"כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל", את האמירה המפורסמת הזאת נהוג לצטט בשם רבי נחמן מברסלב זצ"ל, ומתברר שגם 209 שנים לאחר מותו, מסעו של אחד מגדולי המנהיגים הרוחניים בהיסטוריה היהודית לארץ הקודש נמשך.

קבר רבי נחמן מברסלב, שנמצא באומן שבאוקראינה, הופך בימי החגים ובפרט בראש השנה למוקד עלייה לרגל. בשנה שעברה הגיעו לאומן כ-45 אלף יהודים לימי ראש השנה. על פי הנתונים מרביתם ישראלים ורק מקצתם חסידי ברסלב. בעשור האחרון הפכה העלייה המונית לשיגעון שסוחף אחריו גם מסורתיים, חילונים ודתיים לאומיים רבים. בראש השנה הקרוב צפויים על פי חלק מההערכות להגיע למקום כ-60 אלף יהודים. אך לצד הרכבת האווירית שהולכת ומתארכת מדי שנה, יש מי שעושים הכול כדי שבשנה הבאה אלפי מאמיניו של האדמו"ר יחגגו את ראש השנה תשפ"א בירושלים.

מובילי המאבק להעלאת העצמות לארץ, הרב אריה ליפו ושרון תל צור, פועלים כבר שנים ארוכות למען הגשמת החזון – אתר תפילה שבמרכזו קבר רבי נחמן מברסלב בירושלים. אפילו חלקת קבורה הם מצאו כבר, אך בפניהם ניצבת התנגדות נחרצת של הממשל בקייב לוותר על הנכס החשוב, ומנגד - דעה שבה אוחזים חלק מחסידי ברסלב לפיה הציון המקודש בלב אוקראינה הוא המקום שיועד לנשמתו של רבי נחמן עוד מימי בראשית.

היעד הבא של השניים הוא גיוס גורמים בינלאומיים לטובת המטרה. במכתב שהונח לאחרונה על שולחנם של גורמים בבית הלבן, מבקשים מהם תל-צור וליפו לפעול ולסייע להם במשימתם. הפנייה לממשל בוושינגטון נשמעת אולי כצעד הזוי, אולם גורמים במפלגה הרפובליקנית אישרו ל'בשבע' כי המכתב אכן התקבל בבית הלבן והגיע לידיהם של ג'ארד קושנר ודיוויד פרידמן וגורמים נוספים בבית הלבן.

הרצל כן, רבי נחמן לא?

"אחד הדברים הראשונים שעשתה מדינת ישראל היה להביא את הקבר של בנימין זאב הרצל לארץ", אומר תל-צור. "הרב ראשי הרב יצחק הרצוג זצ"ל אמר אז שאומנם יש בעיה הלכתית להוציא מתים מקברם, אבל אם זה רצונו של המנוח אזי זו מצווה. רבי נחמן ביקש את זה, ורבי ישראל אודסר כתב שעיקר הגאולה תלוי בעליית רבי נחמן מברסלב לארץ". תל-צור התאכזב מחוסר העניין של ממשלת ישראל במטרה זו. "ראש הממשלה היה בביקור רשמי באוקראינה ולא אמר על זה מילה. יש לנו הזדמנות עכשיו. יש נשיא אוקראיני יהודי וידיד של ישראל, אבל כאן מעדיפים אחרת. אולי פשוט לא מעוניינים בהוספת יהדות למדינה. יש חסידים רבים של רבי נחמן, הם מוציאים המון כסף כל שנה בראש השנה. כל כרטיס טיסה עולה באזור אלף דולר לאדם, יש אנשים שנוסעים עם ארבעה או חמישה ילדים וזה המון כסף. במקום לעזור לנו להעלות את העצמות לירושלים, ליד הכותל - הממשלה רק מעמיקה את המשבר".

תל-צור מתייחס להחלטת שר הפנים אריה דרעי, שהודיע כי השנה יממן מטעם משרדו חפ"ק מיוחד בימי ראש השנה בעיירה אומן, לטיפול בכל הבעיות הפרוצדורליות של המתפללים. החפ"ק יוקם השנה במימון משרד הפנים ויכלול שכירת מבנה סמוך לקברו של רבי נחמן מברסלב וכן איוש קבוע של נציג משרד החוץ שייתן שירות מהיר ויעיל מתחילת החג ועד יומיים לאחר צאתו.

