רשת רגבים מבית עמותת רוח הגולן משלבת עבודת אדמה עם לימודי חול וקודש.
"בשדה, החקלאים סומכים עלינו ועל ההספקים שלנו, אנחנו אחראים על עצמנו, וכל הדברים הללו בונים אותך כאדם ומלמדים אותך להתמודד עם אתגרים", מספר עמינדב גרבובסקי, הלומד באחד ממוסדות הרשת.
"במשך שנים רבות, מכיתה א' ועד כיתה ח', לא אהבתי לקום לבית ספר, ואז הגעתי לכאן ופתאום משהו השתנה בי. איזשהו תהליך הדרגתי שהוביל לזה שהתחלתי לקום מרצון מדי בוקר, לפעמים אפילו לפני התפילה, וזה בגלל שיש כאן שילוב של משהו שאני אוהב לעשות", מספר עמינדב בן ה-18 תלמיד כיתה י"ב בישיבת רגבים בגולן.
הישיבה המשתייכת לרשת רגבים מבית עמותת רוח הגולן - אחת מחמש שלוחות של רשת החינוך רגבים הכוללת בנוסף את ישיבות רגבים בנגב, רגבים בעמק ורגבים בנימין, ובנוסף אליהם את אולפנת רגבים בגולן לבנות.
"תמיד אהבתי לעבוד, וכאן זה התחבר לי, גם בידיים וגם בנשמה. עכשיו, אני כבר מבין שגם אם אני לא אוהב מאוד לשבת בכיתה וללמוד, אני עדיין אעשה את זה כי זה חשוב לעתיד שלי ולכן אני אשקיע כדי לסיים בהצלחה את הבגרות", אומר גרבובסקי.
לדבריו, "אלו תובנות שנבנו במשך השנים האחרונות, שנים שבהן אני נבניתי. בשדה החקלאים סומכים עלינו ועל ההספקים שלנו, אין מי שיעיר אותנו, אנחנו אחראים על עצמנו, וכל הדברים הללו בונים אותך כאדם ומלמדים אותך להתמודד עם אתגרים. בכלל, כשאתה עובד בכרם ואתה רואה את כל התהליך, מהזמירה לבציר, אתה לומד הרבה על תהליכים בחיים ולומד גם הרבה על עצמך".
דברים דומים, אך מזווית אחרת, אומרת גם אמו של עמינדב, צביה: "גיל ההתבגרות מתאפיין באנרגיות עוצמות וגילוי עצמי של האדם. באופן טבעי בני הנוער מחפשים דרכים לברר ולפרוק את הכוחות המתגלים בהם. כהורים תמיד האמנו שחשוב בשלב זה לנתב אותם לעשייה חיובית; כשנער עסוק במשך היום בדברים שמעניינים אותו וגורמים לו להרגיש משמעותי מוערך ונצרך, פחותים הסיכויים שיחפש פורקן במקומות מפוקפקים".
"כשעמינדב סיים כיתה ח' חיפשנו מקום שיעזור לו להתבגר בסביבה בריאה, מקום שמשלב עשייה לצד פיתוח הרוחניות והאישיות של הילד. לאחר חיפושים רבים הגענו לתוכנית רגבים ולאחר הגיבוש בישיבה והבנת התוכנית הלימודית שמשלבת הרבה עבודת אדמה ולקיחת אחריות, לצד לימודי קודש וחול, הרגשנו שהגענו למקום הנכון. עמינדב התלהב ורצה להתחיל ולשמחתנו הוא אכן התקבל", מספרת האם.
לדברי צביה, השידוך עם עבודת אדמת א"י היה מוצלח מהרגע הראשון: "יש משהו מיוחד בחקלאות ובאופן שהיא מאפשרת את ההתפתחות של האדם. החקלאות בונה קומות בנפש, המגע עם האדמה והשורשיות מובילים לצמיחה של האישיות. נער בגיל ההתבגרות הנמצא במשך ארבע שנים בשטח ועובד בחריצות בהתנדבות מלאה, ומונע מתוך דחף של שליחות ואחריות, מתבגר באופן שונה. הוא לומד בין השאר שעשייה חברתית הינה בסיס לעצם היותנו חלק ממשהו גדול, ושנתינה היא גם הרבה קבלה. זה החיבור הכי פשוט וחזק לארץ לתורה ולעם".
