פיגוע הדקירה השביעי מאז תחילת 2019 פתח את השבוע החולף. בשבעת פיגועי הדקירה שאירעו עד כה נרצחו שלושה ישראלים, ומלבדם היו ניסיונות נוספים שסוכלו בטרם יצאו אל הפועל. כל זה כאשר ברקע מתקיימות ההתפרעויות סביב מתחם שער הרחמים בהר הבית, ובעזה נערכות הפגנות אזרחיות נגד חמאס. הסמיכות לבחירות, תקופת החגים והמאבק בהר הבית בשבועות האחרונים מגבירים את החשש שאנחנו בפתחה של הסלמה.
גם בצה"ל מודים שמדובר בתקופה נפיצה במיוחד, אך מדגישים שהחודש האחרון היה יחסית שקט לעומת חודשים קודמים. זאת למרות שהשבוע שקדם לפיגוע שאירע ביום ראשון היה רצוף אירועים, כמו ניסיון דקירת חיילים בקריית ארבע, ירי לעבר אריאל ופיגוע דריסה סמוך לכפר נעמה. עוד אומרים גורמים בצה"ל כי כל הסמלים הערבים, כמו הר הבית, האסירים בבתי הכלא והמצב בעזה משמשים חלק מקמפיין סכנה שפועל בקרב האוכלוסייה, מה שמעמיד את המצב הביטחוני במצב נפיצות. עם זאת, אומרים בצה"ל, לא בכל פעם קמפיין כזה אכן מוביל להסלמה במצב. הם מציגים את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים כדוגמה לאירוע שלא הוביל להסלמה, לעומת המגנומטרים בהר הבית שהציתו את השטח. מכל מקום, אומרים גורמים שונים בצבא, רמת החיכוך עם האוכלוסייה מתגברת כל הזמן.
"המוטיבציה לבצע פיגועים קיימת כל הזמן", אומר יו"ר מפלגת מגן תא"ל (במיל') גל הירש. "כל מי שמכיר את מה שקורה כל לילה רואה שמתחת לפני השטח יש כל הזמן פעילות טרור, ופעילות הסיכול של צה"ל מתרחשת כל הזמן".
אז למה דווקא עכשיו יש לטרור רצף של הצלחות?
"המחבלים שכללו את השיטות שלהם ואת רמת הביצוע. הם שכללו את מהירות הפעולות ליד חיילים בטרמפיאדות הומות אדם והיעלמות לאחר הפגיעה בחסות האנשים שמסביב, וזה הופך אותם להרבה יותר קטלניים. כל פיגוע כזה מהווה השראה לבאים בתור, וגם אם אין פה יד מכוונת לכל חוליית מחבלים - הם לומדים אחד מהשני".
"היד המכוונת" נתונה במחלוקת בין גורמי הביטחון השונים. בשעות שלאחר הפיגוע גם חמאס וגם הפת"ח שייכו אליהן את המחבל, עמר אבו לילא, אך השב"כ מצידו הודיע שאין קשר ברור לארגון כלשהו. עם זאת, תמונות של המחבל ופרופיל הפייסבוק האישי שלו מראים שהוא משתייך לפת"ח ברמה כזו או אחרת.
יש אפשרות להגיע לרמת ביצוע כזו של פיגועים בלי להשתייך לארגון טרור?
"בעבר, כשלא היו אמצעי תקשורת שמשדרים כמעט און ליין את מה שמתרחש, כולל ממצלמות אבטחה וקבוצות שנמצאות בשטח, לכל הרשתות החברתיות כמו ווטסאפ ופייסבוק – אכן היה צריך שרשרת פיקוד בשביל ללמוד איך לבצע פיגוע. היה צריך מישהו שיעביר למחבלים את הידע. היום מספיק רכיב המוטיבציה בשביל לבצע פיגוע, כי את הטכניקה הנוראית הם ילמדו מהרשת".
"חיילים הם בני אדם"
הפיגוע עצמו עדיין נחקר, אך ממה שידוע עולה התמונה הבאה: המחבל יצא מחנות הסמוכה לצומת אריאל, והתקרב לכיוון החיילים שבצומת. בשלב מסוים הוא התנפל על סמ"ר גל קיידאן הי"ד, דקר אותו, חטף את נשקו וירה בו למוות. לאחר מכן החל המחבל לברוח לכיוון הכיכר שבצומת, שם הוא החל בירי לכיוון רכבים, שבמהלכו נפגע הרב אחיעד אטינגר הי"ד שמת מפצעיו ביום שני. מפקד הכוח שהיה בצד השני של הכביש הצליח לבצע ירי לכיוון המחבל, וככל הנראה הוא נפצע בכתפו. אבו לילא הצליח לברוח ברכב שאותו הוא גנב במקום ונסע לצומת גיתי אבישר, מרחק של קילומטר בלבד מצומת אריאל. שם, בעודו נוסע, הוא ירה על החיילים במקום. מהירי הזה נפגע החייל אלכס דבורסקי. שני האירועים התרחשו בטווח של דקות ספורות, ובצה"ל עדיין לא יודעים לומר בשלב זה האם הידיעות על הפיגוע באריאל הספיקו להגיע אל החיילים בצומת גיתי אבישר.
