התחלה/ לפני 52 שנים בדיוק. נולד וגדל ברמת גן. הקטן מבין שלושה אחים. בימים אלו ממש, בתאריך ט' בתמוז, חל יום הולדתו.
אבא/ מרדכי ז"ל, יליד גרמניה. כנער ברח עם משפחתו בדרך לא דרך לישראל עוד לפני פרוץ המלחמה. התגייס לצבא הבריטי כנוטר רכוב ובהמשך לחם בהגנה. "אבא היה מנהל מחלקת חשמל בעיריית רמת גן. היו לו ידי זהב. איש צנוע ושמח בחלקו. רחב אופקים, איש אשכולות של ממש. היינו קשורים מאוד".
אמא/ יהודית ז"ל. נולדה בצרפת, שרדה את תלאות השואה במחבוא ובמנוסה. עלתה ארצה בעליית הנוער בגיל 14. "היא נישאה לאבא והייתה לאורך השנים עקרת בית מסורה. למרות ואולי בגלל מה שעברה, היא הייתה אישה מאוד אופטימית ושמחה, אישה חזקה, שלקחה את החיים תמיד בפרופורציה הנכונה".
הניתוח/ נולד עם מום בליבו ובגיל שמונה עבר בהצלחה ניתוח לב פתוח. "לפני הניתוח הייתי רץ 20 מטר ומיד מתנשף ומכחיל. הייתי מוגבל. בגיל 11 כבר שיחקתי כדורסל בקבוצה של מכבי רמת גן".
כבוד למסורת/ "הבית שגדלתי בו היה חילוני, אבל עם כבוד למסורת. היינו הולכים לבית הכנסת בראש השנה וביום כיפור, היה סדר פסח. אבא היה בעל הבנה עמוקה שכיהודים אנחנו צריכים להיות אנשים טובים וישרים, ועל זה גדלתי".
מרגיש חלק/ למד בתיכון בליך ברמת גן. "בשנת הבר־מצווה שלי הגדרתי את זהותי היהודית. החלטתי שאני שומר על סוג של כשרות. במשך שלוש שנים קמתי כל בוקר חצי שעה קודם והנחתי תפילין. מאוד התחברתי לזהות היהודית שלי ולסיפור היהודי הכללי. עד היום יש לי דיאלוג פנימי מאוד נוכח עם בורא עולם".
בוחר כל יום מחדש/ "ההחלטה כילד לשמור כשרות יצרה בבית סוג של שונות. אז למה בכל זאת הלכתי על זה? בגלל המחשבה שאכילה היא פעולה שגרתית יומיומית, והכשרות לעומתה היא סוג של ריטואל שמחייב אותך לבחור בכל ארוחה מחדש. היהדות מלמדת אותך לבחור, וזה מכניס אותך לתודעה ולחיים של בחירה מתמדת בין טוב לרע".
ההארה/ אירוע מכונן עבורו, שעיצב את השקפתו הפוליטית הנוכחית, היה הנסיגה מסיני בשנת 1982. "הייתי בן 13 וזה הותיר בי משקע אמיתי. העובדה שהוציאו אנשים מבתיהם בכוח והמראות הקשים של הנסיגה, היו ראשית עיצוב ההשקפה הפוליטית שלי".
למה לי פוליטיקה/ "מגיל צעיר הייתי צרכן חדשות. למרות שההורים שלי רצו שאלך כבר לישון, לא ויתרתי על צפייה ב'מבט לחדשות' מדי ערב. הייתי קורא עיתונים והתעניינתי המון במתחולל בפוליטיקה ובאקטואליה".
המתנחלים/ "לאבא היה סנטימנט לתנועה הדתית־לאומית. הוא ראה בתנועת גוש אמונים סוג של חלוצים. על זה צמחתי. בגיל 14 עשיתי עבודה באזרחות על ההתיישבות ביהודה ושומרון. באותן שנים, ילד מבית ספר בליך שעושה עבודה על ההתיישבות היה דבר לא שגרתי בעליל. אבל אותי זה סיקרן".
התחיה/ בכיתה י' נתקל בכתבה על נוער התחיה בעיתון 'מעריב לנוער'. "קראתי בשקיקה ואמרתי לעצמי: זהו, אני מצטרף". חצי שנה אחר כך כבר נבחר לתפקיד הרכז הארצי של נוער התחיה. בתפקידו החליף את הבחור גדעון סרצ'נסקי, לימים סער, שהתגייס לצבא.