החזרה לעבודת אדמה עברית מתחילה מהנוער, יותר ויותר בנים ובנות נורמטיביים מהמגזר הדתי לאומי בוחרים להתחיל ולעבוד במשקים, כרמים, שדות ומטעים. כבר מכיתה ט', כחלק מהחיבור לאדמה ומתוך רצון לבחור בתכנית לימודים מגוונת אשר מוציאה את האדם מהכיתה, ולצד לימודי קודש וחול, מעניקה אפשרות לעשייה והתקדמות באמצעות עבודת אדמת א"י.
"הבנות שהגיעו לכאן החליטו לעשות משהו ערכי לצד הלימודים הקונבנציונליים של קודש וחול", מספרת מנהלת אולפנת רגבים, לאה קליינשפיז, בה לומדות כ-80 בנות בכיתות ט'-י"ב מכל רחבי הארץ, המבלות את חצי היום הראשון, בין 07:30-12:00, בעבודת חקלאות במטעים של חקלאי הגולן, מצפון הגולן ועד דרום הגולן.
"יש כאן בנות שלא פחדו לבחור במערכת אינטנסיבית של מחויבות, עמל והתמדה, בנות נורמטיביות מכל הארץ שפשוט בחרו לעבוד קשה ובעשייה ערכית כדי לעבוד את אדמת א"י ולהתחבר אליה, וגם לעצמן".
רשימות ההמתנה והביקוש להצטרף לאולפנת רגבים הולכת וגדלה. עבור קליינשפיז הסיבה ברורה: "לצערי אנחנו יכולות לקלוט רק כחמישית מהבנות שפונות אלינו בגלל הביקוש הגבוה. אין עוד מוסד שעושה את מה שאנחנו עושים באופן שכזה, ויותר ויותר בנות רוצות לקחת חלק בתכנית המיוחדת שלנו".
לדברי המנהלת הביקוש הוא בגלל התאמת התכנית לדור הנוכחי: "הנוער של היום צמא לעשייה ערכית ולקחת חלק פעיל במפעל המדהים של מדינת ישראל, וכאן אפשר לעשות את זה לצד קבלת תעודת בגרות במגוון הציונים. יש כאן בנות מצטיינות ויש כאלה שפחות, זה תלוי בהן, הן מקבלות את העזרים שיכולים לסייע להם להצטיין במה שרק ירצו. כולן מבינות שלא צריך לשבת בכיתה ארבע שנים כדי להוציא תעודת בגרות, ואפשר לעשות עוד הרבה דברים בזמן ולצד הלימודים בכיתה. אני מאמינה באמונה שלמה שכאשר יש עשייה ערכית הצעירות צומחות וגדלות".
קליינשפיז המתגוררת במושב קשת מכירה היטב את החקלאים ברמה ומציינת לטובה את ההערכה של החקלאים לעבודתן החקלאית המקצועית של הבנות, ואליה מצטרף גם משה עופר (41), מנהל ישיבת רגבים שבגולן, המתגורר ברמת מגשימים: "החקלאים צמאים לעבודה עברית איכותית והנוער שלומד כאן מביא עמו אחריות, מקצועיות והתמדה. הם יודעים שיש על מי לסמוך".
עופר עומד בראש הישיבה שמפעילה בגולן זו השנה החמישית את תכנית הלימודים, ושני המחזורים הראשונים שסיימו מחזיקים בשיא מדהים של 100% הצלחה בהוצאת תעודת בגרות: "תעודת בגרות היא לא העיקר, אבל ברור שאנחנו מעניקים לבני הנוער את מלוא התנאים להצליח בלימודים. הבגרות היא משימה אפשרית לכל נער, החבר'ה שלנו הם חברה נורמטיביים, לחלק יש יכולות לימודיות גבוהות וחלק עם יכולות פחותות, כמו בכל מקום, אבל בסוף עם הכוונה מקצועית נכונה כל אחד יכול להוציא בגרות. ברור שכשאתה עסוק בעבודת אדמת א"י הלימודים הרגילים לפעמים פחות מושכים את בני הנוער, אבל דרך עבודת האדמה ובניין האישיות והבגרות הם מבינים שזה חשוב לעתיד שלהם אז הם משקיעים בלימודים".