קולות בצה"ל בימים האחרונים טוענים שהחיילים בזירה, שמשתייכים לחיל התותחנים, לא היו מיומנים בסוג הפעילות הנדרשת ביהודה ושומרון, ורק שבוע לפני שנכנסו לקו הם עברו הכשרה קצרה. "אני לא יודע אם נכון לתלות את הפיגוע בכך שמדובר היה בחיילי תותחנים, שלא מתאמנים ביומיום לדרישות הלחימה ביו"ש", אומר אל"מ (במיל') אלי בן מאיר, לשעבר ראש חטיבת המחקר בחיל המודיעין. "התותחנים כן מתאמנים לבט"ש (ביטחון שוטף - א"מ), גם אם פחות מחיילי חי"ר, וצריך לזכור שבפיגועים הקודמים מי שנפגעו היו חיילי כפיר, שכל האימונים והפעילות היומיומית שלהם מתמקדים בלוחמה מסוג זה".
אז על מה כן היית מצביע?
"יש פה עניין של יכולות אישיות ותפקוד הכוח, אבל הסיפור האמיתי הוא העובדה שהחיילים שנמצאים כל כך הרבה שעות במקומות האלה הם בני אדם, והם מאבדים ריכוז מפעם לפעם. את המצבים הללו מנצלים המחבלים בשביל לבצע פיגוע. חוסר תשומת הלב תמיד יהיה, והשאלה היא תוך כמה זמן הכוח מתעשת ומגיב לאירוע. במקרה שלנו הייתה תגובה והתעשתות מהירה, אלא שהיא פשוט לא הספיקה".
שוב במרדף
על אף האמירות של צה"ל שאין הסלמה חריגה בעת האחרונה, במועצה האזורית שומרון מפנים את האצבע המאשימה לתפיסה הביטחונית, כלשונם, ולהחלטות הדרג המדיני שמתעלם משורת הפיגועים האחרונים.
"נראה שמישהו במשרד הביטחון חושב שהגענו לשלום האוטופי", אומר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון. "ממשיכים לצמצם את הכוחות בשטח, לא מעבירים כספים להשלמת פערים למרכיבי ביטחון, ומספר הפיגועים הולך ועולה. זה לא הגיוני שיש עוד ועוד פיגועים, ואף אחד לא מסיק את המסקנות הבסיסיות ביותר שפשוט צריך עוד כוחות בגזרה. כל פעם אנחנו מקבלים הבטחות על תגובה חזקה, ובשטח אני צריך כל פעם ללכת למשפחה שכולה חדשה".
ממה זה נובע? הרי צה"ל כן פועל בשטח ומבצע מעצרים מדי לילה.
"יש תפיסה בממשלה שלנו שצריך להכיל את הטרור של הרשות הפלשתינית במקום להילחם בו בכל הכוח. צריך להחזיר את ההרתעה, להורות לצה"ל לצאת לפעולות תגמול אמיתיות נגד הרשות הפלשתינית, שהיא המממנת והמסיתה. לייצר צעדים התיישבותיים מהדהדים שיורידו להם את המוטיבציה. אבל לא עושים כלום, וזה מעלה את רף התסכול בקרב תושבי יהודה ושומרון".
בצה"ל מודעים לטענות, אך טוענים שמדי לילה נעשית פעילות ענפה שמשיגה תוצאות ומסכלת פיגועים כל העת. עוד מדגישים בצה"ל כי פרט למאמצים לתפוס את המחבל, הכוחות בשטח מתמקדים במניעת הפיגוע הבא. "בוודאי שהצבא מודע לכך שיש מציאות נפיצה, ובוודאי שהוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לנסות לאתר ולסכל כל פיגוע", אומר בן מאיר. "אבל צריך לדעת שאין מאה אחוזי הצלחה אף פעם. זה כואב, אבל זאת המציאות. בנוסף לזה, צריך לדעת שכאשר המפגע לא קשור בצורה מובהקת לתשתית טרור ואין לו עבר ברור, הרבה יותר קשה לאתר אותו. אירוע שהוא סוג של מפגע בודד הרבה יותר קשה לעצור מראש, ולכן צריך להתמקד במהירות התגובה וההתעשתות של הכוחות בשטח".
אחת השאלות שמטרידות את צה"ל היא כיצד שוב ושוב מחבלים חומקים מזירות פיגוע, על אף החיילים שנמצאים בזירה. העובדה ששוב נדרש מרדף אחרי מחבל מדירה שינה מאנשי מערכת הביטחון, אך לשאלת הבסיס אין עדיין תשובה. גורמים שונים, כולל במערכת הפוליטית, נוטים להאשים את אפקט אלאור אזריה והמשפטיזציה בצבא, כולל בפיגוע השבוע. אך לכל הפחות הפעם אין קשר בין הדברים, שכן החיילים הגיבו, אלא שלא הצליחו לעצור את המחבל.
"כל פעם שמחבל בורח והאירוע לא נגמר במחבל הרוג זאת תוצאה רעה", אומר גל הירש. "אנחנו צריכים לשאוף לכך שלא ניאלץ לבצע מרדפים אחרי מחבלים, וזה נושא שצריך לעבוד עליו באימונים ממוקדים. זאת תורת לחימה שלמה שכוללת התמקצעות מוחלטת בקרב מגע ודברים מסוג זה, כי זאת לחימה שונה. צריך לשאוף לנצח כל היתקלות כזאת, וניצחון זה מחבל מת. אסור לשכוח שברוב המקרים זה אכן מה שקורה, אבל צריך תמיד להמשיך ולשכלל. פרט לכך אנחנו צריכים לתת גיבוי ללוחמים, לעמוד מאחוריהם ולא להשתמש באסונות כאלה לצרכים פוליטיים ציניים של בחירות. אני דורש מכל פוליטיקאי, כולל מעצמי כיו"ר מפלגת מגן, לא לרדת לרמות מבישות כאלה. לצערי זה לא קרה הפעם".
