הוא מעולם לא פתח דף גמרא, הוא חילוני מובהק וגדל בבית בעל השקפות עולם שמאליות. ואף על פי כן, כשבנו של יואב (שם בדוי) חזר לאחרונה הביתה מיום לימודים בחטיבת הביניים יד גיורא בהרצליה, וסיפר לו על הרעיון של המורה לאנגלית לציין את החנוכריסמס בהצבת עץ אשוח והכנת פעילות בית ספרית בנושא, הדבר חרה לו. "זה חרה גם לבן שלי, ולעוד כמה חברים שרטנו מתחת לשפם. כשניסיתי להיפגש עם המחנכת ולהסביר לה שזה לא הגיוני, היא דיברה איתי על להכיר את האחר".

הפרשה התפוצצה השבוע בתקשורת, לאחר שיואב פנה לארגון 'יד לאחים' שפרסם את הסיפור ומשם התגלגלו הדברים לערוצי התקשורת השונים. יואב, שעדיין חפץ בעילום שמו מחשש לעתיד בנו בבית הספר ואפילו לעתיד המקצועי שלו עצמו, מסביר מדוע אדם חילוני כמוהו התקומם על הרעיון: "אנחנו חיים בדור של הפרעות קשב. כוכב הערב עכשיו זה חנוכה, אל תערבבו את זה עם שטויות. אתם רוצים לעשות משהו בבית? בבקשה. אבל בית ספר הוא לא מקום ליוזמות כאלה. לפני שאתם מלמדים דברים אחרים, אולי נכיר קודם את המורשת של העם שלנו".

השלב הבא: ביקור בכנסייה

פרשת ההפסקה הפעילה בחטיבת הביניים בהרצליה זכתה אומנם לפרסום ואף חוללה מיני-סערה, אבל העובדות מוכיחות שגם מוסדות ממלכתיים של מדינת ישראל שותפים לציון החג הנוצרי המובהק, תחת יצור הכלאיים הלשוני "חנוכריסמס" וגם בלעדיו, וזו אינה השנה הראשונה. העובדה המצערת היא שהמרחב הציבורי והמסחרי מציין כבר מזמן את תקופת חג המולד וגורף באמצעותה רווחים: קניונים, בתי עסק, דילים תיירותיים ועוד, חוסים תחת הכותרת "דילים לכריסמס". אירועי כריסמס במתחם התחנה בירושלים, מבצעים לחג המולד ברשתות כמו המשביר לצרכן וחנויות ברחובות או פתח תקווה שמוכרות את מוצרי החג בפומבי הם כבר דבר מובן מאליו. אולם בארגון 'יד לאחים', אשר מטפל בפניות הציבור בתחומים הנוגעים להתבוללות והשפעות דתיות זרות, מדווחים על עלייה בהיקף הדיווחים של המתרחש גם במוסדות שנמצאים ברשותה של המדינה ולא בבעלויות פרטיות.

עיון ברשימת הפניות שהתקבלה בשנה הנוכחית במוקד 'יד לאחים' סביב ציון הכריסמס מעלה את המקרים הבאים: זוג דתי שנחת מאיטליה כמה שעות לפני כניסת השבת נחרד לגלות בנמל התעופה בן גוריון עץ אשוח מוצב בגאון בסמוך לחנוכייה, במקום בולט ליוצאים ולנכנסים, סמוך לביקורת הדרכונים והדיוטי פרי. מדובר בעץ אשוח רשמי שהציבה רשות שדות התעופה. עובדת מפוחדת של משרד החינוך בגן במרכז הארץ, התקשרה למוקד אך התחננה שהפרטים המלאים לא יפורסמו מחשש שיבולע לה ולמקום עבודתה. תלונתה הייתה על הכוונה לקחת את הגננות והסייעות באזורה ללא פחות מטיול כנסיות בירושלים לקראת חג המולד.

גם בקמפוסים האקדמיים זרועים אלמנטים נוצריים של חג המולד לרוב. אל 'יד לאחים' הגיעו פניות של סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, חלקם לא דתיים, שציון החנוכריסמס בקמפוס צרם להם. באוניברסיטה העברית, בקמפוס הר הצופים, מוצבים עצי אשוח בלא מעט מקומות מרכזיים, כמו הספרייה, בנייני הלימוד ועוד. בהמשך אומנם הוצבו גם אלמנטים המציינים את חנוכה, אולם אף על פי כן לא כל הסטודנטים אהבו את האזכורים הנוצריים.

ב'יד לאחים' מספרים כי זו השנה השלישית שבה מתקבלות פניות מסוג זה. המקרים הראשונים היו בעיריית חיפה, שערכה חגיגות כריסמס במושבה הגרמנית בעיר. למעשה, ערים מעורבות רבות מציינות את החג הנוצרי בהצבת עצי אשוח בכיכרותיהן ובקיום אירועים תיירותיים ותרבותיים. אולם מתברר שההגדרה של עיר מעורבת נמתחת כמעט לכל עיר בישראל וכוללת גם את אשדוד, בת ים וחולון. בערים רבות חיים כיום נוצרים, בין אם ערבים ובין אם בני לאומים אחרים. "זה מחזה נפוץ כמעט בכל עיר", מעידים בארגון, "בעיקר בקניונים וכדומה".

