התחלה/ רמת גן, בן למשפחת ג'רבאים יוצאי תוניסיה. הבכור מבין 17 אחים. בגיל ארבע עברה משפחתו לזמרת, כשאביו התמנה להיות רב המושב. "חיינו בתוך בועה של ילדות מאושרת, באווירה שבה כולם חברים. רק כשגדלתי למדתי שיש אנשים שנועלים את הבית".
אבא/ רבי דוד קרעי. "איש משכמו ומעלה, אהוב על כולם בקהילה. רב בסגנון של פעם. לא רק קורא בתורה ואומר הלכה בבית הכנסת, אלא ממש מעורב בחיי התושבים. בכל השמחות, הבריתות וגם השבעות וההלוויות. המודל שלי בחיי הציבוריים".
אמא/ מזל קרעי, ילידת טבריה. גדלה כבת יחידה להוריה ומשקיעה בהיותה עקרת בית. "היא גילדה אותנו באהבה ובמסירות. אישה שתמיד מוקפת ילדים. אם זה הילדים או הנכדים, לכולם דואגת ונותנת. אשת משפחה, אמא וסבתא למופת".
שמחים במה שיש/ "בית ההורים היה בית מיוחד. אנחנו ארבעה בנים ו-13 בנות. אף פעם לא היו חופשות במלונות או יציאות יקרות. אבא הוא המפרנס היחיד בבית ואמא גידלה את הילדים. לא היה לנו הכול, אבל אף פעם לא הרגשנו מחסור. שמחנו ונהנינו במה שהיה".
בית ספר בשבילי/ כשהגיע לגיל כיתה א' חיפשו הוריו מסגרת לימודית מתאימה ולא מצאו. "אבא התייעץ עם הרב מאיר מאזוז, והמסקנה הייתה שלא כדאי לשלוח אותי לבית הספר המעורב בכפר מימון. לשם כך הוא הקים בית ספר בבית הכנסת של המושב, ובחודשים הראשונים הוא היה מלמד אותנו לבד גם את מקצועות הקודש וגם את מקצועות החול ואפילו ספורט, בכל זאת הוא אוהד הפועל באר שבע. היום זו כבר רשת חינוך בשם אוהל משה עם בית ספר לבנים ולבנות, ואפילו ישיבה".
בחור ישיבה/ בגיל 11 הגיע לישיבת כיסא רחמים בבני ברק בראשות הרב מאזוז. "לצד ההכשרה התורנית, התפתחה שם יכולת החשיבה שלי. הלימוד בישיבה קשה יותר מבחינות בגרות או אקדמיה. העיון והפלפול בגמרא סייע לי להצליח גם בעולם האקדמי".
רב מובהק/ בשנותיו בישיבה התהדק הקשר עם רב המשפחה, הרב מאיר מאזוז. "הוא מורי ורבי ואחד מגדולי הדור. מלווה אותי בכל צעד ומאוד שמח שנכנסתי לרשימת הליכוד. הוא אף פרסם סרטון שתומך בי לפני הפריימריז".
חוצה את הקווים/ כשסיים את לימודי הישיבה הקטנה עבר ללימוד בישיבת מרכז הרב הסרוגה. "לצד הערך הרב שאני רואה בלימוד תורה וההצדעה לאברכים, רציתי לתרום את חלקי בצבא ובהגנה על עם ישראל. במרכז הרב יכולת לקבל את ההכוונה הנכונה לכך. על אף שבכיסא רחמים יש ערך גדול ללאומיות, לא מקובל לצאת משם לשירות צבאי, ובחרתי מקום שבו זה טבעי".
בגרות מאוחרת/ אחרי שנה בישיבה הגבוהה למד שנה במכינה במרכז האקדמי לב, שם השלים מבחני בגרות ואף עשה פסיכומטרי.
נוער הליכוד/ בתפר בין הלימודים בישיבה למכון לב החל את פעילותו הפוליטית בבחירות 99'. "גרתי אז בדירה בירושלים. בלילות הייתי תולה שלטים למען הליכוד, ובימים היינו משתתפים בכנסי בחירות. אחרי הצבא התפקדתי למפלגה והפכתי לחבר מן המניין".
