הזמר חנוך אלבלק, שהיה חבר בלהקת הגבעטרון הלך לעולמו בגיל 84. אלבלק, חבר קיבוץ בית השיטה, ידוע בביצועו לשיר "ונתנה תוקף" שהלחין יאיר רוזנבלום לזכר 11 בני הקיבוץ שנפלו במלחמת יום הכיפורים. עובד נור, ראש המועצה אזורית הגלבוע הביע צער על מותו של אלבלק, "וקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע. ראשו של הגלבוע מורכן בצער, ואנו נפרדים מאיש הזמר העברי, שביטא בצורה מבריקה את רוח העמק. מעשיו, סיפור חיו, אישיותו, ושירתו הם סיפור תולדות הישוב בארץ, ולאורכו משובצים ערכי ההתיישבות, המשפחה, העבודה, המורשת ובתוך כל זה- מקום של כבוד רב לרוח. רוח הגלבוע". "נדם קולו של בעל קול הטנור הייחודי שהפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. אלפי מילים כבר נכתבו אודות השיר 'ונתנה תוקף', כיצד ובאילו נסיבות נוצר. אולם, מעל הכול מרחף כאמת בלתי ניתנת לערעור- קולו הייחודי שנותן לשיר את עצמתו ויופיו. קולו מחבר בצורה מופלאה בין הישן לחדש, והופך את השיר, התפילה, הפיוט הזה כגשר המקשר בין המורשת היהודית וההווה הישראלי. יהיה זכרו ברוך ומורשתו חקוקה בדברי ימי ההתיישבות". הרב אמנון בזק כתב בחשבון הפייסבוק שלו, "זכה חנוך אלבלק, שהלך היום לעולמו, למה שזכו רק מעטים מבעלי התפילה והחזנים בכל הדורות. קולו המרטיט בשירת 'ונתנה תוקף' בלחנו המופלא של יאיר רוזנבלום, נגע בלבבות רבים כל כך, וחיבר קצוות רחוקים – חילונים ודתיים, מזרח ומערב, ישן וחדש". "אלבלק, הנער הירושלמי שגדל בחינוך מסורתי והפך עם השנים לקיבוצניק חבר הגבעטרון, הצליח בקולו המיוחד לגשר בין מסעות הצלב בימי הביניים למלחמות ישראל בעת החדשה, לחבר בין תחושת הדין ביום הכיפורים לבין חברי קיבוץ חילוניים, ולהעניק השראה למתפללים אינספור בבתי כנסת רבים לתפילה מרגשת ומיוחדת זו. קולו ימשיך להדהד, במיוחד בימים הנוראים, עוד שנים רבות", הוסיף הרב בזק. לפני ארבע שנים, הגיע לקיבוץ הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לקראת הימים הנוראים. במהלך הביקור הוא פגש באלבלק ז"ל ושר יחד איתו את השיר. אנשי ארגון "איילת השחר" בראשות הרב שלמה רענן שיזמו את ביקורו של הרב לאו בבית השיטה, תיעדו את המפגש יוצא הדופן בין הרב לבין הקיבוצניק, כשברקע עומדת לה מקהלה ספונטנית של הנוכחים. צפו בביצוע מוקדם יותר של השיר על ידי אלבלק ז"ל: לאחר ילדות סוערות בי-ם, בתקופת מלחמת השחרור, במהלכה אף איבד את אחיו בקרבות שיח' ג'ראח, הגיע אלבלק לקיבוץ בית השיטה, בהיותו נער בן 15, והצטרף לקבוצת “אלון”, המחזור הראשון של בית הספר המקומי. ב-1953 התגייס חנוך לצנחנים, ושירת כמדריך צניחה וצנחן חופשי בתל נוף שנים רבות. לאחר שחרורו מהצבא נישא לשולה ונולדו חמשת ילדיו- אורלי, מירב, צליל, שאול ומיכל, כולם אוהבי שירה וזמר, וקולם הערב והמיוחד של חנוך וגם של שולה נוכח כבר למעלה מ-60 שנה בכל מסיבה ואירוע בבית השיטה, ואף מעבר לים, תחילה במסגרת להקת האש-קולית, ומאוחר יותר בחבורת הזמר של המדינה- הגבעטרון, זוכי פרס ישראל (בשנת 2007). בראיון לאתר בית השיטה, סיפר אלבלק כיצד החל לעסוק בשירה: "התחלתי לשיר בגיל 7 במקהלת הילדים של בית הכנסת בירושלים. בערבי שבת תמיד חגגנו כמשפחה ושרנו מזמורים של שבת ולא פעם היו ילדי השכנים מצטרפים אלינו. כאשר הצטרפתי למקהלת הילדים של בית הכנסת התגלה קולי, והייתי סוליסט מאד מקובל על כולם. הייתה גם תוכנית רדיו קבועה ביום שלישי שבה שרתי עם המקהלה כסולן ונהנתי מכך מאוד. תמיד כשחזרתי הביתה אנשי השכונה חיכו לי כדי לספר ששמעו את התוכנית ברדיו". על אף שנים רבות כזמר, נדמה כי קולו המרטיט של אלבלק, נודע בכל הארץ, מאז הביצוע המצמרר של תפילת "ונתנה תוקף", תפילתו של רבי אמנון ממגנצא, בעיבודו של יאיר רוזנבלום. השיר עובד ליום הזיכרון לחללי בית השיטה, על נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, ששינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ, וגם בתנועה הקיבוצית כולה- ליום הזה, שהפך ליום זיכרון מחובר ליום הדין של כלל העם היהודי. בשל הרקע ליצירת הלחן החדש וזהות יוצרו- אח שכול, קיבוצניק ממשפחה מסורתית, וקולו המצמרר, נתפס הביצוע כסמל לאפשרות חדשה של שילוב המסורת היהודית בתרבות הישראלית. "ונתנה תוקף", בלחן זה ובביצוע של חנוך אלבלק, מושמע תדירות בתקופה של ראש השנה ויום כיפור, והלחן אף אומץ על ידי חזנים בבתי כנסת רבים. בעשור האחרון, מאז שנחלש וחלה אלבלק, הפיוט 'ונתנה תוקף', אינו מופיע יותר ברפרטואר של הגבעטרון על אף הביקוש הרב להשמעתו.