"דרעי עושה כאן פשע, הרב עובדיה בעצמו רצה בהעלאת רבי נחמן. במקום לעזור לנו לקיים את המורשת הזאת של מרן, שלא אהב את הנסיעה של האבות והבעלים שמשאירים את האמא והילדים בבית - הוא ממשיך בהטמעת ההרגל של נסיעות היהודים לאומן בימי החג. זה מאכזב כל כך".

למרות האכזבה של תל-צור מראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא העלה את הנושא בפגישה עם נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, אי אפשר להתעלם ממאמצים שכן נעשו על ידי נציגי ממשלת ישראל בעשרות השנים האחרונות. לפני כשנתיים נחשף כי גורמים ישראליים המשרתים כדיפלומטים באוקראינה, פנו לשלטונות בקייב בבקשה לבחון אפשרות של העברת העצמות לירושלים. הממשלה האוקראינית סירבה בתוקף לבקשה הישראלית, ובתשובתה הרשמית נאמר כי מדובר בנכס תרבותי-היסטורי המהווה חלק מסיפורה של המורשת האוקראינית ואין כוונה לוותר עליו.

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי היא מי שהתניעה את המאמצים החשאיים ואת הפנייה המדינית לגורמים האוקראיניים. בשיחה עם 'בשבע' היא מגלה כי הניסיון שפורסם היה חלק מסדרת בקשות שהוגשו לאוקראינים בערוצים שונים מאז נכנסה לתפקידה במשרד החוץ. "קברי צדיקים ורבנים גדולים צריכים להיות כאן בארץ", פורשת חוטובלי את משנתה בנושא, "בייחוד קברו של רבי נחמן, שהיה מנהיג ציבור והיה לו עניין גדול בעלייה לארץ ישראל. חשבנו שאולי יהיה איזשהו סיכוי להצליח, אבל למעשה לא היה שום חלון הזדמנויות לכך. האוקראינים בשום שלב לא הסכימו לוותר על הנכס הזה".

לדברי חוטובלי, אנשי משרד החוץ נתקלו בקשיים הן מצד האוקראינים והן מצד חלק מחסידי ברסלב, אשר נאחזים באומן כמקום תפילתם העיקרי. "באחד השלבים ניסינו לאתר צאצאים של רבי נחמן מברסלב שיפנו הם לאוקראינים בתור בני משפחה של המנוח, ויבקשו כמשפחה לשנות את מקום הקבורה של הסבא הגדול. היה מאוד קשה למצוא צאצאים ישירים שלו. בסופו של דבר עד שהגענו לכמה מהם זה לא כל כך עניין אותם. הם לא חיים כאן, ועניין ארץ ישראל לא כל כך עניין אותם, לצערי".

במשרד החוץ הייתה תקווה כי עם היבחרו של זלנסקי לנשיאות קייב, יהודי וידיד של מדינת ישראל, יהיה קל יותר לשנות את המצב, אך זו התבררה כתקוות שווא. "באוקראינה רואים בקבר מוקד תיירותי מאוד רווחי, וכל עוד העלייה ההמונית לשם תימשך – העלאת הקבר לירושלים היא חסרת סיכוי. כדי שנצליח לעשות את זה צריך שתהיה אמירה מישראל שלא נוסעים לאומן, מפסיקים את ההגעה ההמונית לשם. לאוקראינים תפסיק להיות מזה תעשייה, ואולי ככה העקשנות האוקראינית תיחלש ותהיה האפשרות כן ללכת למהלך הגדול של העלאת העצמות לארץ. זה המקום של כל צדיק. נשמתם של הצדיקים האלה הייתה קשורה כל כך לארץ וזה המקום שלהם. אני מקווה שלא יהיו עוד מכשולים ונצליח להביא את הקבר לירושלים כפי שראוי".

