בשבת הקרובה ימלאו חמש שנים לרצח נתנאל עראמי הי"ד ב"פיגוע הסנפלינג" בפתח תקווה. אמו מרים זועמת על רשויות החוק שלא תפסו את המחבלי הרוצחים והשאירו את הנסתר רב על הנגלה. "הכאב רק גדל וגם המעגל לא נסגר והמחבלים עדיין מסתובבים חופשיים. אנחנו מרגישים שקופים, אף אחד לא מתייחס אלינו וזה מוסיף על הכאב שלנו. זו תחושה מאוד קשה", אומרת מרים עראמי בראיון לערוץ 7. לדבריה, "יש בנו הרבה כעס על משטרת ישראל בגלל כל ההתנהלות, למרות כל ההבטחות. גם השב"כ היה אצלנו בבית והבטיח שיהיו תשובות לכל השאלות שלנו. בינתיים המשטרה זורקת את זה על המשטרה והמשטרה זורקת על השב"כ ואנחנו נשארים עם סימני שאלה". עראמי מספרת שכבר שנתיים הם אינם מעודכנים מצד המדינה. "לפני שנתיים היו אצלנו מהשב"כ והבטיחו שמפעילים את כל האמצעים ללכוד את המחבלים ולא היה כלום. לא מתייחסים אלינו. אני מנסה לייצר קשר עם חברי כנסת, עם איילת שקד שהבטיחה תשובות ולא חזרה אלינו. הרבה שרים הבטיחו שיעזרו, ניסינו אפילו לקבוע אצל ראש הממשלה פגישה". אמו של נתנאל הי"ד מחפשת בעיקר תשובות. "אתה רואה את הילדים של נתנאל גדלים ויש להם הרבה שאלות. לי אין תשובות. אנחנו לא יודעים מה לענות לילדים וגם לעצמנו. לסגור את המעגל שנדע מה קרה שם, למה נתנו לכל העובדים הפלסטינים לצאת מהמקום ולא עיכבו אותם עד שתתבהר התמונה". כל תפיסה של רוצח אחר שביצע פיגוע מעוררת אצל מרים צביטה בלב. "תופסים את הרוצחים של כולם ולא נעים לי – אבל אני מקנאה. למה תופסים את כל הרוצחים ואת של נתנאל לא? זה הרי היה באתר בנייה ולא במרחבים פתוחים שקשה למצוא. מישהו כאן פישל ואני מאמינה שאפשר לתחקר את הפועלים שעבדו שם ולהגיע למי שעשה את זה". ראובן ריבלין בביקור בבית משפחת עראמי צילום: דוברות נשיא המדינה עראמי מקווה שמישהו יתעשת ויפתור את השאלות שכה מציקות למשפחה. "התקווה שלי היא שיתפסו אותם והם יתנו את הדין. שיקבלו גזר דין מוות ולא פחות. אמרתי למערכת הביטחון: או אתם מביאים אותם מתים או שהם מקבלים גזר דין מוות. הם לא ישבו בבית מלון של המחבלים, אני לא אוכל לעמוד בזה". "תמיד לפני אזכרה אני חולה. אוכלת את הלב על זה שאיבדתי את הילד שלי ועל זה שהרוצחים שלו לא נותנים את הדין", מסכמת מרים. נתנאל עראמי הי"ד שהתגורר במושב אחיעזר, נרצח בפיגוע לאומני בספטמבר 2014, בעת ביצוע עבודות סנפלינג בבניין בפתח תקווה. עראמי בן ה-26 היה בעל חברה לעבודות סנפלינג ובנייה. באותו יום השתלשלו עראמי ועובדיו מהגג וסגרו פתחי אוורור של חדרי ביטחון בבניין. לקראת סיום העבודה נמצא עראמי שרוע על הרצפה. לאתר הבנייה הגיעו חוקרי משטרה ופתחו בחקירת המקרה. במהלך חקירת הרצח נעצרו על ידי השב"כ שלושה חשודים אך הם שוחררו לאחר שלא נמצאה הצדקה משפטית להמשך מעצרם. עראמי הותיר אחריו את אשתו מוריה שהייתה אז בחודש השלישי להריונה ושני ילדים, אביה בת הארבע ואיתן בן השנתיים.