פעיל פוליטי/ "אני זוכר איך בבחירות 84' תלינו שלטים של התחיה ברחובות העיר. הייתי פעיל בארגון מחנות התנדבות של הנוער. עבדנו בחקלאות ביישוב מעון בדרום הר חברון וביישוב אלי סיני. אפילו בבליך שיגעתי את כולם. אלו היו ללא ספק שנים מכוננות".
משפטים/ את שירותו הצבאי עשה בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל, שבמסגרתו שימש בין היתר ממלא מקום מפקד יחידת ההסברה של בית הספר. בהמשך למד תואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא למד במסלול ערב כדי לעבוד ולממן את שכר הלימוד. "לאורך הלימודים עבדתי בשורת תפקידים שבהם נחשפתי לעבודה הציבורית ולכוח להשפיע לטובה על המציאות".
משפיע/ שימש עוזר מקצועי למנכ"ל משרד העבודה והרווחה שמואל סלבין. "החוויה המכוננת שלי הייתה כשהייתי עוזר צעיר בן 22, בתקופה של העלייה הגדולה מברית המועצות. רבים עלו עם מקצועות בלתי רלוונטיים, והאתגר היה להכשיר אותם מקצועית. אבל עיקר הקורסים היו בשעות הבוקר ואנשים לא נרשמו. נלחמתי להעביר את הקורסים לערב, וזה אכן עבד. אז הבנתי שאפשר לשנות ולעזור".
דובר הליכוד/ "בשנת 93' חבר כנסת צעיר ונמרץ בשם בנימין נתניהו הרים אליי טלפון והציע שאבוא לעבוד איתו. נעניתי לאתגר". כך כיהן כדובר תנועת הליכוד וכדובר ראש האופוזיציה דאז, נתניהו. "נתניהו היה בן 44 וליוויתי אותו כדובר יו"ר האופוזיציה, לרבות בזמן החתימה על הסכמי אוסלו. זה היה אחד התפקידים היותר מאתגרים".
הנחת/ בגיל 28 נישא להילה טוב. במשך עשור היה נשוי לה, עד שנפרדו דרכיהם. יש להם שני ילדים: מיכאל (23), הכתב הפוליטי של גלי צה"ל, ויואב (20), משרת בצבא. "אני מאוד גאה בשני ילדיי, שהם אנשים סקרנים וחכמים שאימצו לליבם את הציווי להיות אנשים טובים".
מיכאל/ "מגיל צעיר מיכאל גילה עניין בתחומי האקטואליה והפוליטיקה וניחן בידע ובתשוקה לכל ענייני המדינה". ואיך הוא מסתדר עם העובדה שאביו פוליטיקאי? "כדי למנוע לזות שפתיים, החלטנו שאני לא מתראיין בגלי צה"ל ושהוא לא מסקר אותי".
קמים לניצחון/ לאחר כשנתיים כדובר הליכוד, עזב כדי להשלים את התמחותו המשפטית. "בעקבות רצח רבין הכריזו על בחירות לכנסת, ואני מקבל טלפון מנתניהו 'בוא תשתלב בצוות האסטרטגי לבחירות'. באותה תקופה לנצח בבחירות היה נראה כמו משימה אבודה. אבל אלו היו שלושה חודשים אינטנסיביים ומעשירים, שבסופם הלכנו לישון עם פרס וקמנו עם נתניהו".
מהפכה בתקשורת/ "לאחר הבחירות השרה לימור לבנת הציעה לי לשמש כיועצה המקצועי הבכיר במשרד התקשורת". בתפקידו היה בין האחראים לפתיחת שוק התקשורת הישראלי לתחרות ולהרחבת היצע השידורים בישראל.
המועצה לשידורי כבלים/ "בהמשך, ראש הממשלה ביקש ממני לרכז את הרפורמה שנדרש לעשות בתחום השידורים בישראל, ומוניתי ליו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין וליו"ר מינהלת הסדרת השידורים לציבור. תפקיד משפיע ומעניין של ליווי תהליכים מורכבים בתחום הרגולציה והתקשורת".
מזכיר הממשלה/ עם הקמת הממשלה ה־32 שוב קיבל טלפון מנתניהו, שהציע לו לכהן כמזכיר הממשלה. "זה מסוג ההצעות שאתה לא אומר להן לא. באתי לשנה ונשארתי ללמעלה מארבע שנים. מזכיר ממשלה הוא תפקיד אולי פחות בחזית, אבל בעל השפעה ועניין שאין לתאר. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא המיזם להעצמת תשתיות המורשת הלאומית 'ציוני דרך', שהיה הרעיון והיוזמה שלי".