משנה לשנה, אומרים בארגון, התופעה מתרחבת גם באיכות ולא רק בכמות. "האווירה האנטי דתית בציבור מלבה את זה, סוג של אצבע בעין לדתיים – נחגוג איך שאנחנו רוצים ולא תקבעו לנו. זו גם תופעה שקשה להיאבק בה, כי אנשים אומרים: 'ממה אתם חוששים? אנחנו לא נתנצר בגלל זה'. אלו אנשים שאין להם כסף לטוס לחו"ל, אז הם רוצים להרגיש פה את אווירת החג של אירופה. הם טוענים שזו רק אווירה, לא משהו רציני".

שלומי ריזל, דובר הארגון, מסביר כי למרות הנטייה לזלזל בחומרת הדברים הללו, הם טומנים בחובם סכנה לא קטנה: "ראשית, יש טרנד חדש של ביקור בכנסיות, זה יכול לצבור תאוצה. ביקור בכנסייה זה כבר לא רק עניין של אווירה, זו עבודה זרה ממש. יש מי שגם אחר כך מנצל את הביקורים הללו למטרות מיסיון, והדברים מחלחלים".

שנית, מתריע ריזל, בסופו של דבר זוהי חלק מהתופעה המסוכנת של התבוללות, שמתרחשת בתוך גבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל: "בארץ היום יש עשרה אחוזי התבוללות, זהו איום קיומי. הנושא של כריסמס בא על הגל של קבלת השונה, אבל במידה מוגזמת. ציון החג הזה במרחב הציבורי בישראל שובר אומנם את החומות, אבל הוא גורם לא רק להיכרות עם האחר אלא בסוף גם לחתונה. אם כעת נקל בזה ראש, זה יביא לדברים חמורים יותר. עובדה שהגענו למצב של ביקור בכנסיות". ריזל נזהר ואומר כי ההתנגדות לציון החג הנוצרי בישראל אינה מטעמי גזענות או שנאת הזר, "אלא מכיוון שאנו זן נכחד ועלינו לעשות כל מאמץ כדי לשמור על עצמנו".

האם ניתן למגר את התופעה? ככל שהדבר נתון בידי עיריות או מוסדות רשמיים, הרי שהדבר תלוי בעיקר בהתעוררות של האזרח הקטן, אומרים בארגון. אגב, הם מציינים, ההתנגדות של אזרחים לתופעה אינה קשורה דווקא בזהות דתית. "אומנם לרוב הפונים יש קשר לדת, אבל כרבע מהפונים בהחלט מתלוננים מכיוון שזה מפריע להם ברמה של הזהות הלאומית. הם לא רוצים שהילדים שלהם יגדלו על דברים כאלה".

"חנוכה – אור של ידע"

ובחזרה לאירוע בהרצליה, שם מתברר כי משרד החינוך, שבראשו עומדת כעת דמות רבנית ודתית לאומית מובהקת, לא ראה כל בעיה בקיום אירוע חווייתי לתלמידים שמציין את החג הנוצרי לצידו של חג החנוכה. בתגובת המשרד לא נשמע שמץ תרעומת כלפי החטיבה בהרצליה: "בית הספר מציין את חגי ישראל ומסורת ישראל כחלק מהליבה של תוכנית הלימודים ומטרות החינוך. בתוך כך, בימים אלה מציין בית הספר את חג החנוכה בלבד. במקרה הנדון, מדובר בפעילות חקר לימודית כחלק ממקצוע האנגלית ולא בפעילות הנושאת אופי דתי", לשון הסנגוריה של משרד החינוך לאירוע.

חבר מועצת העיר הרצליה, אלעד צדיקוב, שהגיע כדי להתרשם מהדברים במו עיניו בעקבות הורים שפנו אליו בעניין, חזר מזועזע. לדבריו, זה אינו המקרה הראשון בהרצליה. "יש בהרצליה יוזמות מקומיות של מורים שעושים ככל העולה על רוחם. לפני שנתיים במסגרת מיזם בת מצווה, הקיר באחד מבתי הספר היה מלא צלבים. לפני שנה וחצי נערך לילדי הרצליה פיתוח אירוע של העירייה שבו צוינו הפסח והפסחא".

צדיקוב הגיע להפסקה הפעילה וצילם את העדויות בשטח, למורת רוחם של ההורים וצוות בית הספר. העירייה, שהגיבה לפרשה גם בשם בית הספר, התקוממה נגד כניסתו של צדיקוב לבית הספר וצילום ההפסקה הפעילה, וטענה כי מדובר בסך הכול בפעילות שבה הוצגו עבודות חקר של תלמידים על חגי דתות אחרות ומנהגי החג. "חנוכה הוא חג האור, שמאיר גם פינות נוספות בתחומי הידע והדעת", הטעימו בעירייה, "עיריית הרצליה דוגלת באור ובנאורות ולא תיתן להחשיך את מערכת החינוך בעיר".

צדיקוב לא השתכנע, כנראה. "לוקחים כאן 200 ילדים כבני ערובה, ואומרים להם שאשוח וסנטה ומשחקים נוצריים זה תרבות, זה חלק מחנוכה. מטשטשים את הזהות והשורשים שלהם. משרד החינוך והרשות המקומית מעמידים בוגרים שאין להם עמוד שדרה יציב, במקום להעמיד בוגרים בעלי זהות יהודית שיודעים מי הם ומה הם".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com