בכנס "חידושים בחקר ירושלים", שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן, פורסם לראשונה דבר גילויה של "תולעת השני", ששימשה לטהרה ולצביעת אריגים יקרים בצבע כתום מיוחד בבית המקדש. את הגילוי חשף ד"ר זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל ע"ש מרטין (זוס), והוא אף הצליח לאתר את הכנימה ולהפיק ממנה את צבע ה"שני". "תולעת השני", ממנה הפיקו את צבע השני, היא כנימה ממשפחת הכרמילים. צבע זה שימש בתקופת המקרא ובימי הבית השני למטרות קודש וחול. מכל המקורות שנבדקו עולה כי מדובר בצבען מוכר, יקר ערך ונחשב מאוד בעיני הבריות בעת ההיא. בעולם העתיק השתמשו בעיקר בשני סוגי כנימות לצביעה: כנימות האלון וכנימה ארמנית, ומהמקורות לא ברור באיזה מהם השתמשו לצורכי קודש בבית המקדש. רוב החוקרים סברו שמקור צבע השני היה בכנימה מחוץ לארץ, שכן עד כה לא נמצאה בישראל כנימה המפיקה את צבע השני. במחקר שארך מספר שנים איתר ד"ר זהר עמר, בסיוע תלמידו צבי תמרי, את מיני כנימות הכרמיל (KERMESIDAE) בארץ, זיהה את כנימת האלון המבוקשת והפיק ממנה את צבע השני. הצבע שהתקבל היה כתום, והוא תואם את המתואר במקורות ההיסטוריים. בעיקר תורם לכך התיאור של יוסף בן מתתיהו, שהוא העדות האחרונה לשימוש בתולעת השני בבית המקדש. הכנימה הארמנית, שגדלה על צוואר השורשים של צמחים דגניים מסוימים, נמצאה בהרי האררט בתורכיה, ומסורת השימוש בה נמשך עד לימינו. מכנימה זו ניתן להפיק צבע אדום-סגול לצביעת טקסטילים. ד"ר זהר עמר, עורך המחקר, מקווה לפרסם בקרוב את כל המחקר במלואו, ובשלב זה אנו יכולים להסתפק בעובדה שלאחר כאלפיים שנה הצלחנו לגלות מחדש את תועלת השני הארץ-ישראלית ואת תהליכי הפקת הצבע ממנה.