עופר מציין גם הוא את הביקוש ההולך וגדל של התמהיל המיוחד של עבודה חקלאית מאומצת לצד לימוד תורה והכנה מקצועית לבגרות: "אנחנו רואים עלייה בביקוש גם אצלנו וגם בשלוחות אחרות של 'רגבים'. יש משהו מאוד בריא בשילוב בין יציאה לעבודה ולטבע, שהינה צעד אקטיבי ודינמי שמייצר תנועה, ומונע פסיביות, לבין לימוד קונבנציונלי. הנוער מתחיל את היום בחיבור לאדמה וזה משפיע לטובה גם על חלקים אחרים של היום ורואים את זה לא רק בהצלחה בלימודים, אלא גם בבית המדרש, ברצון ללמוד תורה ולהתעניין במקצועות הקודש".
למי התוכנית הזאת מתאימה?
"התוכנית מתאימה לכל מי שבאמת רוצה אותה- לילדים ובני נוער מכל הארץ. הייחוד שלנו הוא זה שאנחנו בונים את הרצון של התלמיד עצמו. בתוכנית דוגמת 'רגבים' הנער צריך לרצות וזו נקודת המפתח הבסיסית ביותר, כי בסוף הנער צריך לקום בכל בוקר בשעה 05:30. צריכה גם להיות בגרות מינימלית, הם אמנם בני 14-15 אבל אנחנו מסתכלים עליהם לא כילדים, אלא כצעירים בעלי אישיות אשר באים להתפתח אצלנו. כמובן שיש צורך גם ביכולות למידה בסיסיות. מי שיגיע בגלל הרוח, שרוצה להתחבר למשהו שגדול ממנו, להירתם לעבודת אדמת א"י, ימצא אצלנו בית חם ובעיקר ימצא את עצמו, את הרצון שלו, את היכולת שלו להיות חלק ממשהו גדול. אמנם יש אצלנו מאמץ, שחיקה ועייפות לפעמים, אבל יש סיפוק ענק, חיוך, שמחה, בריאות, חיבור לעולם הטבע ולחברים, ללא מסכים ומסיחים".
אח נוסף לבית משפחת גרבובסקי, דוד, החליט ללכת לישיבת רגבים בגולן, והוא לומד כעת בכיתה ט'. "המלצתי לו בחום להגיע לכאן, אני חושב שהמקום לא רק הכי התאים לי, הוא מתאים להרבה חבר'ה אחרים", אומר עמינדב.
בעז, אח נוסף, הנמצא בכיתה ח', צפוי ללכת בקרוב לגיבוש בישיבה, וייתכן שגם הוא ילמד בה בשנה הבאה. "התהליך שעמינדב עבר הוא התגשמות החלום הטוב ביותר שיכולנו לבקש", מסכמת צביה. "רצינו שהוא יעסוק בעשייה פיזית חיובית ושיתקדם במישור הערכי, החינוכי והלימודי ינתב נכון את האנרגיות של גיל ההתבגרות ויצמח להיות שלם עם עצמו. הוא הגיע לרגבים צעיר וב"ה כעת הוא נער בוגר ואחראי שיודע מה הוא רוצה ועסוק בעשייה חיובית וברור פנימי מתמיד, ניתן לומר שהוא מגשים את עצמו יחד עם הצוות מדהים של ישיבת רגבים ובאמצעות רגבי אדמת הארץ האהובה שלנו".
רשת רגבים מבית עמותת רוח הגולן פועלת לחיבור הנוער לאדמה ולעבודת האדמה תוך דגש על פיתוח אחריות בתחומי החיים ובניין האישיות מתוך עמל בעבודת המידות, בעבודת האדמה ובלימודים. הרשת החינוכית כוללת חמש שלוחות: רגבים בנגב, רגבים בגולן, רגבים בעמק ורגבים בנימין המיועדות לבנים, ובנוסף אליהם את אולפנת רגבים בגולן לבנות.
רגבים מיועדת לתלמידים בכיתות ט'-י"ב ומשלבת עבודה חקלאית, לימודי קודש, תעודת בגרות מלאה ופעילות חברתית במסגרת פנימייה מלאה. תלמידי הרשת עובדים לאורך השנה בחקלאות, כשעיקר העבודות מתבצעות בחממות, בשדות ובמטעים הנמצאים באזורי ההתיישבות בהם ממוקמים המוסדות, כאשר לאורך השנה קיימת סולידריות ומחויבות גדולה בין החקלאים והתלמידים.
גבריאל חמו, מנכ"ל עמותת רוח הגולן מסכם ומציין כי "אנחנו מגדלים דור מצוין של אנשים שלוקחים אחריות על עצמם ועל הקהילה שסביבם מתוך רצון להשפיע ולתרום בעתיד בחברה הישראלית על כלל רבדיה".