כבכל שנה, עיתוני החג ידווחו על גודל אוכלוסיית ישראל בפתחה של השנה החדשה. בעוד שהכותרות מבשרות על עלייה מבורכת במספר אזרחי ישראל ותושביה, חדי העין ישימו לב כי העלייה באוכלוסייה היהודית מתונה יותר בהשוואה לעלייה הכללית. אלו שיעקבו גם אחר ההודעות של הלמ"ס לתקשורת, שיוצאות דווקא לקראת תחילת השנה הלועזית, יגלו כי בין תחילת שנת 2018 לתחילת 2019 שיעור היהודים בקרב האוכלוסייה הכללית ירד בכמעט שליש אחוז, בתוך שנה אחת בלבד. זה אולי לא נשמע כמו מספר גדול, אבל במונחים דמוגרפיים מדובר בשינויים טקטוניים של ממש.
אם נלך אחורה עוד יותר ונעיין בנתוני הלמ"ס מתחילת שנות ה-90, נגלה תמונה מטרידה הרבה יותר. שיעור היהודים באוכלוסייה ירד מכמעט 82 אחוזים בשנת 1990 לקצת יותר מ-74 אחוזים השנה, ירידה של כמעט שמונה אחוזים. בעוד שרבים נוטים לייחס את הקריסה הדמוגרפית הזאת לפערים הגדולים בין שיעור הפריון בקרב המיעוט הערבי ובין זה שבקרב האוכלוסייה היהודית, חשוב לזכור שבאותן שנים בדיוק שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה הערבית ירד באופן חד, בעוד ששיעור הפריון לאישה בקרב האוכלוסייה היהודית דווקא עלה, בעיקר בקרב נשים חילוניות. כך שכיום קיים בפועל כמעט שוויון בשיעורי הפריון של שתי האוכלוסיות.
ההסבר לתופעה המתמשכת ומטרידה הזאת איננו בילודה אלה בהגירה. רובנו אוהבים לחשוב על מדינת ישראל כמדינת שבות שבה ההגירה היחידה או הכמעט בלעדית היא עלייה יהודית. בפועל, חלק ניכר מההגירה לישראל ב-30 השנים האחרונות הוא הגירה לא יהודית. בראש הרשימה יש למנות את הליך איחוד המשפחות המסיבי של ערביי ישראל עם ערביי יו"ש ומדינות ערב. תופעה זו צומצמה במסגרת התיקון לחוק האזרחות, אך היא עדיין נמשכת בהיקף מופחת.
גם לאחר התיקון לחוק, כיום, רק 38 אחוזים מההגירה נטו (עלייה פחות ירידה) לישראל היא עלייה יהודית. מכאן שבניגוד לתדמית, בפועל מרבית ההגירה נטו לישראל איננה יהודית. הנתונים הדרמטיים האלה אינם כוללים כ-250,000 מסתננים ועובדים זרים חוקיים ולא חוקיים השוהים בישראל. אילו היו נכללים גם הם בנתונים, שיעור היהודים באוכלוסייה היה יורד עוד יותר לכמעט 72 אחוזים בלבד. כל בר דעת מבין שלא צריך לרדת ל-49 אחוזים כדי שלא ניתן יהיה לקיים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. האם ניתן להמשיך ולקיים מדינה כזאת עם 65 אחוז יהודים? אולי עם 60 אחוז יהודים? אין לכך תשובה מוחלטת, אבל אפשר להסכים כי להמשך המגמה הזאת צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על מדינת ישראל בעתיד הלא רחוק, אם לא נתייחס אליה כאל סוגיה אסטרטגית מהמדרגה הראשונה.
בעוד שברמה הארצית עוד צריך לחבר את כל הנקודות שציינתי כדי להבין את תמונת המצב, טיול קצר ברחובות דרום תל אביב חושף שהמציאות הזאת כבר קיימת בשטח. שכונות שלמות בעיר איבדו כמעט לחלוטין את צביונן, בתי הכנסת פסקו לפעול ואף הפכו למקומות בילוי למסתננים. האוכלוסייה הישראלית הצעירה נעלמה, ולפי נתוני טיפת חלב 93 אחוזים מהילדים המטופלים בתחנה המרכזית הם ילדי זרים. הבעיה איננה רק של דרום תל אביב, מכיוון שבעיר תל אביב כולה אחד מכל שמונה ילדים במערכת החינוך הוא ילד זר. מכאן שכבר היום מדובר במהפיכה דמוגרפית של ממש.
לאור המציאות הזאת אפשר וצריך להבין את המאמצים האדירים שעושים מספר גדול של ארגונים רדיקליים, במימון הקרן החדשה וישויות מדיניות זרות ובסיוע אקטיבי של עיתון הארץ שמפרסם כתבה או מאמר דעה בנושא בכל יום, לנהל מלחמת חורמה נגד כל ניסיון לצמצם או לשים סוף לתופעה, בהצלחה רבה.
הארגונים הללו ביטלו כל נוהל, החלטה או חוק שהמדינה קידמה כדי להוציא את המסתננים, כולל חבלה בהסכם ההרחקה למדינות שלישיות בטוחות רק בשנה האחרונה. גם הקיץ, הנושא הבוער ביותר היה ניסיון של המדינה להרחיק כמה עשרות מהגרים לא חוקיים עם ילדיהם, מתוך עשרות אלפים כאלה. חודשיים לאחר תחילת המהלך מרבית המהגרים שנדרשו לצאת עדיין נמצאים בישראל בעקבות צווים שהוציאו בתי המשפט.
בתוך מאבק האיתנים הזה נדמה כי דווקא הימין האידיאולוגי איננו מודע מספיק לגודל השעה. המחנה שיודע לספור את השבועות מאז שנדחה פינוי מאחז חאן אל-אחמר, לא תמיד מודע לכך שמסתננים מאריתריאה הקימו שטח אקסטריטוריאלי במרכז גוש דן, שבו תומכי ומתנגדי משטר מנהלים מלחמות רחוב בלא מפריע, בנוסף לכך שכמעט חמישית מהעיר העברית הראשונה מורכבת ממהגרים ומסתננים.
אפשר להבין את זה, במדינה שלנו יש הרבה סוגיות שדורשות התייחסות. אבל לא מדובר רק בעוד סוגיה. מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר שיכריעו איזו מדינה נשאיר לילדנו. לכן אאחל לקוראי 'בשבע' כי בשנה הקרובה אוהבי הארץ וחפצי החיים יתעוררו למשימה העומדת לפתחנו ויצטרפו למאמץ שלנו במרכז למדיניות הגירה ישראלית, כולל דרישה חד משמעית לנבחרינו העוסקים כעת בדיונים הקואליציוניים. יהי רצון ששנת התש"פ תהא שנת הכרעה, למען עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
יונתן יעקובוביץ'
מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית