סוגיית חקירות היהדות תפסה מקום מרכזי בשיח הציבורי. עדויות שפורסמו על ידי עולים וצאצאיהם, שנדרשו להוכיח מחדש את יהדותם בעת שהגיעו להירשם לנישואים ברבנות, עוררו ויכוח ציבורי ופוליטי, גם בתוך העולם הדתי. כעת מדיניות זו עומדת לביקורת הלכתית.
במאמר שפרסמו הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים', והרב ד"ר יוסף שרעבי, ד"ר למשפטים ומוסמך לדיינות, בכתב-העת 'תחומין' של מכון 'צמת', הם מפרטים בצורה מקיפה את כל הסימוכין ההלכתיים מדוע אין צורך בהחמרות הרבות שהשתרשו בבתי הדין הרבניים בעת בדיקת יהדות.
הרבנים פרבר ושרעבי מזכירים כי הקמת מדינת ישראל הציבה לפתחם של פוסקי ההלכה אתגרים הדורשים מתן מענה הלכתי למציאות המתחדשת ולענייני השעה, וכי אחד מן הנושאים שטרם קיבלו מענה הלכתי-ציבורי מקיף דיו הוא העלייה הגדולה מבריה"מ והשיקולים ההלכתיים והלאומיים המצויים על הכף.
המאמר מציג את המקורות ההלכתיים להוכחת יהדות, שאינם דורשים עריכת חקירות פולשניות המבוססות על מסמכים, כפי שנעשה כיום בבתי הדין הרבניים. בהתאם לכך קובעים הרבנים פרבר ושרעבי כי: "לאור הדיון בעקרונות העולים מסוגיית הנאמנות של מי שמצהיר כי הוא יהודי, נראה כי יש לחזור להסתמך על עיקר הדין, ללא החומרות הרבות שהועמסו עליו".
לדברי המחברים, ניתן להסתמך ברוב המקרים על הרישום כיהודי במרשם האוכלוסין, בנוסף להצהרה בעל-פה בפני רשם הנישואין. כמו כן, הם קובעים שראוי שלא להטיל דופי במשפחות שאין להן מסמכים. לדבריהם, החשיבות הראייתית של מסמכים איננה גבוהה, ואין בה לייתר את ההסתמכות על המקורות ההלכתיים למתן אישור יהדות.
הרבנים פרבר ושרעבי מצביעים על כשל הלכתי במתן אישורי יהדות תוך הסתמכות על חוקרי יהדות בלבד. חוקרים אלו, על אף היותם אנשים דתיים ואולי אף תלמידי חכמים, אינם דיינים ואינם אמורים לשקול את המשמעות ההלכתית של מה שעולה בחקירתם. למרות זאת, בעשורים האחרונים בכ-99% מהמקרים מקבל בית הדין את קביעת חוקר היהדות, על אף שאין בה סימוכין הלכתיים. המאמר מבקש לצמצם את פעילות חוקרי היהדות ולאפשר פסיקה הלכתית לאישור יהדות, שלא על סמך ממצאי החוקר בלבד.
המאמר נחתם בצורך בהכרה בעלייה מברית המועצות וממקומות אחרים כברכה למדינת ישראל ולעם ישראל, על כל אתגריה, כדברי הנביא ישעיהו "אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ".
הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים': "מימוש חזון קיבוץ הגלויות הוא משימה יהודית ראשונה במעלה. משום כך, על הממסד הדתי לקדם מדיניות מכילה וקשובה לאתגרי השעה. עבור רבים מהעולים, הרישום לנישואין מהווה מפגש ראשוני ולפעמים יחיד עם היהדות וההלכה. במדיניות הקיימת כיום יש פגיעה בעולים ובצאצאיהם, באופן שיוצר ניכור והרחקה ואינו נדרש על פי ההלכה. דיון זה אינו תאורטי בלבד, אלא משליך על לכידות החברה היהודית ועל קירוב הציבור לתורה ולמצוות".