. הרב יהושע הציע שהוא ישמש יחד איתו בראשות הישיבה ברמת גן. "אמרתי שאני לא רוצה להיות ראש ישיבה. ביקשתי שיקראו לי ראש בית המדרש". איך הכיר אותו הרב יהושע? "עד היום זו חידה, לא דיברתי איתו מעולם לפני כן".
הפריחה/ זו שנתו הרביעית בישיבה ויש תחייה מחודשת, רישום של 50 בחורים לשיעור א', כולל דיינות ורבנות ו"החבר'ה איכותיים ועוצמתיים". לצד שלושה סדרי גמרא ביום יש גם חסידות והתוועדויות, "דבר לא נגרע, רק הוספנו. הגענו למקום השלם".
צורבא מרבנן/ כשחזר לארץ מאנטוורפן קבוצת בוגרי הקהילה שעלתה לארץ ביקשה ממנו שילמד אותם הלכה, "משהו לא קשה ולא קל". הוא חשב שכדאי לחבר חוברות ממוקדות על כל נושא "וכך התחיל הסיפור". מדי שבוע הגיעה הקבוצה ולמדה על קיגל וצ'ולנט, בהתמדה מעוררת השתאות. בהמשך פנה אליו אלון וולקן וביקש שיעביר את השיעור בגבעת שמואל. "הגיעו 50‑60 חבר'ה ולמדו. הם נהנו כי הלימוד ממוקד ומסודר". התחנה הבאה הייתה רעננה, "הרב אביחי קצין פתח את זה שם".
שאל את הרב/ בשלב הזה הוא הלך לרב מרדכי אליהו, ועבר איתו על רשימת הנושאים שכל יהודי צריך לדעת. "הוא נתן לי את ברכתו". הרב אליהו, שאליו הרב אלגאזי היה מאוד קרוב, אהב את המכון. "לפני שנפטר, הוא שאל אותי בכמה מקומות לומדים צורבא, אמרתי לו 87. הוא ענה 'ראש כתם פז'. המילה האחרונה ששמעתי ממנו היא 'עוד'. ה'עוד' הזה מלווה אותי כל חיי".
המכון/ מי שצעד איתו לאורך כל הדרך הוא גאל גרינוולד, יו"ר החטיבה להתיישבות, שלמד איתו בחברותא פעם בשבוע. "גאל גלגל את הרעיון והיום הוא יו"ר הנהלת המכון". אחרי ארבע או חמש שנים הרב תפס תלמיד שלו, ליאור פרישמן, שבעבר גער בו על כך שהוא פחות לומד תורה ויותר מדי עסקן. אחרי שנה הציע לו להיות מנכ"ל המכון, "והוא מוסר את נפשו בצורה הכי טובה שאפשר".
הלימוד/ שיטת צורבא בנויה כך שבתוך ארבע שנים של לימוד פעם בשבוע, אדם יקיף את כל ההלכות הנוגעות ליומיום שלו. היום לומדים צורבא ב‑1,200 מוקדים ומשתתפים בו עשרת אלפים תלמידים. הלימוד מתקיים בבתי מדרש, בקהילות, בבתי כלא ובצבא ועוד. "הוצאנו עד היום עשרת אלפים סטים של צורבא ו‑60 אלף ספרים". בימים אלה מתרגמים את ספרי הלימוד לאנגלית בתרומה פרטית ובשיתוף המזרחי העולמי, "זה הולך להיות בכל העולם, כפשוטו".
צורבא לנשים/ הרב אליהו ביקש שיפתחו גם צורבא לנשים ולילדים, "מבחינתי זו הייתה צוואה". הוא התייעץ עם הרב יעקב אריאל על ביצוע ההתאמות לנשים. "איפה שיש פלפולים השמטנו. העמקנו את הסוגיות שהן סביב נשים - הדלקת הנר, יולדת ועוד. אנחנו עובדים על נושא טהרת המשפחה יחד עם 'נשמת'". ויש לא מעט קבוצות נשים שיושבות ולומדות.
צורבא לילדים/ בעוד שבועיים גם החזון הזה יתגשם, לימוד הלכות לילדים באמצעות מקורות וגם קומיקס. "בעזרת ה' נגיע לכל עם ישראל".
אם זה לא היה המסלול/ אולי היה מתעסק במשחק, "יש לי קצת את החוש הזה", או אולי דווקא רופא. היה לו פעם חלום כזה. "אבל אני תמיד מודה לקב"ה ששם חלקנו עם יושבי בית המדרש".
יהדות התפוצות/ "צריך לדעת שבתפוצות מתמודדים עם קשיים אחרים לגמרי ממה שיש פה בארץ. לפעמים אנחנו דנים במה אמר ה'קצות', ובחוץ עם ישראל נגמר והספינה טובעת. כל מי שיכול לעשות משהו בנושא - שיעשה".
פלא פלאים/ "אני קם כל בוקר ואומר "היינו כחולמים". בדמיון הכי רחוק לא הייתי חושב ש'צורבא' יגיע לכזה היקף. אנשים מתייחסים ללימוד צורבא כאל המהפכה של הדור. מתברר שהיה צריך להנגיש את המקורות וליצור חוויה של לימוד בחבורה. כשזה קורה, אנשים לומדים".
מגרש הביתי:
בוקר טוב/ לפנות בוקר. הרבה לפנות. "יש לי סדר לימוד קבוע ואם לא סיימתי להכין את השיעור לישיבה, גם את זה אני עושה בשעות האלה". בשש בבוקר יש לו חברותא עם משה ענתבי, הספונסר של צורבא לנשים ושכן. "לומדים משניות על הסדר".
פס קול/ שיעורים של הרב עובדיה יוסף, "ההומור שלו מחייה אותי". ואם מוזיקה ממש, אז חסידית, פיוטים ובקשות. "הדיסק 'מבקשי פניך' של ישיבת רמת גן אהוב עליי ביותר".
שבת/ הרבה שבתות הם לא בבית. אבל כשהם כן, "שבת היא מנוחת הנפש". על השולחן עולות שאלות שהוא פוגש במהלך השבוע בבית הדין לממונות שעל ידי ישיבת רמת גן. "הילדים שואלים אותי בכל שבוע מה היה בבית הדין ואנחנו דנים על זה במשך שעות".
אוכל/ המאכלים הטורקיים. במיוחד הבורקס, 'טורקי בויוס', שסביבו יש עניין שלם. "עד היום אמי מכינה ושולחת לנו".
פנאי/ אוהב לגנן בגינה של הבית. וכשמגיע בין הזמנים "אנחנו מטיילים. זה דבר עקרוני אצלנו".
אחזקת הבית/ "לא נעים לי להגיד, אני לא עוזר הרבה. זורק את הזבל, אולי שוטף קצת. יש לי אשת חיל".
דמות מופת/ שניים. הרב מרדכי אליהו, שעמו זכה ללמוד בחברותא מדי שבוע, "הגדלות בתורה, אהבת ישראל, המידות התרומיות והאצילות שלו מקרינים עליי". וגם "ראש הישיבה", כלומר הרב גולדוויכט, "בן אדם בעל חזון, ראייה וחוכמה. אדם עוצמתי".
כשתהיה גדול/ "אני רוצה לעשות רצון ה' באמת. ונזכה שהצורבא תתפשט מסוף העולם ועד סופו שתרבה דעת ה'". מרגש אותו שחזון הנביאים מתגשם לנגד עיניו: "הנה ימים באים... והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'".
לתגובות: ofralax@gmail.com