בזמן שמדינת ישראל כולה תחת סגר והקפאה, אצל המסתננים בדרום תל אביב עסקים כרגיל. החמארות (מעין בתי מרזח) רק עברו דירה, ובכל פינה התגודדויות של מסתננים אפריקנים, בדיוק כמו בשגרה. והמשטרה, כהרגלה בדרום תל אביב, משתדלת להימנע ככל האפשר מחיכוך עם האוכלוסייה האפריקנית מחשש – סביר, יש לציין - לאלימות.

"אנשים מסתובבים ברחובות, יש חנויות פתוחות”, מתארת הפעילה החברתית שפי פז, תושבת דרום תל אביב. "בהתחלה פעילים שלנו היו יוצאים לצלם כדי להציף את הבעיה, אבל היום הם נמנעים מזה כי מסתננים מאיימים על חייהם. הם מבינים שהתמונות האלה לא טובות להם, אז הם מאיימים על הפעילים. הבעיה היא שגם אם פעיל שלנו יזמין משטרה, היא רק תיתן לו דו"ח על זה שהוא מרוחק יותר מ-100 מטר מהבית שלו. גם המשטרה לא רוצה שנתעד את מה שקורה בשטח”. השיא של המדיניות הזאת, ומה שהוציא את המרצע מן השק, היה שוטר שאמר השבוע לאחד הפעילים בדרום תל אביב שניסה לצלם: "יש לנו הוראות מהממשלה לא לאכוף על הזרים”, כך מספרת פז. "בתחילת השבוע פתחו מתחם בדיקות לזרים בנווה שאנן. אני רציתי ללכת לשם למחות, לומר שזה הכול הצגה לתקשורת, אבל ידעתי שאם אני באה, באותה דקה ייתנו לי דו"ח”.

לדבריה של פז, שסובלת בעצמה ממחלות רקע ונמצאת בקבוצת סיכון, המצב של שכונות דרום תל אביב מסוכן במיוחד, בגלל השילוב של אוכלוסיית המסתננים שאינם מקפידים על ההוראות עם תושבים ישראלים מבוגרים שנמצאים בהן באחוזים גבוהים. "המסתננים יושבים בתוך אוכלוסייה בסיכון”, היא אומרת. "המון אנשים מבוגרים, וגם נכים ובעלי מחלות. אנחנו לא גרים בצורה מבודדת, אלא אחד בתוך השני, באותם בניינים. אם אני ארד במעלית, היה בה לפני חמש דקות מסתנן. אותו הדבר במכולת ובכל מקום אחר. אנחנו שזורים זה בזה. כשאומרים לי שיש הנחיה לא לאכוף על הזרים, זה גזר דין מוות לאוכלוסייה המבוגרת”.

בגלל המחדל בטיפול באוכלוסיית המסתננים, לא קיימים נתונים אמינים לגבי אחוזי הנשאות בשכונות דרום תל אביב. לנוכח הזלזול בתקנות משרד הבריאות שמתארת פז, קל לשער שקיימים שם אחוזים לא מבוטלים. בצל העובדה שמדובר באוכלוסייה שלא מרגישה שייכות וערבות הדדית, ובתוספת היעדר ההרתעה שהם רגילים לו גם בשגרה, הרי ששעון העצר של הפצצה כבר החל לתקתק. "לא עשו בדיקות עד היום”, אומרת פז, "אנחנו לא יודעים אם יש חולים, וגם לא אוכפים עליהם כמו שתמיד לא אוכפים. הם עומדים וצוחקים מתוך ידיעה ברורה שלא יעשו להם כלום. לאחרונה הם העלו בקבוצות שלהם סרטונים שבהם צולם איך שהמשטרה עוצרת אותנו, ונהנו. התחושה הפנימית העמוקה שלנו היא של בגידה טוטאלית של המדינה”.

אין פרנסה

הסוגיה של התפשטות הנגיף היא רק פן אחד של הפצצה המתקתקת שיצרה הקורונה בקרב המסתננים. בעיה נוספת, ששייכת גם למהגרי עבודה ממדינות אחרות, היא הסוגיה התעסוקתית-כלכלית. מאות אלפי העובדים הלא חוקיים בישראל מתפרנסים מהיד לפה, לא מפרישים לחסכונות וגם לא זוכים לרשת ביטחון סוציאלית מהמדינה. לנוכח העובדה שמשבר הקורונה פגע בתעסוקה שלהם בראש ובראשונה, המציאות שבה ייגמרו המזומנים בכיסם היא רק עניין של זמן.
שפי פז: "המסתננים יושבים בתוך אוכלוסייה בסיכון. המון אנשים מבוגרים, וגם נכים ובעלי מחלות. אנחנו גרים אחד בתוך השני, באותם בניינים. אם אני ארד במעלית, היה בה לפני חמש דקות מסתנן. כשיש הנחיה לא לאכוף את הסגר על הזרים, זה גזר דין מוות לאוכלוסייה המבוגרת”

