חודשים ספורים בלבד לפני שרס"ן בניה שראל וסמ"ר ליאל גדעוני נהרגו במבצע צוק איתן, והדר גולדין נחטף ביום שישי השחור, היו רב סרן אלי סגל ורב סרן רועד בלעוס חלק משלישייה בלתי נפרדת, יחד עם גולדין בקורס הקצינים. שראל היה מפקד הפלוגה של בלעוס בהכשרה.
שש שנים אחרי שהאדמה רעדה וצה"ל פתח במבצע צבאי ברצועת עזה, בלעוס וסגל, אז קצינים צעירים בסיירת רימון, יחידה שהיתה כפופה לחטיבת גבעתי, משרתים כמפקדי פלוגה בגדוד הסיור של החטיבה, מתאמנים לקראת מבצע עתידי בצפון או בדרום. את היום שבו התרחש האירוע הם לעולם לא ישכחו.
רב סרן אלי סגל סיפר לעיתון ישראל היום "בלילה לפני האירוע היינו בנוהל קרב יחידתי לקראת מבצע בעומק עזה ואז אמרו לנו להמתין כי יש הפסקת אש, אבל הוסיפו שזה לא אומר כלום - שעדיין יש כוחות בשטח. דהרנו פנימה, לתוך עזה, מוכנים לקרב, וכשהגענו גילינו את הגדס"ר מנהל לחימה משמעותית מול מחבלים. הצטרפנו ללחימה, מקבלים משימות, מבלי לדעת מה קרה".
עוד אמר: "זו זכות וגאווה להיות במקומות שבהם היו בניה והדר ושנינו מרגישים שאנחנו ממשיכים את דרכם. המשימה לא הושלמה לגבי הדר ואנו לא שוכחים את זה. הדר, בניה וליאל חרוטים על דגל סיירת גבעתי. אני בטוח שהם מסתכלים עלינו מלמעלה וגאים שאנחנו ממשיכים את דרכם".
רב סרן רועד בלעוס אמר "היינו בעומק השטח, נלחמים לפעמים פנים אל פנים. זה החלום של כל לוחם. ישבנו באיזו חורשה ופתאום הגיע מפקד יחידת רימון בטירוף ופקד על כולם לעלות על הכלים במהירות. כולם הבינו שיש אירוע ושזה קשור אלינו, אבל לא יודעים פרטים".
רועד מספר כי הוא הקשיב לרשת הקשר החטיבתית וכך הבין את סדר הגודל של האירוע "התחילו להגיע שמועות מי נהרג. אלו היו תחושות מאוד קשות. לגלות שבניה שראל, המפקד הנערץ שלך, נהרג, ושהחבר שלך מקורס קצינים, הדר גולדין, נחטף. כלוחם אתה רוצה להגיע כמה שיותר מהר לאירוע ולחתור למגע, לעשות הכל כדי להיות שם".
שש שנים אחרי האירוע נמצאים שני הקצינים בנעליו של בניה שראל, בעוד גופתו של הדר גולדין נותרה בשבי ארגון הטרור חמאס.
רועד ואלי מדגישים כי הם מוכנים ללחימה, בצפון ובדרום "אם יפקדו עלינו להיכנס כדי להחזיר את הגופות, נעשה זאת בשמחה. אם זו המשימה שנקבל - נעמוד בה ללא ספק".