דרך המלך/ את השירות הצבאי עשה בנח"ל החרדי. "המקום הזה נותן את האפשרות לשמור על ביטחון ישראל, ולעשות שירות משמעותי ביהודה ושומרון ופעילות מבצעית בתוך הכפרים הערביים. יחד עם זאת שמרתי על המסגרת הדתית שבה גדלתי בהפרדה מבנות, תפילות ושיעורי תורה. שני הדברים היו חשובים לי".
סטודנט/ עם סיום מסלול הנח"ל החרדי החל ללמוד לתואר ראשון בראיית חשבון במרכז האקדמי לב. עם סיום הלימודים עבד כרואה חשבון בחברה ציבורית בבאר שבע.
החצי השני/ כשהיה בן 24 הכיר לו שכן מהמושב את אפרת, אחותה של אשתו. הם נישאו וקבעו את מושבם בבאר שבע. "אחרי פגישה אחת התאהבתי בה, ותוך חודש שאלתי אם היא רוצה להתחתן. התשובה הייתה חיובית כמובן. היא רעיה ואמא מקסימה, שומרת באהבה על הקן החם שלנו ומפנקת את הילדים בבילויים משותפים".
מתאהב באקדמיה/ בשנת 2006 החלו שיגורי הרקטות לדרום, והוא נקרא לדגל במכללת ספיר בשדרות. "היה חוסר בכוח אדם בספיר, והציעו לי לעבוד כמתרגל עם הסטודנטים. נהניתי מאוד מהעבודה, וכשרציתי להתקדם לעבודה כמרצה הבנתי שעליי להיות עם תואר דוקטור. פניתי לאוניברסיטת בן גוריון, שם סיימתי דוקטורט בתעשייה וניהול, והתחלתי לעבוד כמרצה וכחבר סגל באוניברסיטת בר אילן".
מרצה מהלב/ "מאוד נהנה ללמד. סטודנטים שבאים אליי תמיד מקבלים עזרה עם חיוך ולב פתוח. זה המוטו שלי גם היום בחיים הציבוריים, לקבל כל אחד בלב רחב".
פרידה כואבת/ לפני ארבע שנים אחיו הקטן נפטר מסרטן במוח כשהיה בין 12 בלבד. "הוא סבל מכאבי ראש ובהתחלה חשבו שזה סינוסים, רק מאוחר יותר התברר שמדובר בגידול ומיד הוא הוכנס לניתוח. הניתוח עבר בהצלחה, אבל סיבוך שנוצר אחריו הביא לפטירתו. לא גדלתי איתו כל כך, כי אני כבר לא גר בבית ההורים, אבל זה היה קשה. הפרידה ממנו הייתה כואבת מאוד, וקשה יותר היה לראות את אבא ואמא באבל כה גדול על בן הזקונים שלהם. אבל צומחים מזה, מנסים לעשות טוב לזכרו".
פעיל ציבור/ "אחרי בחירות 2015, שבהן כחלון הצליח לקחת הרבה קולות מהפריפריה, נכנסתי לפעילות יותר נמרצת בתוך הליכוד כדי להרים את הדגל החברתי. היה לי חשוב שאנשי הפריפריה ימצאו את מקומם בליכוד ולא ילכו למפלגות כמו כולנו או אורלי לוי. לצד המאבקים המדיניים והכלכליים – הדגל החברתי לא פחות חשוב. לא כמאבק סוציאליסטי אלא שוק חופשי שגם מתחשב בחלשים ורואה את מי שאין לו".
תוכנית פעולה/ מאז החל לפקוד אנשים ולהתמודד לרשימה, הוא מגבש גם תוכנית חקיקה. "הרבה מהכסף שלנו הולך למנהלי הבנקים בגלל מחסור בחשיבה מחוץ לקופסה. אנחנו משלמים המון כסף וזה דבר שצריך שינוי. אפילו הגשתי בנושא הצעת חוק, שנעצרה עם הפסקת פעילות הכנסת והיציאה לבחירות".
מקום 25/ בפריימריז לקראת הבחירות הראשונות ב-2019 נבחר קרעי במשבצת הנגב והוצב במקום ה-25 ברשימת הליכוד. "יום התוצאות היה ראש חודש שבט, וזו הייתה ממש פעם ראשונה שאמרתי הלל בצורה כל כך מרגשת. בירכתי מכל הלב 'מה אשיב לה' כל תגמולוהי עליי'".