לצד הניסיון להעביר את הקבר לישראל, השר זאב אלקין, אשר ממונה על קשרי ישראל-אוקראינה בארבע השנים האחרונות, החל לפני שבועיים לפעול יחד עם הממשלה בקייב להפיכת מתחם הקבר למקום נגיש לישראלים. בין היתר בהקמת מלונות נוחים וראויים לתיירים, תנאי תפילה וביקור נאותים ואף ניסיון להביא לכינון קו טיסות ישיר מנתב"ג לשדה תעופה קטן באומן כדי לקצר את הטיסה מישראל לציון. תוכניות ההמשך מדברות על שיפוץ בית חולים באומן כך שיתאים לשירות הישראלים העולים לקבר, וכן השבת בית כנסת עתיק שנמצא באומן לידיים יהודיות. לשם כך ייסד אלקין צוות פעולה משותף לישראל ואוקראינה שיקדם את המיזמים.

לדברי חוטובלי, אין סתירה בין מאמציו של אלקין להסדיר ולהנגיש את הקבר ובין ניסיונות משרד החוץ להעביר אותו לארץ. "אני חושבת שהקבר באמת צריך להגיע לכאן, אבל כל עוד ישראלים מגיעים לאומן, אנחנו צריכים לדאוג להם לתנאים נוחים והולמים. היום מי שמבקר באוקראינה אין לו מענה ראוי לכל צרכיו, וכל עוד הביקורים נמשכים אי אפשר לזנוח את זה".

חלקת הקבר ממתינה

הבקשות שיצאו מישראל הן אולי מגדלים פורחים באוויר, אבל מתברר שלפני 15 שנה החלו כבר עבודות בקרקע. חסידי ברסלב ביקשו מראש הממשלה דאז אריאל שרון כי יסכים להקצות חלקת קבר בירושלים למורם ורבם, ואמרו כי בכוונתם להקים ציון בבית העלמין הישן סמבורסקי בהר ציון. שרון אומנם לא ציין באישור שנתן כי מדובר בקבר האדמו"ר, אך לבקשת החסידים התיר לפתוח את המקום לקבורה אחרי שנים שלא נעשה בשטח שימוש לשם כך. לא ברור אם מדובר בנתינת רשיון סתמי בלבד או ברצון אמיתי לקחת חלק במבצע גדול.

גם נשיא המדינה המנוח שמעון פרס התחייב כי יפעל לשכנע את הגורמים בישראל לפעול לטובת העניין. רבי ישראל דב אודסר ניסה אף לפנות לראש הממשלה יצחק רבין וכתב לו כי רק מדינת ישראל מסוגלת להביא להעברת הציון הקדוש לירושלים.

המנהיג היחיד שאולי נרתם לנושא בכל כובד משקלו היה נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל. אחרי פניות שהרב אודסר שיגר אליו, הוא פנה כמה פעמים לראש הממשלה יצחק רבין ולשר החוץ שמעון פרס בדרישה שיעלו את הנושא מול עמיתיהם האוקראינים. שיא מאמציו היה בינואר 1993, כאשר פנה הנשיא הרצוג בעצמו לאוקראינים בבקשה רשמית. הרצוג ביקש מהנשיא בקייב באותם הימים, ליאוניד קרבצ'וק, שיאפשר את העלאת העצמות. קרבצ'וק התחייב אז שיסייע לבקשה זו, אך מי שגילו אז התנגדות עזה להוצאת האדמו"ר מקברו היו דווקא חסידי ברסלב עצמם. מתברר שפלג אחד מהחסידות מתנגד נחרצות לרעיון, ובטענה רוחנית סוברים כי אין מקומו של רבי נחמן בירושלים, אלא רק באומן.

אנשי חסידות ברסלב שהיו בקשר עם הנשיא קרבצ'וק פנו אליו גם הם בדרישה שלא ימלא אחר בקשתו של הרצוג. בראשם עמד דוד-רפאל בן עמי, שהוביל את ההתנגדות. לדברי בן עמי, באותם ימים "הנשיא הרצוג ביקש להעלות את עצמותיו של רבנו מתוך רצון טוב, אך ודאי נעלמה ממנו הידיעה שרבי נחמן רצה להיקבר באומן". עוד הוסיף בן עמי: "אין שום היתר הלכתי להעביר עצמות ממקום למקום, אלא אם היה לכך תנאי". לדברי בן עמי, גם ועד רבני ברסלב תמך בדבריו. לבסוף הוא אמר: "אנו מודים לנשיא אוקראינה שמסייע לחסידי ברסלב בכל פניותיהם, אך הפעם אין בכוונתנו להיענות לרצונו הטוב". בסופו של דבר לא ברור אם זו העמדה שהשפיעה על הנשיא האוקראיני, שחדל ממאמציו לסייע להרצוג, אך האחרון הגיב על דברי בן עמי ואמר כי "חסידי ברסלב הם אלה שפנו אליי בבקשה להעביר את העצמות של רבי נחמן לארץ, ולפיכך איני מרגיש צורך להתנצל אם נגרמה פגיעה למישהו עקב העלאת הנושא".

