כלת פרס ישראל לחקר המשפט ומי ששימשה שנים רבות כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית, רות גביזון, הלכה היום (שבת) לעולמה והיא בת 75. היא הותירה אחריה בן יחיד.
פרופ' גביזון היא מחשובי החוקרים בתחומי המשפט והחברה, שימשה כחברת ועדת וינוגרד לחקירת הכשלים במלחמת לבנון השנייה ואף הייתה מועמדת לבית המשפט העליון.
מהאוניברסיטה העברית נמסר: "גביזון היתה עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות. היה בה שילוב של פילוסופית אנליטית עם סוציולוגית, של מודעות מלאה למורכבות של החיים ולריבוי הפנים של הסוגיות המעסיקות אותנו, ובה בעת דחייה של האופציה שלא להחליט, להיוותר בעמדת המבקרת. היא לא היססה לנקוט עמדה בסוגיות השונות ולהפשיל שרוולים ולפעול בזירה החברתית-ציבורית".
גביזון, תושבת ירושלים, היא ממייסדי "האגודה לזכויות האזרח". בנוסף, זכתה בפרס אביחי, יחד עם הרב יעקב מדן, בעבור חיבור אמנה להסדרת ענייני דת ומדינה בין יהודים בישראל הידוע כמסמך 'גביזון-מדן'. גביזון זכתה גם בפרס חשין למחקר שיפוטי.
שר המשפטים אבי ניסנקורן ספד לה: "עם כניסתי לתפקיד זכיתי לקבל כמה עצות מהאישה המבריקה הזו. היא היתה חדה כתמיד. הגותה פורצת הדרך, עמידתה על זכויות האזרח ונכונותה להתמודד עם המרכיבים של הישראליות ישארו איתנו. יהי זכרה ברוך".
שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד מסרה "כלת פרס ישראל, פרופ' רות גביזון, הייתה אישה מבריקה, עם אג’נדה, שדאגה לשים דגש על המשותף ולא על המפריד. דעתה תמיד הייתה חשובה, מנומקת ומאוד מוערכת משמאל ומימין.
כל שר משפטים נהג להתייעץ עם רות ללא תלות באידיאולוגיה שקידם. בתפיסותיה המנומקות כדבעי, גילמה את כיבוד הרעיון הדמוקרטי של הפרדת רשויות וסברה שבית המשפט אינו אמור להתערב בסוגיות פוליטיות וכי לא הכל שפיט. הפעם האחרונה ששוחחתי עימה הייתה בחודש מאי, היא שלחה לי מאמר בנושא שהטריד את שתינו ושוחחנו עליו רבות: הפליליזציה שמערכת המשפט עושה לחיים הפוליטיים.
לכתה היא אבדה גדולה לעולם המשפט בישראל ולחברה הישראלית כולה. שולחת תנחומים למשפחה.
יהי זכרה ברוך".
שר הביטחון לשעבר ויו״ר ימינה נפתלי בנט מסר "לאורך חייה של רות גביזון, היא לא היססה להביע את עמדותיה באומץ לב, על אף ששילמה מחירים על כך. אשה חזקה זו תחסר למדינת ישראל.
גביזון היתה משפטנית אדירה שהאמינה בשכל הישר, בחיבור למציאות החיים, בגישור בין חלקי החברה, באהבת המדינה ובמגבלות הכוח של הרשות השופטת. פועלה לכינון אמנת גביזון-מדן היה ביטוי לשאיפתה לכונן בישראל חברה ערכית היודעת לחיות בשלום ואחווה למרות השוני וההבדלים הרבים בקרב שבטי ישראל. קולה הצלול והאמיץ יחסר מאוד לחברה הישראלית. יהי זכרה ברוך".
חבר הכנסת, האלוף (במיל׳) אלעזר שטרן הגיב "היום מדינת ישראל איבדה נכס יקר ערך עם מותה של פרופ׳ רות גביזון ז״ל- משפטנית בחסד, כלת פרס ישראל, לוחמת אמיתית למען זכויות אדם, מיוזמי אמנת גביזון-מדן והרשימה עוד ארוכה.
פרופסור רות גביזון ז"ל יצגה יחד עם הרב יעקב מידן יבל"א את הגישה שכל כך חסרה לנו: המירב שאנחנו מוכנים להתפשר כדי לחיות יחד ולא המירב שעליו נתעקש".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר "אני מביע צער עמוק על פטירתה של פרופסור רות גביזון, כלת פרס ישראל ומהדמויות הבכירות בעולם המשפט בישראל. קולה הייחודי של פרופ׳ גביזון נשמע באופן רם וברור, גם כשלא היה מקובל או בקונצנזוס.
פעמים רבות היא סירבה לקבל את הנחות העבודה המשפטיות המקובלות והובילה עמדות עצמאיות, אמיצות ופורצות דרך שאתגרו את השיח המשפטי וישאירו את חותמם לשנים ארוכות".
נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד "רות גביזון המשפטנית המבריקה הלכה מאתנו. מחשבתה החריפה והמורכבת לא אפשרה לאיש לתייג אותה ותפיסתה היתה תמיד צלולה כבדולח, בהירה וברורה".
"במעשיה ובמילותיה הקדישה את חייה ל-ו׳ החיבור של ישראל כיהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בנשימה אחת. קולה שנגרע מאתנו כחברה וכמדינה יחסר לנו מאוד".
ח״כ משה ארבל (שס) מסר "מיד בצאת השבת כששמעתי על פטירתה של המשפטנית החכמה והיקרה הזו, כלת פרס ישראל, התמלאתי צער. רק לפני כחודשיים פתחה בפניי את דלתות ביתה הירושלמי ובמגבלות קורונה תוך הקפדה על כללי הכשרות אפילו בכוס הקפה והתקרובת שהגישה במאור פנים לשיחה עמוקה על הפילוסופיה של המשפט.
רות היתה אשת אשכולות של ממש. ההתכתבות האחרונה שלי איתה היתה אחרי ביקור פתע שעשיתי בבית המשפט בו עמדתי על זכויות עצירים וכך כתבה לי רק לפני חודש וחצי: 'שמעתי היום על הביקור שלך בבית המשפט ועניין האיזוק הלא מוצדק. יפה מאוד ויישר כוח גדול. אהבתי'. אכן רות היתה עם אג׳נדה. אג׳נדה של צדק ואהבת אדם. חבל על דאבדין. יהי זכרה ברוך!".