היישוב היהודי בחברון דורש מראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר לידיים יהודיות את ה"שוק" בעיר האבות, ולאפשר בנייה במקום.
במקביל, הרשות הפלסטינית מעודדת את ראש עיריית חברון הערבית, תייסיר אבו סנינה, להגביר את הבנייה סביב היישוב היהודי ולא לאפשר לו לצמוח.
בשיתוף עם עירית חברון הערבית הוקמה "הועדה לפיתוח חברון" שמטרתה המוצהרת היא בניה ופיתוח מאסיביים, בעיקר סביב הישוב היהודי בחברון על מנת לצמצם את יכולת ההתפתחות שלו.
הועדה לפיתוח חברון משקיעה סכומי עתק בבניה ערבית בחברון, וכן מתגמלת משפחות ערביות שמוכנות לגור באזור הישוב היהודי, תוך שהן זוכות זוכות לפטור מתשלומי מים, חשמל, ושכר לימוד.
נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון, מספר לערוץ 7 שהרשות הפלסטינית אינה פועלת לבד, אלא מקבלת רוח גבית ותקציבית ממדינות אירופיות.
"יש פה פעילות אדירה של מדינות וקרנות אירופיות, קרנות ערביות ואחרות, על מנת לרכז כמה שיותר ערבים במעגל צפוף סביב היישוב היהודי בחברון. לאחרונה נבנה כאן בית ספר במימון שוודי, ממש מול הבתים שלנו. זה בית ספר שלא נחוץ כאן. יש עוד ועוד פעילות שנועדה לייצר טבעת הדוקה של נוכחות אוכלוסייה ערבית שחלקה עוין, סביב היישוב היהודי בחברון", אומר ארנון.
"פה ושם מנסים לבלום, ללא הרבה הצלחה, בנייה של ערבים בצמידות לבתי היהודים. התמונה היא מורכבת. יש פעילות ערבית בלתי פוסקת במימון גרמני, צרפתי, ספרדי, שוודי, נורבגי ועוד מדינות שעוסקות ככל שאפשר בקידום ופיתוח היישוב ערבי בצמידות לבתי היישוב היהודי ושכונת אברהם אבינו".
הוא מוסיף כי אין שום פיקוח על הבנייה הפלסטינית. ''הפעילות שלהם נעשית ללא הגבלה. הממשלה לא מגבילה את הערבים בשום אופן. הם בונים ללא שום הפרעה, ללא שום הגבלה, בלי צורך ברישיון, בעוד בצד היהודי יש הגבלות קשות ביותר. הבית היהודי האחרון נבנה בחברון בשנת 2005. בשנה שעברה ניתן אישור עקרוני לבנות עוד כ-30 יחידות דיור ליהודים אבל זה תהליך ארוך. כל צעד יהודי כאן נתקל בקשיים".
"גם רכישות שמנהלת כאן עמותת 'הרחיבי' נתקלות בקשיים גדולים מאוד שמציבה המערכת הישראלית נגד גידול, התחדשות וחיזוק היישוב היהודי בחברון. זו תופעה חמורה וקשה שאני מצביע עליה וכולנו רוצים לקוות שהדברים ישתנו. יש את הסכם חברון שנחתם ב-1996, שבו היישוב היהודי בחברון מוכר בהסכם בינלאומי כיישוב בעל נוכחות וזכויות גידול טבעיות. אנחנו מצפים ממשלת ישראל שתעמוד בשער ותביע דעה והתחייבויות לקיום מעשי של הסעיפים בהסכם חברון שמאפשרים את פיתוח וקידום היישוב היהודי. זה קיים בהסכם, רק צריך ליישם זאת", אומר ארנון.
ארנון מסביר מדוע עד כה לא נמסר השוק לידי היישוב היהודי, למרות שהוא נמצא בתחומו. "לכאורה אין כאן בעיה. זו אדמה בבעלות יהודית שנרכשה לפני למעלה מ-200 שנים על ידי הקהילה היהודית העתיקה בחברון והועברה על ידי באי כוח הקהילה לידי מחדשי היישוב היהודי בחברון. שנית, השטח עומד ריק מזה עשרות שנים ומצפה לגאולתו. שלישית, היישוב היהודי בחברון מצוי במצוקת דיור קשה ואנחנו זקוקים לכל מ"ר".
"מכל הסיבות הללו, היה צפוי שהמקום הזה פשוט יאושר לבנייה. הוא גם בתוך שכונת אברהם אבינו הקיימת, כך שאין גם תפיסת שטח נוספת, למי שחושש מכך. המשפטנים מצאו עילה, מוזרה למדי, כדי למנוע את הבנייה היהודית והיא העובדה שאחרי פרעות תרפ"ט כשהמקום נחרב ונהרס ואחרי שהשטח נכבש בידי הירדנים, שלטונות ירדן השכירו מבנים שם לעיריית חברון שהשכירה אותם לסוחרים שהפעילו את השוק. הירדנים כבר מזמן לא פה, הסוחרים הללו רובם אינם בחיים, אבל המשפטנים מצאו עילה ואמרו שהשכירות נחשבת כ'דיירות מוגנת'. אז למרות שאין אף אחד, השכירות המוגנת הזו נותרה בעינה ללא שום בסיס או הצדקה", מוסיף ארנון.
לפני כשנה חשבו ביישוב היהודי שנמצא פתרון. "התבשרנו שהפתרון המשפטי הוא שהחנויות יישארו במקומן ואנחנו נבנה מעליהן. בכך אין בעיה, כי גם לשיטת מי שטוען שיש 'דיירות מוגנת', אז החנויות יישארו במקומן. כל מה שנותר הוא לתת הוראה מדינית ליישם את הפתרון הזה ואנחנו מייחלים לכך".
ארנון מביע ציפיה שראש הממשלה, שעתיד לבקר בחברון בשבוע הבא ולהשתתף באזכרה במלאת 90 שנים לפרעות תרפ"ט, יביא עימו בשורה גם בנושא הזה.
"ראש הממשלה איננו מקדם את זה ואנחנו מצפים שהוא יקדם את זה ויאפשר ליישוב היהודי בחברון להתרחב - ולו באופן מינימלי. הוא מגיע לחברון לטקס לציון 90 שנים לפרעות תרפ"ט וזה לכשעצמו חשוב. אני מאמין שהוא יביע כאן מחוייבות לאחיזה הנצחית של עם ישראל בחברון. זה לא קשור לעובדה שאנחנו מצפים ומקווים שתצא הוראה מלשכתו ליישם ולקדם את הפתרון שהמשפטנים הגו והיועץ המשפטי אישר וכל שנותר הוא היישום", הוא מסכם.