"הוא רצה להיקבר באומן"

שתי הגישות בוויכוח האם ראוי להעתיק את הציון המקודש לירושלים קיימות עד היום. אחד המתנגדים החריפים הוא שלומי אלישע, חסיד ברסלב אשר גר בשנים האחרונות באומן, ומנהל את חברת האבטחה השומרת על ביטחונם של המבקרים בציון רבי נחמן ובכל קברי הצדיקים ברחבי אוקראינה. לדברי אלישע, העלאת עצמותיו לארץ תהיה פגיעה מפורשת ברצונו.

"הרצון של רבנו היה להיקבר דווקא במקום שבו הוא נטמן", אומר אלישע בנחרצות, "הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל. נכון, בספרים שלו כתוב שוב ושוב כמה חשוב לעלות לארץ הקודש וכמה הוא כוסף לירושלים ולציון. אך בכל זאת, הוא רצה להיקבר דווקא באומן". החסידים שרואים ערך בקבורה בגלות נסמכים על סיפור ברסלבי מסורתי המופיע בספרי החסידות. "אומן אפילו לא הייתה עיר הולדתו", מספר אלישע, "אבל באחד ממסעותיו הוא הגיע אליה. בדרך הוא ביקר בבית העלמין שנמצא בעיר ואמר לתלמידו רבי נתן: 'אני מריח כאן ריח גן עדן'. בתוך בית העלמין הוא נעמד במקום מסוים ואמר: 'זהו המקום הראוי לי מששת ימי בראשית'. ומה מיוחד דווקא במקום הזה? הנקודה הזאת הייתה בין שני קברי אחים שבהם נטמנו שני גלי עצמות של 30 אלף יהודים. הם נקברו שם אחרי טבח המוני שביצע בהם אחד משליטי אוקראינה, לאחר שלא הסכימו להתייצב תחת חופה שעליה התנוסס צלב. כשרבי נחמן נעמד בין שני הקברים האלה, הוא אמר לרבי נתן: 'מה טוב להיקבר בין שני ההרים האלו'".

בספר 'פעולת הצדיק' מסופר שכשנפטר רבי נחמן יועדה לו חלקת קבר במקום אחר, אך משאמר רבי נתן כי זהו המקום שבו ביקש רבי נחמן להיקבר, תלמידיו עמלו לפעול על פי הוראתו.

הוויכוח בין הפלגים השונים בברסלב בלתי ניתן לגישור. תל-צור סובר כי תפיסות כמו אלו שמביא אלישע מנוגדות לדרך הברסלבית. לדבריו, "המתנגדים לעליית רבי נחמן לא אוחזים בעמדת ברסלב. בעיניהם זה נורמלי ללכת לאוקראינה, ארץ של זוהמה, של פריצות וטומאה, ועוד מתארחים שם בבתים של אנטישמים שמתבשלים בהם חזיר וטריפה – ובזה חושבים שהם ממלאים את רצונו של רבנו הקדוש. לא זו המשנה שלו, וזה ממש הפוך ממה שלימד רבי ישראל אודסר".

אלישע מכיר את כתבי הרב אודסר ובקיא בהם, ובכל זאת איתן בדעתו. "היום אנשים מסלפים את רצונו של רבי נחמן ומדברים בשמו, חושבים שהוא היה רוצה להגיע לארץ - וזה בניגוד מפורש למה שהוא אמר. אי אפשר להיות תלמיד של רבי נחמן ולחלוק בצורה כל כך חריפה על הצוואה שלו. ובסופו של דבר גם מבחינה מעשית זה פשוט לא אפשרי, האוקראינים מנהלים כאן אתר תיירות שמגלגל המון כסף. היה ניסיון פעם של כמה חסידים לחפור בעצמם ולהעלות את העצמות לישראל. אחד התעלף בתוך הציון, אחד נתקע שם. רואים בחוש שזה לא היה רצונו, אם רבי נחמן היה רוצה לעלות לארץ זה היה קורה. צדיק בגודל שלו - רצונו מתקיים".