בנוסף לכך, כאשר יותר ממיליון מובטלים ישראלים מבקשים עבודה בימים אלה ומן הסתם במהלך השנה הקרובה לפחות, העובדים הזרים עלולים להתחרות על אותן משרות ולהותיר אותם מחוסרי עבודה. בדרום תל אביב גם קיימת סכנה של אנרכיה ומעשי שוד, וכבר היו מנהיגים מקרב הקהילה האפריקנית שהתריעו מפני מציאות כזאת בכלי תקשורת מקומיים.

"האנשים האלה הם מהגרי עבודה שרוצים לשפר את איכות חייהם”, אומר עו”ד אהרן גרבר מפורום קהלת, שיחד עם עמיתו עו”ד דוד פטר ניסח מסמך עקרונות לפתרון המשבר. "נכון להיום אין להם עבודה. אנחנו מבינים שיש יותר סיכוי שאנשים שבאו מהסיבות האלה ירצו להמשיך הלאה למקומות אחרים בעולם. זה לא רק המסתננים מאפריקה, יש פה עוד הרבה עובדים זרים שנשארו אחרי שהאשרה שלהם פגה, או כאלה שבאו עם אשרת תייר ונשארו”.

בעיני גרבר, דווקא המשבר הזה ונקודת הרתיחה שאליה הוא מביא את סוגיית הזרים בישראל, עשויים להיות המפתח לפתרון כולל שממנו ישראל רק תרוויח. “אלה אנשים שבאים מתוך אינטרס. הם מחפשים את הפרנסה, ואם אין להם את זה פה הם יעזבו. הבעיה היא רק שאין להם איך לעזוב כרגע, כי יש קושי בהתניידות בין מדינות והתעופה לא עובדת. לכן סברנו שמדינת ישראל צריכה לעשות מאמצים אקטיביים כדי לסייע לשוהים הבלתי חוקיים לצאת מרצון בחזרה לארצות מוצאם. הרי גם בשגרה כל חודש יוצאים מאות מרצון, והמדינה משקיעה בהם לצורך כך כרטיס טיסה ומענק. עכשיו זו הזדמנות פז ואסור להחמיץ אותה”.

פתרון הבעיה התחבורתית הוא פתרון חלקי בלבד, מפני שמדינות רבות חוששות מפני טיסות המוניות של אזרחים חוזרים שיפיצו את המחלה בשטחן. בדרך כלל אלו מדינות בעלות מערכות בריאות חלשות שלא יוכלו להתמודד עם הנגיף. יונתן יעקובוביץ’, מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מציע לפתוח במגעים עם המדינות ולהציע להן סיוע בקליטה של האזרחים השבים. עד שיבשילו המגעים, הוא מציע, יש לפתוח מלוניות ייעודיות למסתננים שמעוניינים לצאת מהארץ ברצון כדי למנוע הדבקה. "אנחנו מאמינים שרובם רוצים לחזור למדינות המוצא, ועכשיו זו רק הבעיה הטכנית של קווי תעופה ומדינות שחוששות בגלל מערכות בריאות חלשות”.

גם גרבר וגם יעקובוביץ’ מצביעים על הכשל של ישראל בהסברה ובהנגשה של תהליך היציאה מרצון למהגרי העבודה. “צריך לפרסם שהמדינה מאפשרת יציאה מרצון ולתת לאנשים אתר וטלפון שיוכלו לפנות, כדי שקודם כול נדע מי רוצה לצאת”, אומר גרבר. "יחידת היציאה מרצון נמצאת בבני ברק, וצמצמו את כוח האדם של היחידה בגלל תקנות משרד הבריאות. צריך להגדיר אותם כעובדים חיוניים ולמצוא את הדרכים שיפנו אליהם. בשבוע שעבר התפרסם באחד מכלי התקשורת שאנשים ממולדובה רוצים לחזור ולא יודעים איך. אם זה אנשים ממדינות שאין מניעה להחזיר אותם לשם כמו מולדובה או גאורגיה אז רק צריך לתת להם אפשרות לטוס. אם זה מקומות יותר מורכבים כמו המסתננים מאפריקה, צריך למצוא מדינות שלישיות שיסכימו לקבל אותם, לכרות איתן הסכמים ולערוך להם בדיקות קורונה שיוכיחו כי אינם נשאים כך שהמדינות לא יחששו”.