כיפה בליכוד/ במפלגה ראו בברכה את כניסתו של קרעי לרשימה. ראש הממשלה נתניהו אף מינה אותו לראש מטה החרדים בקמפיין הבחירות, אבל נשמעו גם קולות אחרים. "אחת מחברות הכנסת של הליכוד אמרה לי: 'באת להפוך אותנו לבית היהודי?!' אבל זה שטויות, הליכוד זה הבית והמקור לפעולה. אני לא חושב שיש צורך במפלגות קטנות שנאלצות לאיים ולסחוט. להפך, צריך לשתף פעולה. יש בליכוד גם דתיים, גם מסורתיים וגם חילונים, וכשיש מפלגה גדולה עם התיקים החשובים אצלה הכי קל לפעול ולהשפיע".
חבר כנסת/ "הכניסה למשכן בפעם הראשונה התחילה בהתרגשות גדולה, ומהר השמחה התקלקלה. חוקים חשובים שכבר התחלתי לקדם נפלו עם הקדמת הבחירות. אני מגיע מהפריפריה, גם החברתית וגם הגיאוגרפית, ומי שהפסיד זה הציבור שלמענו אני נאבק, והבנקים מרוויחים מלקחת לנו עוד כמה מאות שקלים בחודש בדרכים עקיפות. אני לא מבין מה קרה לליברמן ומאיפה צצה לו השנאה המטורפת לציבור החרדי, שהיה עד לא מזמן השותף הבכיר שלו".
בחירות 2020/ "אם נגיע אליהן – זה יהיה הקמפיין הכי חזק של הליכוד. עכשיו אחרי שכולם ראו שגנץ יוצר שיתופי פעולה עם המפלגות הערביות, יותר קל לשכנע את הציבור ללכת איתנו, הימין שבא להצביע באחוזים נמוכים כבר לא יהיה מנומנם וננצח".
אם זה לא היה המסלול/ "הייתי ממשיך באקדמיה, ומשלב בין לימודי המקצוע לקביעת עיתים לתורה. פעילותי אקדמית נגדעה בדיוק בשלב שבו חשבתי איך אוכל להתקדם לצד האוניברסיטה גם בלימודי גמרא והלכה".
במגרש הביתי:
בוקר טוב/ "כל בוקר אצלי הוא שונה מקודמו. יש ימים שנפתחים בתפילה בבית הכנסת במושב, קפה בבית בנחת עם הילדים, ואז מנסה להספיק גם לקחת אותם לגנים. יש ימים שאני יוצא מאוד מוקדם כדי להתפלל בנץ בבני ברק או בירושלים, וכך חומק מהנסיעה בשעות הפקקים ומגיע בזמן".
פלייליסט/ "'קלמן ליברמן' בכאן רשת ב', הרבה אקטואליה עם קפיצות לשידורי רדיו קול חי, רשת מורשת או רשת ג'".
השבת שלי/ "העוגן שלנו. בלי השבת היה קשה לשמר את ההווי המשפחתי. יממה שלמה שאין בה טלפונים ואין פוליטיקה. מתמקדים בישיבה משפחתית סביב השולחן, הילדים אומרים דבר תורה מהגן או מבית הספר ומשחקים במשחקים משפחתיים. הכי חשוב – צוברים כוח לעוד שבוע של עשייה".
דמויות מופת/ "אבא שלי".
מפחיד אותי/ "'אשרי אדם מפחד תמיד'. אני תמיד אומר לעצמי שעליי לשמר את חרדת הקודש שאיתה התחלתי את השירות הציבורי, לא ליפול לאדישות ותמיד לשמור על אש גבוהה. אני מפחד שהשליחות הציבורית תהפוך לעבודה והתשוקה תשכך".
משאלה/ "במובן האישי – שאזכה לגלד את ילדיי על ברכי התורה, לרוות מהם נחת ושיגדלו לתפארת, ובמובן הציבורי - שתהיה ממשלה יציבה שתשמור על ארץ ישראל ועל ביטחון ישראל ושיהיה לי חלק בזה".
כשאהיה גדול/ "אני חושב שאני עושה את מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדול. זה מה שרציתי ומה שאני עושה – להיות שליח ציבור, ואני מקווה שזה יימשך שנים ארוכות וטובות".
לתגובות: shilofr@gmail.com