ביבי/ "עבדתי לצידו הרבה מאוד זמן, וזו הייתה אחת התקופות שבהן למדתי הכי הרבה. כמזכיר ממשלה אתה צמוד אליו, אתה הצל של ראש הממשלה. לנתניהו יש יכולת להסתכל על המציאות בשני ממדים: בממד ההיסטורי העמוק, מתוך הבנה שהקברניט עושה צעדים ובעצם מעצב את ההיסטוריה, ובממד השני של הכאן והעכשיו. יש פעמים ששני הממדים מתנגשים אצלו".
חוק הלאום/ לאחר יותר מארבע שנים חזר לשוק הפרטי, והיה שותף במשרד עורכי הדין גולדפרב לוי ושות'. במקביל המשיך בפעילותו הציבורית. "עשיתי דברים בעלי משמעות, כמו לקדם את חוק הלאום, כי מדובר בחוק יסוד ומרכיב שמשלים את החוקה הישראלית בהיבט חשוב. טיפלתי גם במתווה הכותל, ובנוסף זיהיתי הזדמנות היסטורית להוביל מהלך של הכרה אמריקנית בריבונות על רמת הגולן. הקמתי את 'היחידה למען הגולן' - גוף שדחף לקבלת ההכרה".
שוב לפוליטיקה/ לפני כשנה, לקראת הבחירות לכנסת ה־21, קיבל הצעה משני חברים קרובים - בוגי יעלון ויועז הנדל - להצטרף למפלגת תל"ם, והוצב ברשימת כחול לבן לכנסת. "תל"ם הופכת לדופן הימנית בכחול לבן. מאז עברנו שלוש מערכות בחירות".
השושבין/ "בסיום מערכת הבחירות השלישית נוצרה אפשרות להקמת ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת. חברי הנדל ואנוכי מבהירים שזו מתכונת שהיא בלתי אפשרית מבחינתנו, לא במובן הערכי ולא במובן ההיתכנותי. בתוך משבר הקורונה, הבנו שחובתנו לדאוג להקמת ממשלת אחדות, והקמנו את דרך ארץ כסיעה עצמאית נפרדת. היינו השושבינים העיקריים להקמת הממשלה".
יו"ר ועדה/ האוזר עומד בראש ועדת חוץ וביטחון. "אלו נושאים שמצעירותי התעסקתי בהם. זה תחום שיש לי בו עמדות ודעות ואני יכול להשפיע בו, ולכן העדפתי את זה על פני תפקיד שר. אני מאמין שזה ראוי ונכון לנבחר ציבור להכיר את הפרלמנט באופן יסודי".
שליחות/ "זו נחשבת ועדה חשובה בכנסת, שמטפלת בתחומי הביטחון, המודיעין ויחסי החוץ. בפרלמנטים מקבילים בעולם זה באחריות שלוש ועדות. אני עדיין בשלב הלמידה, עושה תהליך אינטנסיבי מאוד של לימוד, היכרות והעמקה של המרחב שאני אמור לעסוק בו".
אם זה לא היה המסלול/ "הייתי פותח חנות לעתיקות. אני אספן של חפצים ומסמכים מחיי היומיום, בעיקר מהשנים שלפני הקמת המדינה. זה מרתק ומקסים אותי. התחלתי בגיל 13 כתחביב משותף עם אבא, וזה נמשך עד היום".
במגרש הביתי:
בוקר טוב/ מתעורר בין 06:30 ל־07:00, מוציא את נינה הכלבה בבוקר ומשתדל להוריד אותה גם בערב. במהלך היום רץ בין פגישות, דיונים וסיורים מקצועיים. לישון הוא הולך בין חצות לאחת בלילה.
פלייליסט/ "מוזיקה עברית, לרבות מתקופות מוקדמות. מסוג המוזיקה שמתועדת על ידי אתר 'זמרשת'".
השבת שלי/ "שבת מנוחה, משפחה, התעסקות עם האוספים שלי וצריכה של מוצרי תרבות. מבחינה אישית שבת מסמלת מקצב חיים, אדם חי משבת לשבת".
דמות מופת/ בנימין זאב הרצל. "שינה גורל של עם בשמונה שנות פעילות, מגיל 36 עד 44".
מפחיד/ "בריאות".
משאלה/ "לבסס ריבונות של העם היהודי בארץ ישראל ולהקים חברת מופת, אור לגויים".
כשאהיה גדול/ "להמשיך ולשנות מציאות לטובה במדינת ישראל".
לתגובות: rivki@besheva.co.il