אין חשיבה

בתוך כך, מדינת ישראל כבר נדרשה לסוגיה, ובשבוע שעבר התכנס שולחן עגול שהוביל משרד ראש הממשלה להתייעצות בעניין. זה התחיל אומנם לא טוב, מספר יונתן יעקובוביץ’, אבל לבסוף הגה הספינה הוטה מעט. “לדיון הוזמנו רק ארגונים רדיקליים, למרות שאלה נושאים שאנחנו עסקנו בהם, וגם לא הזמינו נציגים מדרום תל אביב”, הוא מספר. "אומנם יש ממשלת ימין כבר עשור, אבל בכל מה שקשור לדרג המקצועי הארגונים הרדיקליים שולטים לחלוטין. כך היו מקדמים פעם הרבה דברים בלי שיידעו. היום, תודה לא-ל, יש לנו יותר ארגונים שמעלים את המודעות לנושא וממילא יותר השפעה”.

בעקבות פנייה של המרכז למדיניות הגירה, נוצר קשר עם גורמים במשרד ראש הממשלה על מנת להתייעץ לגבי הצעדים הנכונים להתמודדות. הסוגיה המרכזית מבחינת המדינה כרגע היא חוק הפיקדון. על פי אותו חוק מחויבים המעסיק והשוהה הבלתי חוקי להפריש מדי חודש סכום קצוב לפיקדון, שיוחזר לעובד רק אם יחליט על יציאה מרצון, וזאת על מנת לעודד זאת. כעת, בעקבות המצב, לחצו בארגוני השמאל לשחרר למהגרים את כל כספי הפיקדון ללא תנאי.

"יש לחץ גדול לשחרר את הפיקדון כולו, למרות שבשנה האחרונה היו אלפיים מהגרים שיצאו מרצון בגללו. אנחנו לא מתנגדים קטגורית, אבל הדרישה שלנו היא שזה יהיה רק לבעלי משפחות של מבקשי מקלט שהגישו בקשה, וגם אז הדרישה המרכזית היא שזה יהיה סוג של מקדמה שהם יצטרכו להחזיר בתשלומים. המסר יהיה שעם כל הכבוד לזה שאנחנו משחררים כספים מסיבות הומניטריות, המדינה לא ויתרה על הכוונה שלה”.

לגבי ניצול ההזדמנות להחזרת זרים, מעיד יעקובוביץ’, אין בכלל חשיבה בכיוון. "המדינה לא במקום של לנצל את ההזדמנות. כמו שמשרד התחבורה ניצל את ההזדמנות לחשמל את הקו לתל אביב, כך כל משרד צריך לחשוב מה הוא יכול להפיק מהמשבר. אבל אני יכול להבין למה המדינה לא מעמידה את הנושא בראש סדר העדיפויות. לי חשוב להבהיר שאם הם ייתקעו פה, זה יעלה למדינה הרבה יותר. מבחינת הקורונה ולא מבחינת מדיניות הגירה הרבה יותר זול וחשוב לארגן יציאה”.

ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה פועלת בכוחות מתוגברים למען שלומו ובריאותו של הציבור באזור דרום תל אביב כמו בכל מקום אחר בארץ, ומבצעת באזור פעולות אכיפה ופיקוח, לצד מגוון פעולות מניעה והסברה, לרבות לאוכלוסייה הזרה בשפתה. בשבועות האחרונים סגרה המשטרה עשרות חמארות ומבנים באזור ופיזרה התקהלויות אסורות בניגוד לתקנות. בפועל, מרבית הזרים באזור נשמעים להנחיות, וחריגות מהן מטופלות בהתאם. נדגיש כי לאף אדם, ישראלי או זר, אין היתר לעבור על החוק ולפעול בניגוד לתקנות".

מדוברות רשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "מדינת ישראל עברה לעבודה במתכונת חירום, ועל כן גם רשות האוכלוסין, שהיא חלק מהמשק, אולצה לעבור לעבודה במתכונת חירום. בניגוד לטענתכם, יחידת היציאה מרצון פתוחה, במתכונת מצומצמת, אך פתוחה. יתר היחידות בבני ברק אינן צריכות להיות פתוחות כי האוכלוסיות שלהן ניתן שירות טופלו והאשרות שלהן הוארכו. פרט לכך, מאחר שהשמיים סגורים כמעט כליל, אין טיסות שניתן לארגן כרגע".