הרב עובדיה הורה להעלות

הוויכוח בסוגיה הוא כבר מזמן לא מנת חלקם של אנשי החסידות בלבד. אריה ליפו קיבל תמיכה למאבקו גם מרבנים נוספים, בראשם הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל. "התייעצתי על זה עם הרב עובדיה", הוא מספר, "שאלתי אותו אם על פי ההלכה יש לפעול להעלאת עצמות רבנו לארץ. הוא ענה לי במפורש: 'ודאי, זו מצווה. למה ייצאו לחוצה לארץ לראש השנה? בתוך עמי אנוכי יושבת, צריך להעלות את העצמות לפה'. אמרתי לו שיש מתנגדים לעלייה, הוא אמר לי למסור להם בשמו: 'לא נכון הם עושים, לפי השולחן ערוך יש מצווה לעשות זאת'".

באחד מהשיעורים שמסר ערב ראש השנה, תקף הרב עובדיה במילים חריפות את היוצאים לאומן. "כאן בארץ קבורים גדולי עולם, תנאים קדושים, שהקטן שבהם היה מחיה מתים. הולכים עוזבים את הגאונים האלה והולכים לאומן", כך אמר הרב עובדיה יוסף באחת מדרשות מוצאי השבת הידועות שלו.

בעבר היה נוסע ליפו לפקוד את הציון באומן, אך בשנים האחרונות הוא בוחר להעביר את ראש השנה בירושלים, יחד עם חסידי ברסלב שורשיים שנשארים בארץ הקודש. "זה נכון שהרבה יהודים זכו לחזור בתשובה בזכות הנסיעה לאומן, יש בזה עניינים עצומים ואני לא רוצה לחלוק על כך", אומר ליפו, "אבל יש גם צדדים אחרים בתורת ברסלב. רבי אברהם בן נחמן גילה בביאור הליקוטים קנ"ה שנשמת הצדיק שורה גם בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ על ציון קברו, ובארץ ישראל העיקר הוא בקודש הקודשים. יש בירושלים מדי שנה בראש השנה אנשי רבי נחמן שמתקבצים לתפילות ראש השנה בכותל המערבי בירושלים בריקודים ושמחה עצומה, ושרים בכותל מיטב שירי רבי נחמן מברסלב וממשיכים את הנשמה של רבנו להיות בקיבוץ בירושלים, בארץ ישראל. החוויה הברסלברית בירושלים היא לא פחותה מזו שבאומן. בערב ראש השנה החל מחצות, ליל זכור ברית, עד סמוך לכניסת ראש השנה, נוהגים לבוא לציון הקדוש של רבי ישראל דב אודסר בהר המנוחות ולומר את התיקון הכללי. ובכך מארץ ישראל מתחברים לנשמת הצדיק".

רבה של צפת הרב שמואל אליהו מספר כי קיימות סברות שעל פיהן קברו של רבי נחמן נמצא בכלל בארץ ישראל, אם לא בגופו - לפחות בנשמתו. בשיחה עם 'בשבע' הוא אומר: "יש סיפור ששמעתי מכמה גדולים שרבי נחמן קבור בארץ. זה עניין מפורסם. יש אומרים בבית העלמין בצפת ויש הסוברים שבמקומות אחרים".

"יש סברא ששמעתי מכמה צדיקים גדולים שטוענים כי העצמות נלקחו לפני הרבה שנים מהקבר באומן והובאו לארץ. הם אומרים שזה קרה עוד לפני שנהיה שם אתר עלייה לרגל. יש מעבר לכך סיפור יותר משמעותי ויותר פנימי", מוסיף הרב אליהו, "כתוב בספרים שלצדיקים יש סגולה אחרי מותם לעלות לארץ, הנשמות שלהם מגיעות לארץ. נסכם ונאמר: יש קטעי עדויות על כך שגופו הועבר לכאן, ויש קטעי אמירות של צדיקים שלפיהן נשמתו נמצאת בארץ. מעל כל זה דעתו של הרב אליהו זצ"ל היא שאין לצאת לקברי צדיקים מחוץ לארץ לא בראש השנה ולא בכלל".